אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה ר

תשובה קצט

שיל"ת חוסט יום א' ז' אייר תרל"ג לפ"ק.

החיים ושלום וכל טוב לתלמידי הרב המופלג כש"ת מו"ה סענדער אדלער ני' אבדק"ק יאנקאוואטי יע"א.

מכתבך קבלתי ובשלוותך שמחתי בהודיעך לי שכבר פעלת טוב בקהלתך להדריכם ע"ד התורה והיראה כן תרבה וכן תוסיף ויהא ה' עמך ויאושר כוחך וחילך חזק ואמץ להרחיב גבול התורה והקדושה וחפץ ה' בידך יצליח ובמה שכתבת לשאול ע"ד המקוה שבקהלתך שנעשית מצופה בטסין הארגז מבחוץ והי' נקב כמוצא רימון ואח"כ סתמו בכיסוי וציפוי טס על הנקב מחובר בבדיל ועופרת הנה גוף דין זה כבר מבואר בספרים ואם רצית לשאול דעתי הי' לך לשאול קודם מעשה כי לכתחילה בוודאי אין לעשות כן דהנה כבר האריך הנוב"י סי' קמ"ב מהדו"ת דאין רשאין לסתום בדבר דהוי סתימה דאף ע"ג דמעיקרא נתבטל מתורת כלי מ"מ השתא דנסתם חזר שוב להיות כלי ואע"ג דהוי כקבעו ולבסוף חקקו מ"מ הא בב"ב דף ס"ו ע"ב איתא דדווקא בשאובין דרבנן יש לסמוך על זה אבל לענין לטבול בכלי דהוא איסור דאורייתא וכמו שהאריך ג"כ בתשובת אמרי אש סי' פ"א אפילו קבעו ולבסוף חקקו אינו דמי למעין ובחקיקה זו אחשבה לבטל שם קרקע מינה ונהי דמרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל האריך לחלוק עליו בזה בסי' קצ"ח ולישב הסוגיא ואסיק בקבעו ולבסוף חקקו מותר לטבול בו ממילא כיון דהכלי הוא הארגז ניקב כמוצא רימון נתבטל מכלי ואפילו אם ע"י סתימה נעשה שוב כלי הוי לי' חקקו ולבסוף קבעו ושרי:

מ"מ האחרונים בתשובותיהם רע"ק איגר זצ"ל ובבית אפרים חששו לדברי הנוב"י לענין סתימה ומרן עצמו בתשובה שם סי' ר"ו הביא דברי בית אפרים וחשש לדבריו ואע"ג דשם בתשובה סי' רי"ז כ' דאין להחמיר ולהרהר בקבעו ולבסוף חקקו אין זה סתירה דוודאי לענין קבעו ולבסוף חקקו אין להחמיר אבל אם נקבו כדי לסתום כסתימה ממש החמיר או משום חששה שחשש הנוב"י דבנקב ע"מ לסתום אח"כ אפילו קודם סתימה י"ל דהוי ככלי או כמ"ש בס' גידולי טהרה תשובה ז' דמכל מקום גם קודם סתימה הי' לו מקצת תואר כלי וא"כ בנידון שלו אם הי' קובע ציפוי הטסין במחובר כשהיה הארגז ניקב במחובר לקרקע וכבר נתבטל לקרקע ושוב ציפיהו בטסין איכ"ל דהוי כפנים חדשות ובתחילת קביעות הטסין לא הי' כלי אלא לבסוף נעשה כלי יש לדמות זה למ"ש מרן זצ"ל בסי' רי"ז דמתיר לכתחיל' והוי כעין תשובת פמ"א ח"ג סי' מ"ב דמתיר ג"כ בפשיטות והסכים עמו בסד"ט סי' קצ"ח ס"ק ס"ג.

אבל בנדון דילך לפי מה שכתבת דציפוי הטסין הי' בתלוש אדעתא דלסתום אותו באופן הנ"ל דהוי סתימה מין במינו דהוי סתימה וכמו שרמז נמי מרן זצ"ל בחת"ס סי' קצ"ח ואפילו לדעת הרמב"ם פ"ד מכלים דין ז' דכלים מצופין טהורים והאריך הר"י קורקוס בכ"מ שם דס"ל דהציפוי בטל איכ"ל היכא דהארגז של עץ שבר כלי והצפוי כלי שלם אי אפשר שכלי שלם יהא בטל לשבר כלי והוי הציפוי כלי בפ"ע ועוד הא בש"ס דידן סוף חגיגה לפי הגירסא שלנו לא ס"ל כן ואפילו להרמב"ם אין למילוף דין טבילה בכלי מהא דאינה מקבל טומאה דלא שווין ולאו בחדא מחתה מחתינהו וכמ"ש מרן שם ובספר אמרי אש דהרי כלי אבנים והבאים במדה אעפ"י שהן טהורין ולענין קבלת טומאה לא חשיבו כלי ואפי"ה לענין טבילה בתוכו חשיבו כלי ואסור מה"ת וא"כ הרי דמי למ"ש מרן זצ"ל בסי' ר"ו דיש להחמיר שלא לסותמו ושלא לעשות ברזא וא"כ במקוה דקהלתו נמי כן ובס' גידולי טהרה ג"כ החמיר אלא שכ' שיוכל לעשות ברזא ארוכה ההולכת תוך הקרקע ולחברה דבלא"ה הרי צריכה להיות גם במחובר לקרקע וכנראה לפיענ"ד במקוה דקהלתו יעשו כן כי כל האחרונים החמירו לעשות מקוה אליבא דכל הדיעות כפי האפשרי באיסור כרת כפי חומר הענין ולא חדשתי בזה כאן שום דבר אלא הוצעתי הדברים הנראים לפי ענ"ד ואחתום בברכה יהי ד' עמך ויברך אותך כאות נפשך ונפש רבך הדורש שלומך: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה