אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קצה

תשובה קצד

כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר תלמידי הרב המופלא ומופלג בתורה וביראה החרוץ ושנון כש"ת מוה' וואלף סופר נ"י אב"ד בק"ק סאנגרוטה:

מכתבו הנעים קבלתי וע"ד השאלה האריך מעלתו נ"י אם אמנם ראיתי בדבריו סברות טובות ויש אשר יש להשיב עליהן ולהשתשע בדברי תורתו מ"מ הזמן גורם דימים קדושים ממשמשים ובאים ואנכי טרידנא טובא ולהניח אותו עד שיהא לי פנאי לא רציתי הואיל ונוגע לאיסור נדה החמור ומעלתו נ"י כ' שימתין עד בוא דברי לזאת אמרתי להשיב בקצרה רק על תוכן ענין השאלה בענין מקוה באופן שבחצר עומד פלומפף ושואבין ומושכין ממנו מים מתחת הקרקע במקום שראוי לבלוע ובאין לארגז בחפירה המועד למקוה והואיל והם שאובין נעשה להם השקה ע"י צינור שעומד בארגז דאם יגיעו בארגז לשיעור מקוה נופלים לתוך הצינור ויורדין לבאר מעין בזקיפה ואח"כ סותמין הצינור ומטילין לתוכן חמין ומעיקרא ע"י גדול א' ניתקן המקוה הלז ואז היו המעיין גבוה עד הארגז והי' השקה טובה אבל עתה נתמעט המעיין ונתרחק מן המקוה לערך ב' קלאפטער ויש לדון אי מועיל השקה זו ע"י צינור שהוא או ניצוק. או קטפרס:

והנה. כבר ראו עיניו דברי מרן זצ"ל בחת"ס סי' ר"י דחלילה. להקל בכולו שאוב דלכמה פוסקים הוא דאורייתא אפילו בסופו לירד בגוד אחית וכ"ש בגוד אסיק כי מאן ספין וחשיב להגיס דעתו בהוראה להכריע בזה וא"כ אנן מה נענה בתרי' אפי' אי האי צינור הוא קטפרס ומעלתו נ"י מסתפק בזה אי נימא ניצוק דווקא באוויר משא"כ כה"ג בצינור או כיון שאין המחיצות מועילות למים הוי רק ניצוק וכן נוטה דעתו ולפי ענ"ד מקרי קטפרס לענין זה בוודאי המים שבאמצע צינור הוי רק ניצוק אבל מאי שאצל המחיצות ויש לו שום אחיזה בכדי טופח ע"מ להטפיח אצל דופני הצינור נראה דחשיב קטפרס וכמו שקראו תוס' בגיטין דף ט"ז ובחגיגה דף י"ט הא דרגליו של ראשון במקוה קטפרס הואיל ויש לו שום אחיזה בגופו וה"נ כן אמנם לדינא אין נפ"מ בזה לנ"ד דנהי דלענין שאובין אמרינן דאפילו חיבור כשערה מועיל כבר כ' הש"ך בסי' ר"א ס"ק קי"ז דווקא בג' לוגין מים שאובין אבל כאן דכולו שאוב בעינן כשפה"נ ומאי מועיל טופח להטפיח וגם בלא"ה הא כבר כתבתי בשם מרן זצ"ל דגם קטפרס אינו חיבור לכולו שאוב ואפילו בדרבנן קשה לי דסוגיא בגיטין ט"ז דפריך בידים טהורות לחצאין מטופח אינו חיבור משמע דאין סברא לחלק אפילו בדרבנן דהרי ידים דרבנן וצ"ע.

עכ"פ בכולו שאוב אפילו קטפרוס אינו חיבור כמ"ש מרן זצ"ל ואפילו במעין נראה דקטפרס אינו חיבור נהי שיש לדון בזה מכל מקום תליא ברברבתא וכבר כתבתי בזה באריכו' לעיל בתשובה (סימן ק"ץ) דדברי הב"י בש"ע סוסי' ר"א בסעי' ס' דמשמע דווקא מי גשמים אבל מעין הוי חיבור סתרו למ"ש הב"י דגם בנהר קטפרס אינו חיבור כמ"ש המרדכי והראבי"ה אלא א"כ סופו לירד ולהב"י אפילו בסופו לירד ואפילו במעין אינו חיבור אלא א"כ הוא בשיפוע מעט לא מקרי קטפרס עיי"ש שהארכתי בזה וכיון דתליא ברברבתא וא"כ בכולו שאוב דאפילו בהמשיכו י"ל דהוי דאורייתא כמבואר מלשון כמה פוסקים ובנוב"י מהדו"ת חלק יו"ד סי' קל"ו כ' ג"כ דניצוק אינו חיבור בשאובים וא"כ צינור הנ"ל אינו מועיל להשקה לכולו שאוב אפילו המשיכו.

אמנם לכאורה אמינא דמטעם אחר יש להקל בנידון הנ"ל עפ"י מ"ש בתשובת זכרון יוסף חיו"ד סי' י"ג שרצה להקל בפלומפף שלא נעשו מעולם שאובין דלעולם הוא מחובר למעיין אלא דאפי"ה הוא פסול למקוה כמבואר ביו"ד סי' ר"א סעי' ל"ט אפי' בממלא בחפניו וברגליו אלא דע"ז שוב כ' דיש לסמוך על מ"ש הטו"ז שם ס"ק מ"ז דאם ניקב כשפוה"נ יש להקל יעויי"ש לעשות ע"י כלי זה מקוה בשעת הדחק אמנם על זה ג"כ כבר השיג בספר גידולי טהרה סי' י"ד והכריח דאין לסמוך על הטו"ז בזה ואין להתיר דאפילו המתיר דווקא אם נמשכו בלא כוונה עיי"ש שהאריך ובלא"ה נראה לפי ענ"ד דאינו ברור דפלומפף לא יהו שאובין דהנה הפמ"ג בהלכות נט"י באשל אברהם נסתפק לענין נט"י אי נוטלין בו אי חשיב כלי וראיתי בסידור דרך חיים שכ' דאם מניח ידיו על הקרקע ויוצק עליו מפלומפף מותר ממנ"פ אי כלי הוא הרי הותרו בנט"י ואי אינו כלי הרי הותרו בטבילת ידים דמחובר למעין בניצוק:

ולפיענ"ד לפי הנודע לי קצת מענין הפלומפף אין כאן ממנ"פ דהברזל ששואבין בו יש לו בתחתיתו דוגמת כלי וכן למעלה אלא שיש לכלי זה למטה בתחתיתו שקורין ווענטיל שהוא פותח וסוגר ע"י דחיקה ואוויר דוחק אותו למעלה ושוב נסתם וא"כ לכאורה כיון דנעשה לקבלה על אופן זה הוי מקרי כלי קבלה וכעין דקי"ל באו"ח סי' קנ"ט סעי' ה' לענין טיטרוס שנעשה לקבלה באופן זה ואז כשקיבל שוב אין לו חיבור למעין ואי נימא דכה"ג לא חשיב כלי בשעה שנתמלא ושופך לחוץ ועדיין צריך לחקור בתוכן הכלי הזה מ"מ לפי הנראה הוא כלי ואינו מחובר למעין וא"כ נעשו שאובין גמורין וא"כ הוי שאובה שהמשיכו כולה ואין להתיר השקה בניצוק או קטפרס כדלעיל:

ומ"ש מעלתו נ"י תקנה שיעשה למטה בצינור ברזא וע"י שיתקבצו בו המעיין ויהי' חיבור ואז יוציא הברזא ויהי' השקה טובה עכ"ל הצריך ולא אדע מה הועיל בזה דאז כשהי' הברזא סתימה לא הי' חיבור למעין וכשנפתח והוציא את הברזא נעשה ניצוק או קטפרס וכדלעיל שהרי ניצוק אינו חיבור הואיל ואין לו מקום לנוח ועומד לפסוק וא"כ ברגע שהוציא הברזא ואין לו מקום עמידה נעשה ניצוק והוא פשוט לפי ענ"ד ואדרבה גרע בזה שעי"ז באנו לפלוגתא דלדעת הנוב"י מהדו"ת חלק יו"ד סי' קמ"ב אם נעשה בברזא לפתוח ולסגור אפילו כשהיא פתוח חשיב כלי ובכלי קי"ל ביו"ד סי' ר"א סעי' ח' דאינו מועיל חיבור כשפוה"ל וכמ"ש הר"ש ריש פ"ה דמקוואות ונהי דמרן זצ"ל בסי' קצ"ח פליג על דברי הנוב"י הנ"ל וכ' כשהיא פתוח דברזא לא חשיב כלי מ"מ בברזא גרע מבלא ברזא לפי ענ"ד כנ"ל ולדעתי אין תקנה למקוה זו אלא א"כ יעשו מקוה אצלה או יחליקנה לשנים אם אפשר וימתינו עד שתתמלא אותה המקוה במי גשמים ויתחברו בהשקה גמורה על אופן שכ' מרן זצ"ל בחיו"ד חת"ס סי' ר"ג ורי"ב כן נראה לפי ענ"ד.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה