אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רנ

תשובה רמט

בעזהי"ת פה חוסט בחדש מנחם אב תרל"ז לפ"ק החיים והשלום וכל טוב להתורני והרבני המופלג בתורה כש"ת מוה' יהודא גרינוואלד נ"י יושב בישוב שיראוויץ יע"א:

מכתבו קבלתי בענין שני ילדים הנצרכים להמול בין של איש אחד או של ב' אנשים איך ראוי לנהוג בשעת מילה אם לברך על כל אחד ואחד בפ"ע על מילתו כמו שהסכים הב"ח ומקצת מן האחרונים או טוב יותר לעשות כדברי הש"ע והרמ"א ביו"ד סי' רס"ה דיברך ברכה אחת לשתיהן ויהי' דעתו בברכת הראשון גם על השני וברכת אשר קידש יאמר אחר השני ויכוון גם על הראשון ובתפילת הפיוט יאמר קיים את ילדי וכו' והנה לפי ענ"ד הא וודאי לכ"ע אין איסור לברך על כל אחד ואחד בפ"ע דהרי בסוכה דף מ"ו אמרינין היו לפניו מצוות הרבה לת"ק הדין דמברך על המצות בב"א ולר"י מברך על כל או"א ורש"י פי' שם לת"ק יברך על מצות דהיינו כגון לולב וסוכה ותפילין ונראה כוונתו דווקא במצות שונות כמה מיני מצות הוא דס"ל לר"י דמברך על כל או"א אבל אם המצות הם מין אחד כגון מילה ומילה אע"ג דכל חדא וחדא מצוה בפ"ע גם ר"י מודה דמברך רק ברכה אחת אמנם מלשון הש"ס דסוכה דף מ"ו נקט אליבא דר"י בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו ובברכות דף מ' אמרינין על כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו משמע לר"י דקי"ל כוותי' לענין מצות לאו במין תליא מלתא.

מיהו באמת מלשון מעין ברכותיו ומקרא דיליף כל יום ויום מדכל יום הוא פנים חדשות וענין אחר דווקא וכה"ג קי"ל כר"י דצריך לברך על כל אחד בפ"ע אבל בשני תינוקת אין חוב לברך על כל אחד בפ"ע מ"ה נראה דדווקא לענין דחייב לברך על כל מין ומין הוא דבעי' ענין אחר אבל לענין רשות דרשאי לברך על כל תינוק במילתי' ואינו כגור' ברכה שא"צ גם במין א' רשאי לברך ע"כ א' דכשם דלת"ק דסובר אפי' על לולב סוכה ותפילין יוכל לברך על כולם ביחד ובוודאי גם הת"ק מודה רק דס"ל דאינו מחוייב לברך על כל מצוה אלא שיכול לפטור בברכה אחת אבל לא דיהי' זה מקרי ברכה שאינה צריכה עיין טו"ז סי' ר"ט ובמנ"א סי' רט"ו הביא פלפול אי רשאין בשבת להרבות בברכות והסכים דיכולין לצוות שלא יביאו פירות עד לאחר הסעודה ואפילו מאן דפליג שם נראה דבמצוות שכל אחת מצוה וחיוב בפ"ע בוודאי רשאי לברך דזה לא מקרי ברכה שאינה צריכה דהרי צריכה וצריכה ואיכא חיוב מצוה ויכול לברך עלי' לעורר אותו להיות עשייתה לשמה ולדידן דקי"ל מצוות צ"כ ע"י הברכה הוא עושה ומכוון לשמה ושפיר רשאי לברך על כל א' וא'.

מיהו אם מכוון לפטור בברכה אחת את שניהם ג"כ מועיל כל שאין הפסק ביניהם אבל נראה דלכ"ע בעי' דיהי' דעתו וכוונתו בפירוש גם על השני כמבואר ביו"ד סי' רס"ה דבעי' שיכוון בפירוש גם על השני והש"ך שם תמה הא קי"ל באו"ח סי' ר"ו דלא בעינין בפי' דעתו אלא אפילו בסתם נמי א"צ לברך. ולפי ענ"ד במצוות שאני דמצוות צריכות כוונה ואפילו דברים שאינם מצוה חיובת כגון שחיטה ולבישת בגדים בציצית שפיר י"ל דבסתמא נמי א"צ לברך והנה המג"א בסי' ח' כ' לישב קושי' הש"ך ביו"ד סי' רס"ה דדווקא בדבר דאית לי' קבע ורגילות להבי' עוד ממין הזה כגון שחיטה אז אף בסתמא א"צ לברך אבל בדבר שאין רגילות ואינו נוהג בוודאי שיביא עוד אז אמרינין דסתמא הוי כנמלך אא"כ הי' דעתו בפירוש עיי"ש ולפיענ"ד הדבר קשה להבין דלפי הנראה היכא דאיכא כמה תינוקת למול והמוהל יודע זה הוי כקביעות וראוי ורגיל לבוא וכ"ש באיש א' שיש לו ב' תינוקת למול א"כ לא סגי תי' המג"א אבל לסברא דידי ניחא דמצוה חיובת שאני דבעי' כוונה משא"כ בשחיטה ואכילת פירות דלא בעי' כוונה כללן של דברים בדבר שאין רגילות לבוא בעי' בפי' דעתו ובדבר שרגילין ואינו מצוה דצריכה כוונה לשמה אמרינין מסתמא הוי דעתו אבל במצוה חיובת אפילו רגילות להביא צריך דווקא בפירש דעתו לכוון ובירושלמי ר"פ כיצד מברכין ילפינין מקרא דחייב לברך על המצוות.

ועתה נבוא לנידון שאלתו אי טוב יותר לכוון להוציאם בברכה אחת או טוב יותר לברך על כל א' וא' בפ"ע והנה באהע"ז סי' ס"ב לענין ב' חתנים פסק הרמ"א דאין להביא ב' חתנים בפעם אחד לחופה משום עין הרע ולכך יברך על כל א' וא' והב"ח הקשה שם א"כ גם במילה נימא כן והטו"ז מחלק שם בטוב טעם עיי"ש בסי' רס"ה מיהו במג"א בסוסי' תמ"ז כ' דלדעת התוס' בסוטה אין להביא ב' תינוקת למול ולדעת הרמב"ם בהבאה אין איסור אלא שלא למול שתיהן בפעם אחד ואפילו בשני מוהלים ג"כ אסור דאין עושין מצות חבילות חבילות והמג"א שם תמה על הש"ע דלכאורה סותר עצמו דשם לענין ס"ת פסק שם דמביאין ב' ספרים ובאה"ע סי' ס"ב משמע דאין להביא ב' כוסות בפעם אחת לברהמ"ז ואחת לשבע ברכות ויעויין שם במחהש"ק ואין אני מבין הסתירה דהרי לדעת התוס' בתרי גברי ליכא חבילות חבילות והספרים מוליכין ב' גברי ובאבהע"ז מיירי אם אותו איש בעצמו מביא ב' כוסות וצ"ע.

וא"כ לפי"ז גם בשני תינוקת היו רשאין להביא הב' תינוקת ע"י ב' גברי מיהו למול בפעם אחת לדעת הרמב"ם אסור אפילו בתרי גברי וזה נראה כוונת בעל העיטור דסובר דצריך לברך על כל א' וא' ס"ל כהרמב"ם דאסור שימול בפעם אחת וכיון דבאותו רגע דמל זה אינו רשאי למול את התינוק האחר ואין אז עליו מצוה אדרבה איכא עבירה ואיך יברך וצוונו ומטעם זה נראה לי דדברי הב"ח נכונים וא"כ במקום שיש לחוש שיפסוקוהו בוודאי טוב שיברך על כל א' וא' כמ"ש הטו"ז אלא אפילו במקום שאין לחוש לזה מ"מ כיון דאינן רשאי למול להרמב"ם אז אין ראוי לברך ברכה אחת לשתיהם ואפשר דבברכה גופי' אם מברך ברכה אחת על שתי מצוות חבילות דדווקא במצות שחיטה או בלבישת ציצית דאין המצוות חיובת וכבר הביא המג"א בסי' קמ"ז בשם הפרישה דבמצוה שאינה חיובת אינו שייך חבילות חבילות ואמרינין דיכול לברך ברכה אחת על כמה שחיטות ועל כמה מלבושים בציצית אבל מצוה חיובת איכ"ל להרמב"ם דכשם שאין רשאין לעשות אותן בפעם אחת הנ"ל אין לברך אותן בברכה אחת וממילא לפי מ"ש המג"א בסי' קמ"ז דנראה דדעת הש"ע הוא כדעת התוס' דדווקא על ההבאה שייך חבילות אבל על העשי' לא שייך חבילות לכך פסק שפיר דיכולין לברך ברכה אחת על ב' מילות אבל אנן חיישינין לדעת הרמב"ם דגם למול בפעם אחת אין רשאין ולכך א"ש מנהגינו שיש לברך על כל מילת תינוק ותינוק בפ"ע נראה לפי ענ"ד ובלא"ה אין ראוי לשנות שום מנהג שנהגו ב"י שכבר קבלו עליהם כדיעה ההוא כמ"ש המג"א בהלכות מגילה והבוחר יבחר.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה