אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שג

תשובה שב

יתענג על רוב שלום תלמידי המופלג בתורה האברך החרוץ מוה' סענדיר אדלער נ"י יושב בשבת תחכמוני ישוב דויטאווא.

אשר שאלת בתינוק שמת ביום ל' והוא בכור אי מחוייבין לפדותו ולהתאבל עליו ובסי' ש"ה סעי' י"ב מבואר דביום ל' אין מחוייבין לפדותו ולאחר ל' מחוייבין לפדותו וכן פסק ביו"ד סי' שע"ד סעי' ח' לענין אבילות והכי קיי"ל אלא שראיתי במכתבך עירבוב דברים לכך אני מפרט הדברים כהווייתן בלי שום חידוש והדין נחלק לג' חלקים.

א' הא פשיטא דלמד יום הנ"ל דלאחר ל' מחוייב בפדיון אמרינן בי' מקצת יום ראשון ככולו ואפילו נולד סמוך לחשיכה יום ההוא עולה לו למנין ל' דכבר הכריעו האחרונים בש"ך חו"מ רסי' ל"ה ובתומים שם ובמל"מ פ"ב מאישות דין כ"א ובמג"א סי' נ"ג ס"ק י"ז דלא בעי' מעת לעת ואין מונין השעות וה"נ כאן ואפילו ב' פעמים מקצת היום ככולו הוי אמינא דגם ביום ל' אמרינן מקצת יום ל' ככולו קמ"ל בבכורות מ"ט מקרא ומעלה דבעינן יום ל' כולו אבל ביום ראשון לא נתמעט וכן אמרינן בנזיר דף ה' ודף ו' ע"ב לכ"ע בתחילה אמרינן מקצת היום ככולו לענין נזירות וה"נ כאן וכבר הארכתי בזה לעיל (בתשובה הקודמת).

וחילוק ב' באם נתמלאו לו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' דעת הב"ח בתשובה סי' קכ"ה וכ"כ הש"ך בסי' ש"ה ס"ק י"ט דמיד שעבר כ"ט י"ב תשצ"ג אפילו ביום ל' חל עליו מצות פדיון וממילא אם מת אח"כ לדידהו חייבין לפדותו ולהתאבל עליו דאבילות ופדיון תליא בהדדי כדאיתא בשבת דף קל"ו אמנם המג"א בסי' של"ט ס"קח וחכ"צ סי' קי"ח פליגו עלי' וכ"כ מרן זצ"ל בתשובה סי' פ"א דדווקא בעינן שיעבור עליו יום ל' וכשיצאו כוכבי ליל ל"א אז מתחיל החיוב וכן נראה עיקר מלשון הש"ס ופוסקים וש"ע סי' ש"ה סעי' י"ב וסי' שע"ד סעי' ח' לענין אבילות ואפילו עבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' אין חיוב להתאבל עליו ביום למד וה"ה דאז אינו בר פדוי' ובלא"ה ספק אבילות לקולא ומספק ולדעת צ"צ סי' קכ"ה אפי' איכא רוב אינו מחוייב בפדיון דהמוציא מחברו עליו הראי' ואין הולכין בממון אחר הרוב וכ"ש הכא שכן הסכימו האחרונים וכבר הארכתי בדין הזה דדברי המג"א נראים עיקר (לעיל בתשובה הקודמת).

וחילוק ג' אם בתחילת יום ל"א לא נשלם כ"ט י"ב תשצ"ג כגון שנולד סמוך לחשיכה איכא ג"כ פלוגתא דלדברי הב"ח והש"ך הנ"ל נראה דהעיקר תליא בכ"ט י"ב תשצ"ג וכ"כ הפ"ת בסי' ש"ה ס"ק י"ד בשם ס' תיבת גומא וכן נראה קצת מדברי נוב"י מהדו"ת סי' קפ"ז ולפי"ז אפילו מת ביום ל"א כל זמן שלא נתמלאו לו כ"ט י"ב תשצ"ג אין צריך לפדותו וא"צ להתאבל וכבר הבאתי (בתשובה הקודמת) דבסידור מגדל עוז מהגאון יעב"ץ ובס' כתר כהונה וס' פרח מטה אהרן כ' דלעולם תליא ביום ל"א אפילו לא עבר כ"ע י"ב תשצ"ג חייב בפדיון וממילא ה"ה במת ובאמת כך נראה עיקח מסתימת לשון הפוסקים בסי' ש"ה סעי' י"א וי"ב ושע"ד סעי' ח' וכבר הסברתי שם מלתא בטעמא:

אמנם לכאורה לפי מ"ש הצ"צ סי' קכ"ה הנ"ל אפילו מיעוט כנגד רוב פטור מפדיון ואמרינן הממע"ה וא"כ אפשר דה"ה כאן דנימא הממע"ה ואולי בעינן דווקא כ"ט י"ב תשצ"ג מיהו זהו אינו כיון דסוגיא דעלמא ומנהג פשוט לפדות ביום ל"א ואין משגיחין אם כבר עבר כ"ט י"ב תשצ"ג ומברכין ברכת פדיון הבן וע"כ דחשבינן זה לוודאי וא"כ נראה במת ביום ל"א אפילו קודם שעבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג חייבין להתאבל עליו ולפדות אותו כדאיתא בסי' ש"ה סעי' י"ב כן נראה לפי ענ"ד.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה