אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קלח

תשובה קלז

בעזה"י יום עש"ק לסדר תולדות תרל"ט לפ"ק חוסט

החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב המאוה"ג המופלג מוה' מרדכי נ"י אבדק"ק אסאנפא והגליל יע"א:

מכתבו קבלתי בשבוע זאת בענין סחורה בנו"ט שאיש אחד אדם כשר הי' לו קצבות בהרענדא ועתה קם ערל אחד שהשיג ג"כ רשיון לקצוב בשר והערל מוכר במקולין שלו גם בשר חזיר ועי"ז הנכרים כולם קונים בשר אצל הערל והישראל נשאר מבלי פרנסה ובא לשאול אם רשאי ליקח ערל וליתן לו מעות שהערל יקנה לו חזירים ושאר דברים טמאים ויקצוב במקולין שיעשה לו הערל למחצית שכר עם הישראל ההוא אם חשוב זה כנושא ונותן בנבילות וטריפות או לא ומעלתו האריך בפלפול אם איסור לעשות סחורה בנבלות וטריפו' הוא מה"ת או דרבנן או משום גזירת הכתוב וכבר פלפלו בזה גדולי האחרונים אלא שלבסוף הביא דברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל ביו"ד סי' ק"ח שכיוצא בעובדא כזה שמרן ז"ל התיר שישראל ילוה להגוי והגוי יקנה לעצמו הדברים הטמאים או החזירים ואח"כ יגבה הישראל את חובו מהדברים הטמאים דאז לא קנה הישראל את החזיר וכמ"ש מרן ז"ל שם וזה התיר במקום הפס"מ ואפי"ה כ' דשומר נפשו ירחק מזה ומעלתו נ"י כ' דיש לחוש בדור הפרוץ הזה להתיר כזאת דהפושעי' יכשלו בם ובאמת משום הא אין חשש שהרי אמרו בכה"ג על ר"י שאמר אוי לי אם אומר שמא ילמדו הרמאים ואפי"ה אמרו מהאי קרא דכתיב צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו וכו' ועוד הביא שם בשם חכמת אדם בבינת אדם שלו סי' ס"ד שכ' גם כן שאפשר שיתן לנכרי מעות בהלוואה לקנות עופות טהורות וטמאין ובכה"ג לא הוי כנו"נ בנו"ט כמ"ש בשם מרן חת"ס זצ"ל אלא שמעלתו מסתפק דאפשר דהבינת אדם הנ"ל לא התיר אלא בעופות טמאות אבל לא בחזיר דחמיר משאר טומאות:

והנה בספר אמרי אש חלק יו"ד סי' נ' האריך לאסור כל שהישראל נהנה מהדברים הטמאים ועוד מטעם אחר לפי שיטת רש"י המובא בש"ע ויו"ד סי' קס"ט דיש שליחות לגוי לחומרא וא"כ הוי הגוי שליח של ישראל וא"כ הוי הדברים הטמאים והחזיר של ישראל המשלח וא"כ אפשר דאין ראי' מאו"ח סי' רמ"ה לפי מ"ש הב"מ באה"ע סי' ה' דלענין שבת לא שייך שליחות אפילו ע"י ישראל עיי"ש וא"כ לטעם השני של האמרי אש דיש שליחות לחומרא א"כ החזרים של ישראל הם אפילו אם לקחן הגוי וקשה על דברי מרן הגאון בעל חת"ס הנ"ל שהתיר מיהו לפי ענ"ד יש לישב כיון דהישראל המשלח אינו רוצה שיהי' לו קנין בהחזרים והדברים הטמאים ואין קנין בע"כ דקנין קי"ל דצריך כוונה וא"כ שפיר כ' מרן ז"ל מ"מ לפי טעם הראשון של האמרי הא"ש הנ"ל דאסור לישראל ליהנות מן החזיר וכיוצא בזה הי' עדיין ראוי להיות אסור ולא סגי בהיתרו של מרן זצ"ל:

אמנם נראה לפי ענ"ד בנידון של מעלתו די"ל דהגוי ע"י מה שמכר הבשר חזיר הפסד הרבה לישראל שלא הי' יכול למכור הבשר שהי' לו מבהמות כשרות ואולי כיחש הגוי המוכר בשר חזיר לומר לפני הערלים הקונים שאין כאן בנמצא בשר בהמה כלל וא"כ הדברים הטמאים עשו לו היזק והרי הוא כמו דאמרינין ביו"ד סי' קי"ז ברמ"א ובש"ך וטו"ז בשם רשב"א דמותר ליקח בעד חובו אפילו דברים טמאים עיי"ש ומשום דאינו יודע הפסידו כמה הפסידו הגוי ע"י מכירת הבשר חזיר ולכך רשאי ליקח אם יעלה גם מן החזיר הריווח ובפרט שע"י זה החזיר או הדברים טמאים צריך ליתן לגוי הקצב שלו מן הבהמות הכשרות ופעמים שזה מרובה ופעמי' שזה מרובה לא חשיב הנאה כנ"ל:

וכל. היתר מרן הגאון זצ"ל הוא דווקא בכה"ג גם צריך שיהי' המקולין של גוי כי מלבד האיסור הנ"ל יש בו משום מראית העין וכל הדברים האסורים מלבד האיסור ממש צריך ג"כ שלא יהא בו איסור משום מ"ע ע"כ צריך להיות על מקולין שלו לוח הנקרא פירמ"א על שם הגוי ואם רוצה להיות בטוח על חובו צריך קאנטראק"ט להיות חובו בטוח אצל הערל לגבות ממנו מאיזה מקום שירצה אבל דברי החכמת אדם הנ"ל קשה לי להבין דעליו בוודאי קשה מה שהקשה בספר אמרי א"ש הנ"ל ועכ"פ מי שרוצה לסמוך על ההיתר הנ"ל צריך שיפרסם על פתח המקולין להיות עליו פירמ"א ושם הגוי יהא חרות וכתוב על הלוח ואז שוב לית בי' משום מראית העין וגם צריך להיות דווקא הפס"מ ושעת הדחק ואי אפשר בבנין אחר ורק בכה"ג התיר מרן בעל חת"ס זצ"ל והנראה לפי ענ"ד כתבתי ואחתום בברכה המשולשת ידידו הדו"ש:. ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה