אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קעה

תשובה קעד

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלג וכו' מוה' יעקב שלום ני' מטאמלשון יע"א:

יקרתו מיום ה' פ' וארא הגיעני עש"ק פ' בשלח וכו' וע"ד ד"ת אשר בא בשולי מכתבו קושיא בשם הרב מוהרר אברהם בבלוי"א ני' לפי מה שאמרו בנדה דף י"ג סע"א ושם דף מ"ב דפולטת ש"ז רואה הוי וסותרת וא"כ לפי מאי שאמרו דף מ"א ע"ב דטמאה מחמת תשמיש רואה הוי וא"כ למה הוצרכו לומר בנדה דף ס"ו ע"ב שמא תראה דם ותסתר דת"ל דהשימוש עצמו הוי כרואה ש"ז וסותר יום א' וכן בנידה דף ע"ב ע"א אמרו בשומרת יום דבעילתה תלי' והא השימוש סותר ומא' דקשיא מצד הפליטה כבר הקשו כן הרמב"ן והר"ן בחידושיהם שם דף מ"ב וברא"ש בדף ל"ג אבל להרב הנ"ל קשיא לי' דת"ל מכח השימוש וקושיא זו לא ק"מ ולא אדע אנה ראה דמשמשת רואה הוי ונראה דלשון הרמב"ם בפ"ה מאבות הטומאה אטעיי' שכ' דמשמת כרואה אבל רואה לא אמר אבל פולטת מסיק הש"ס דרואה הוי וזה פשוט:

ולא מבעי' אליבא דר"ש דסובר די' כבועלה וא"כ נהי דאם פולטת לחוץ מסיק הש"ס דסיתר אבל הביאה בפנים פשיטא דלר"ש א"א ליחשב כרואה ולא לסתור אלא גזיה"כ שתהי' טמאה אע"ג דבעלמא נגיעת בית הסתרים אינו מטמא כאן גזיה"כ דמטמא וכן מבואר בלשון הקרבן אהרן בפ' מצורע שם אלא אפילו לרבנן הוא פשוט ומבואר דדווקא פליטתה אפשר שתסתור כפרש"י בנדה דף מ"ב ע"א ד"ה ואפילו לרבנן וכו' ומבואר דווקא פולטת דלמדו מיהי' דהוי כזיבה אפשר לה לסתור וכן מבואר מפרש"י שם ד"ה לסתור וכו' דווקא טומאה הבא לה מגופה אפשר לומר דסותרת ולא קרינין וספרה לה ופליטה חשיב כמגופה אבל טומאה הבא לה ע"י שימוש מכח בעלה פשוט דחשיב הטומאה הבא לה מעלמא ואינו סותר כלל ואין זה ספק כלל דהא דכ' הרמב"ם דהוי כרואה הוא רק לענין שיהא טמאה וחשיב מכח גזיה"כ דלא כמגע בית הסתרים אבל לא לענין סתירה ולא ק"מ:

ואדרבה גם קושית הראשונים על הא דר"ש דאמאי מותרת לטבול ולשמש ניחוש שמא תפלוט לא ידעתי מאי קשיא להו הרי דברי ר"ש שגויים בת"כ פ' מצורע לענין טהרות דמה"ת מותרת לטבול ולעסוק בטהרות אלא שהחכמים אסרו משום שמא תראה ותסתור והר"ן בחידושיו בדף ס"ז בעצמו וא"כ מאי קשיא להו דיהא אסור משום פליטה ואפשר דקשיא להו משום דהש"ס בנידה דף. כ"ט ודף ל' מייתי לא לענין שימוש מיהו גם זה לא קשה דשם שפיר איכ"ל כגון שלא נתהפכה וכמ"ש הרא"ש שם ודווקא הקרא דחיקא לי' לאוקמי' בכה"ג וכמו שפירש הס"ט בסי' קצ"ו סק"ד דמשמע תטהר לגמרי משא"כ הש"ס הנ"ל מיהו אפשר לישב דאחר תטהר משמע לי' לגמרי בכל עניני טומאות הן לטהרות והן לבעלה ועל זה הקשו דלבעלה ניחוש שמא תפלוט וא"ש:

והואיל ואתא לידן אמינא לישב קושית התוס' בנדה דף ס"ז ע"ב אי ר"ש אשימוש קאי א"כ איך אמר שמא תבוא לידי ספק הרי כבר באת לידי ספק ונראה לישב דבאמת קי"ל דבי"א ימים שבין נדה לנדה הוא בחזקת מסולקת מדמים ובכל התורה אזלינין בתר וחזקה ואין לנו לחוש לשמא תראה וזה דלא כב"י בסי' קפ"ג אמנם נראה דהא דהוי בחזקת מסולקת בדמים היינו בי"א ימים שבין נדה לנדה אבל אם ראתה וסתרה ושוב סתרה וצריכה שנית ז' יקיים א"א לומר דהיא מסולקת בדמים כיון דכבר היא מרוחקת מימי ראייתה נהי דכל שלא נטהרה פעם אחת עדיין הוא בשם זבה לדעת הרמב"ן וסייעתי' מ"מ מסולקת בדמים לא הוי ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בפירושו להלכות נדה נסתפק בזה ולפי ענ"ד כמו שכתבתי וא"כ כיון דאינה בחזקת מסולקת בדמים יש לחוש שמא תראה ותסתור וזה שאמרו דמן הדין בכה"ג דמיירי קרא דראתה וספרם הי"א תטהר לגמרי שיהא בחזקת מסולקת דמים אבל אסרו חכמים לעשות כן שמא תבוא לידי ספק ר"ל שמא יבואו ימי נקיים שלא בשעת י"א שבין נדה לנדה ואז יש לחוש שתבוא לידי ספק ולכך אסרו לעולם כן נראה לפיענ"ד לפרש לשון ר"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה