אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה רכח

תשובה רכז

יתענג על רוב שלום תלמידי ש"ב המופלג בתורה כש"ת מוה' שלמה שיק נ"י.

מכתבך קבלתי ומה שבקשת ממני לחוות דעתי אם יש להבן של הרב דמתא ז"ל קדימה לקבלו לרב דמתא וכבר ראית דברי מרן הגאון בעל חתם סופר באו"ח סי' י"ב דהחזיק בדעת האומרים דבכתר תורה אין שייך בו ירושה ושם בסי' י"ג חזר קצת מדבריו דבזה"ז איכא למימר דיש בו משום ירושה והנראה לפענ"ד כיון דבספרי מבואר דבכל המנויין שבקרב ישראל הבן קודם והרמב"ם בפ"א מהלכות מלכים פסקו בפשיטות והרמ"א בסי' רמ"א סעי' ק"ב פסק כן אלא שמהרשד"ם סי' פ"ה ובעשרה מאמרות מאמר חיקור דין פי"ט הביאו ראי' בכתר תורה אין כאן קדימה דכתר תורה הוא הפקר לפענ"ד קשה לדחות הלכה רווחת.

ולכאורה יש להביא ראי' לזה מש"ס דידן דיליף ביבמות דף ק"ב דאין גר ראוי להיות דיין מהא דכתיב שום תשים עליך מלך מקרב אחיך שכל משימות שאתה שם אינו אלא מקרב אחיך ומנא לן להביא ראי' משאר משימות לדיין דלמא תורה שאני שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול ותו הא דקי"ל דבנו יורש המלוכה. דווקא בממלא מקום אבותיו כדאיתא בכריתו' דף ה' ומנא לן הא הרי בכה"ג איתא בתורת כהנים פ' אחרי הלכה פ' ובפ' צו הלכה נון תחת אביו יכול אפילו אינו ממלא מקומו ת"ל ואשר ימלא את ידיו לכהן תחת אביו וכיון דבכה"ג אצטרך קרא א"כ מנא לן גבי מלך וע"כ דיליף מכה"ג ואי ס"ד דיש לחלק בין מינוי קדושה לשאר מנויים דלמא דווקא כה"ג בעינין ממלא מקום אבותיו ובאמת גם בלא"ה קשה הא כה"ג בן כה"ג צריך משיחה ומלך בן מלך א"צ משיחה א"כ כיון דמלך לא דמי לגמרי לכהן גדול דלמא גם בזה לא דמי דיהא בעי ממלא מקום אבותיו וע"כ דילפינין מהוא ובניו בקרב ישראל שכל המנוים שווין וילפינין חד מחברי' ולא נתמעט אלא משוח מלחמה דאין גדולתו בקרב ישראל אלא במלחמה ועפ"י מקרה.

ומה שהביא מרן זצל שם בתשובה סימן י"ב ממשה רבינו לא זכיתי להבין אדרבה באבות דרבי נתן פי"ז איתא על מתניתן דהתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך וכו' כיצד בשעה שראה משה את בניו שאין בהם תורה שיעמדו בנשיאות אחריו אמר רבש"ע מי יכניס וכו' א"כ נראה מבואר מצד שלא הי' בבניו כראוי' לכך לא היו בירושת הנשיאות. ואפילו לפי המדרש שהביא מרן זצ"ל איכא למימר תלמידו שאני שהוא כבנו ומשמע שזכה בזה ע"י שימושו וכבוד תלמידו חביב עליו כשלו.

ומ"מ נראה דבעי' הסכמת הציבור לזה כדאי' בר"ה דף ב' ע"ב דאמנו עלי' ומלך בן מלך הוא מבואר דאע"ג דהוא בירושה אפי"ה בעינן דעת העם והשרים בזה. ואמרינן בברכות נ"ה ע"א אין ממנין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכי' עם הצבור וכו' שיקבלו הם אותו עליהם ויסכימו עמו ועליהם המצוה שלא ליקח ירושתו מה שזכתה לו התורה עפ"י מנויים הראשון והטעם נראה לי להסביר דהתורה זכתה למלך ולשאר פרנסי ישראל שיורישו זכותם לבניהם הראויים והמלכות והשררה זכות אם העם רוצים בו אבל אם מורדים בו ואינם רוצים בו אין השררות זכות וממילא בכה"ג אינו מוריש ולכך אמרו דרמז לן הקרא בלשון בקרב ישראל משמע שרוצים בו ואין מחלוקת אבל כשיש מחלוקת צריך למשוח מחדש עפ"י נביא ועפ"י ב"ד ואכתי לא אתא שפיר על המלך לשון בקרב שאין המלך בקרב ישראל אלא הוא על ישראל כמו שהתחיל שום תשום עליך וכו' ולכך דרשו בקרב על כל המנוין ולפי"ז אין חילוק בין התמנות בעניני דעלמא לעניני תורה דזה משכר פרנסי ומנהיגי ישראל שיזכו שבניהם אחריהם יהיו ג"כ מנהיגים כאלו זכה שיהי' עם ד' חלקו ונחלתו דזכות הרבים תלוי' בו כן הי' נראה לי לולא שמרן זצ"ל לא כתב כן.

איברא שקשיא לי, טובא על האברבנאל בהקדמתו לספר שופטים שביאר החילוקים שבין שופט למלך שמלך מוריש לבניו משא"כ השופט וקשיא מספרי הנ"ל ואפילו לדעת הפוסקים דכתר תורה אינו מוריש מ"מ השופט לא הי' רק דיין לחוד אלא הי' ג"כ לוחם ומושל ולפי ספרי הנ"ל הדין שירש ובאמת הראיות שהביא הבארבנאל מכל השופטים שעמדו על ישראל שלא היו מורישין הן מכריאות כן וקשיא מספרי ונראה שמעיקרא כך הנהיגו ואדעתא דהכי נתמנה השופט שלא יהא מוריש זכותו לבניו לאחריו ואפשר דמשום כבוד משה רבינו הנהיגו כן הואיל והוא לא הוריש לבניו שלא יהא גנאי לו וכל מאן דמוקמינין לי' אדעתא דמנהגא מוקמין לי' וכאלו התנו עמו משא"כ מלך שיש לו כח אפילו על ממונם וגופם כנאמר בשמואל בפ' מלך וכו' וא"כ לפי"ז אינו מוכרח לומר כמו"ש העשרה מאמרות דכתר תורה אינו בירושה וראי' מכל הנשיאים ואב"ד שהיו מימות שמעון הצדיק שנמנו במס' אבות היינו משום דכן הנהיגו עד הילל ובניו אחריו שמשם ואילך חזרו לדין תורה אצל נשיאים מבית דוד ומטעם שכתב בס' עשרה מאמרות ורשב"א בתשובה סי' שין הביא שהי' המנהג שבנו קודם ובזה"ז שלא נודע מנהג קבוע בזה שוב חוזר הדין לדין תורה ובנו קודם שהרי א"א לומר דאדעתא דמנהגא אוקים וכאלו התנו וא"כ נהי דצריך רצון הציבור והעמדתם והסכמתם ואם אין רוצין בו אי אפשר שיעמוד בע"כ כמו שהבאתי ראיות לעיל דאין להכריחם על זה ביד חזקה מ"מ הציבור עשו שלא כדין תורה שאם הוא הגון וממלא מקום אבותיו החיוב עליהם למנותו והמסייע לזה הוא מסייע לעושים שלא כדין והמשתדל שימנו אותו הוא בכלל עני המהפך וכו' ולא תשיג וכו' וכ"ש אם הבן שימש אפילו שלא בקביעות שם במקום אביו דהאידנא מקבל הרב שכר כדאיתא בח"מ סי' ט' סעי' ג' והוי כמלמד דמבואר בח"מ סי' רל"ז עיי"ש כן נראה לפענ"ד.

אמנם אפילו לדעת הפוסקים שאין כתר תורה בירושה נראה דהיינו דווקא באיכא דעדיף מני' אז דוחה כבוד התורה דאחרים את כבוד התורה של המת אבל אם אינו עדיף מני' רק שאינם רוצים בו מחמת מעלות אחרות בנוי ובכח ובדיבור פה וכיוצא בזה לא מצי למדחי דמהיכא תיתי יגרע ממנויים אחרים בשלמא אם זה זה עדיף, ות"ח גדול דחיוב ומצוה להקדים המופלג יותר איכא למימר דאדרבה ממעלות התורה הוא זה אבל בשוין לכ"ע בנו קודם ולא גרע ממצרן וקרוב וכן נראה מלשון מרן זצ"ל בח"ס דרק בכה"ג מיירי ולכך כלך מדרך הזה ובשמך יקראוך וכו' ויהי' ה' עמך דברי רבך הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה