מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה קסט
בעזה"י יום א' נצבים תרל"ח לפ"ק חוסטה יע"א:
לשנה טובה יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ומתוקני' ה"ה התורני המופלג כש"ת מוה' מאיר קאליש נ"י:
אם אמנם שאין אני יודע לכנות אותו מ"מ ראיתי שראוי להשיב על הדבר אשר שאל שיש בני אדם שמכנים עצמם בשם הגוים ומעלתו נ"י הוכיח אותם דהרי אמרו במדרש שבזכות זה שלא שינו את שמם זכינו לצאת ממצרים והם משיבים שלזה די במה שיש להם שם יהודי לקרותם בו לעלות לתורה וזה דבר הבל וטפשות כי בוודאי יש בזה איסור דאוריית' כמ"ש הרמב"ם בפ' י"א מהלכו' ע"ז דמקרא מלא נאמר בסוף פ' קדושים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ומשם ילפינן בספרי דאין רשאין לדמות להם בשום אופן וכל שהוא עושה לדמות להם עובר על מה שנאמר בתור' דאסור לנו לדמות להם וכשם שאסור לנו להדמות להם במלבושם ובהילוכם ובשאר מנהגיהם ה"ה וכ"ש דאסור לדמות להם בשמם ועלינו לעשות כמו שעשו אבותינו שנאמר בהם ויהי שם לגוי גדול ודרשו חכז"ל מלמד שהיו ישראל מצויינים שם:
וביותר ביאור אמרתי הכוונה דהנ' בהיותי רב דק"ק יערגין סמוך לפרעשבורג ופעם נזדמן לי כשמסרתי המאטריקעל להשר המיועד לזה התרעם לפני ואמר כי לא נאה מה שיהודים קורין עצמם בשם הגוים ושאר כל האומות מחשיבין השמות הבאים להם מראש האומה דהיינו אונגארי' פראנצעזיא וכדומה כולם מחשיבין הלשון והשמות שלהם ואינם משנים בשום אופן כי מחזיקי' זאת להם לכבוד ולתפארת והיהודים אשר הם מקדמוני האומות קיומי העולם המה בושים עצמם להקרא בשם העצם ומשנים שמם לשם האומו' וזה להם גנאי גדול ולא הי' בפי מענה להשיב לו אבל דחיתי אותו בדברים שהגלות גורם זאת.
אבל באמת גם בזה נתקיים בנו הקרא כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם שאבותינו וכל הדורות אשר לפניהם הי' עליהם עול הגלות בתקפו ומ"מ לא שינו את שמם ולא הי' להם שם הישראלי לביוש ולבזיון ואדרבה הי' להם שם הישראלי לכבוד ולתפארת וכמו שאמרו חכז"ל על הקרא איש יהודי הי' בשושן שהי' מוכתר בנימוסין שעשה לעצמו כתר שהוא יהודי וקיימו בחקותיהם לא תלכו ואבדיל אתכם מן העמים ועכשו שהוקל כובד הגלות ואין הישראלי' מבוזים בין האומו' הם משנים שמם ולשונם כדי לדמות עצמם לאוה"פ ויש להמליץ זה בקרא כי דור תהפוכות המה וז"ש בנים לא אימון בם היינו שאינ' רוצי' בשם המגדלי' אותם ומהתימ' שהרי אמרו ביומ' דף ל"ח ע"ב דאסור לקרו' בשם איש שהוא רשע דרשעי' לא מסקינן בשמייהו שנאמ' שם רשעי' ירקב עיי"ש ואותן אנשי' קוראין עצמם בשם הגוים והרי בזה הם מראים שהם מחשיבים את הגוים יותר מהישראלים והרי מעולם הי' הדרך לקרוא שם בניהם ובנותיהם על שם אבותיהם או על שם צדיקים קדושים וגאונים גדולים שהם היו החשובין והחדשים מבזים אבותיהם וגדוליהם וקדושיהם ומחשיבין ומשבחין ומפארין שם הגוים לקרוא שם צאצאיהם על שמם והרי זה בזיון גדול לאבותיהם כל אחד מישראל שהביא ביכורים הי' קורא בקול גדול וירד מצרים שם ויהי שם לגוי גדול וגדול הוא לשון חשיבות והיינו דדרשו בספרי שהיו מצויינים שם דהיינו מלשון שם והיינו שהיינו מצויינים ג"כ בשם אעפ"י שעבדו עמנו עבודת פרך אפי"ה לא נתנו לקרות לעצמם בשם הגוים ושם היהודי לא הי' להם לבוז ולקלון וזהו שעמדה לאבותינו ולנו בצאתינו ממצרים.
וכ' התוס' בגיטין דף ל"ד ע"ב בשם ר"ת שח"ו להזכיר שם נכרי בגט ואפילו בגט שאינו צריכין להיות נזהר לכתוב כל השמות ומטעם זה בפולין אין כותבין בשום גט כינוי שם גיות שיש ליהודי כדאיתא בס' חידושי אנשי שם ונהי דמרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל כ' בתשובת אה"ע סי' קי"ח דכיון שקרא עצמו בשם ההוא צריכין להזכיר גם בגט יעיי"ש וטעמו ונימוקו עמו ואני מזהיר כמה פעמי' גדרשותי על האיסור ההוא וכל ימי הזהרתי את בני ובנותי על האיסור ההוא ובעזהי"ת לא שמעתי שילמדו ח"ו לעשות כמעשים של הקלים הנ"ל וראוי לכל בר ישראל הנאמן לה' ולתורתו להזהיר את ב"ב ואת הסרים למשמעתו על ככה והשומע ישמע ותבוא עליו ברכת טוב דברי הדו"ש וחותם בברכת כוח"ט:
הק' משה שיק מברעזאווע