אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה ריא

תשובה רי

בעזה"י חוסט יום ה' שלח תרל"ה לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הרבני המופלג בתורה וביראה מוה' יואל צבי באנעטה בק"ק פאקש יע"א:

מכתבך קבלתי ועל דברי שאלתך ע"ד הרעש באה"ק נגד החיבור תשובת ב"י החדש ושאלת אם יש לחוש על החרם שנתנו על הספר הזה. שנית שאלת שרבים הבטיחו להרב המחבר הנ"ל לתומכו בממון לישיבת ארץ הקדושה וכעת מכח הוצאות הקול והלע"ז עליו אינם רוצים לשלוח וליתן לו אם המה רשאים לחזור מנדרם: והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה' בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם חששתי לדבריהם כמבואר ברמב"ם בפ"ז מה' ת"ת היכא דנידו משום איסור או חילול השם צריך לחוש ועיין בתשובת מרן חת"ס בחחו"מ סי' מ"א כו' והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו ומי יודע ויבין זאת עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים ולמשמע אוזן דאבה נפשי ויהי' איך שיהי' ה' יראם על שארית עמו בית ישראל במהרה הגאוה והגובה ישפלו גם הקנאה והשנאה יתבטלו ויבוא מבשר שלום וטוב בב"א.

אמנם על שאלה הב' בוודאי לא מבעי' כ"ז שאין דבר ברור כדלעיל בוודאי הנדר קיים אלא אפילו אם הי' ח"ו הלעז אמת מ"מ לדעתי א"א להנודרים לחזור ולומר אדעתא דהכי לא נדרנא עיין במרדכי ר"פ אעפ"י דאין כל האומדנות שווין וכבר האריך מרן הגאון בחת"ס בחיו"ד סי' רל"ז דתליא בפלוגתא דרשב"א ורא"ש ולפי ענ"ד בנידון שלנו לכ"ע לא אמרינן אדעתא דהכי לא נדרנא שאפילו אם ח"ו פלטתה הקולמוס של המחבר דבר שאינו ראוי להשמע וראוי לשתקו אפי"ה כיון דמוחזק בחזקת כשרות והי' איש חי ורב פעלים בוודאי הי' רק טעות ולבו אנסו ושגגה יצאה מפיו ות"ח שעבר עבירה ביום אין מהרהרין אחריו בלילה שבוודאי עשה תשובה אמרו חכז"ל והכא נמי אם יתברר לו טעותו בוודאי ישיב אל ה' וא"כ איך אפשר לומר בכה"ג אדעתא דהכי לא נדרנא ותשובת הרא"ש מיירי דווקא בהעשיר או מת או נשתמד ח"ו ס"ל דאמרי' אדעתא דהכא לא נדרנא והמג"א באו"ח סי' כ"ה סק"ג כ' דאם קיבל על עצמו דבר שסבר שהוא מצוה גדולה ואח"כ נודע לו שאינה גדולה כל כך אפי"ה צריך היתר וראייתו מטו"ז ביו"ד סי' רל"ב סעיף י' מכ"ש בנידון הנ"ל.

וגם ע"י התרה שכ' הטו"ז והמג"א דמועיל מ"מ בנידון שלנו נראה דהוי כנולד דמילתא דלא שכיחא הוא וקי"ל דאין פותחין בנולד ותו דמסתמא עשו הנודרין כדרך שמבטיחין למי שנוסע לא"י סמיכה שהן כותבין כן לתוך פינקס ויש לספק אי מועיל התרה כפי מ"ש הש"ך בחו"מ סי' רנ"ה בשם רבינו בצלאל דלכך אם בא ליד גזבר אינו מועיל התרה משום דלא אתא דיבור ומבטל מעשה א"כ אפשר דה"נ כן ושוב ראיתי בדברי מרן הגאון בחת"ס חיו"ד סי' רכ"ז שכבר עמד בזה וכ' דבנדר דעוקרין הנדר מעיקרא לא שייך זה מיהו מדברי הש"ך בחו"מ סי' רנ"ה הנ"ל קשה ונהי דגם לדידי נראה דגם בכתב הנדר מועיל התרה דהכתב מצ"ע אינו נדר אלא שעומד לקרוא אותן הדברים וכל העומד לקרות כקרוא דמי ומועיל רק מצד דיבור שאפשר לקרותו ממילא שוב מועיל התרה וראיה מהאי דחו"מ סי' רנ"ה ובכמה דוכתי דמשמע דכל נדר יש לו התרה משום דאי בעי מתשיל עלה נאמן ע"א וכיוצא בזה שסמכו על הואיל דאי בעי מתשיל ולא חילקו בין כתב לנדר ע"פ מ"מ בנ"ד אני חושש משום האי דיו"ד סי' רכ"ח סעיף ך' דהנודר לתועלת חברו בפניו אין להתיר לו אלא מרצונו:

ובפרט לפי הנראה מדברי מעלתך שהבטיחו לו זאת משום שעשה תועלת בספריו שחיבר להשיב רבים מילדי בני ישראל מדרכיהם הרע משטי כזב והוי כמו עשה להם טובה ואפילו במוחרם קי"ל ביו"ד סי' של"ד סעי' ב' דמפרנסין אותו בכדי חייו ומותר להנותו בכדי חייו וחיי אשתו ובניו התלוים בו וודאי הסמיכות שעושין ליושבי א"י הוא מצומצם ובכדי חייו ואדעתא דהכי נסע לא"י ולכך לדעתי אפילו היתר אינו מועיל וכ"ש שהדברים נראים כמ"ש למעלה שרק טעות ושגגה הוא שורש לדברים בענין ההוא כן נראה לפי ענ"ד ויהא ה' עמנו אל יעזבנו ואל יטשנו ויעזור ויגן ויושיע לכל החוסים בו והגאוה והשנאה ופירוד הלבבות יסולק מן העולם דברי החותם בברכה ויהי' ה' עמך ויברך אותך ואת ביתך ואת כל הבוטחים בשמו באמת דברי רבך הדורש שלומך. ה"ק משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה