אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה קכא

תשובה קכ

להרב המופלג בתורה החרוץ מוה' אהרן שמואל אסאד נ"י

ע"ד הקושיא ע"ד הרשב"א המובא ביו"ד סי' ק"ג דספק טריפה אע"ג דאפשר להשהותו י"ב חודש או עד שתטעון לא חשיב דשיל"מ דאין המתיר עתיד לבוא בוודאי וכ' מעלתו נ"י לדברי הרש"ל המובאים בש"ך סי' נ"ז ס"קמח דהא דטריפה אינה חי' הוא רק רוב וא"כ אפילו ישהנה צריך לסמוך על הרוב וא"כ לא שייך עד שאתה סומך על ביטול הרוב תמתין ותהא מותר בלי רוב הא גם אח"כ מותר רק משום רוב ומה לי האי רוב או האי רוב וא"כ לדידי' בלא"ה לא חשיב ספק טריפה דשיל"מ עכ"ל.

ולי, לא קשה מידי דנהי דבאמת הרשב"א בתשובתו בסי' צ"ח המובא ג"כ בסי' נ"ז בש"ך הנ"ל משמע דלא ס"ל כרש"ל דשם תלה החיות בנס מ"מ אפשר גם לכוון בדבריו דברי מהרש"ל והמיעוט נס קרוי לי' ואפ"ה לא קשה קושית מעלתו נ"י דהרי כ' הצ"צ סי' ס"ט והובא בפר"ח סי' ק"ב ובשאר אחרונים דאפילו אם גם אח"כ צריך ביטול כגון ספק טריפה הנולד ביו"ט אפי"ה מקרי ביו"ט דשיל"מ דאם רק לאח"ז הוקל האיסור אמרינן נמי עד שתאכלנו בב' איסורין תאכל אותו בחד וה"נ השתא אין לן רק היתר מכח ביטול ברוב ולאחר השהי' יהא לנו שני התירים ח' מכח ביטול ברוב והשני מכח השהי' ואמרינן עד שתאכל בחד היתר תאכלנו ע"י ב' היתרים.

ואדרבה עפי"ז יש להסביר דברי הרשב"א ממה שהקשה עליו הצ"צ שם דהא ממנ"פ אי יחי' לא הי' אסור מעולם ולא בעי ביטול והנה הצ"צ תי' דאפילו אם יתברר אח"כ מ"מ השתא אסורה כיון דאינו נודע לנו וספק אסור לנו ובעי ביטול אפילו אי קמא שמיא גלי' דהיתר הוא והפמ"ג בפתי' לתערובות קלסה לסברא זו.

אמנם אני אמרתי דיש לומר גם בהיפוך דבספק טריפה אפילו אם היא טריפה אם תשהה י"ב חודש או תתעבר היא מותרת לנו כיון דעפ"י הרוב שרי והתורה אמרה דניזול בתר רובא ואפילו אם היתה באמת טריפה לא צריך כפרה וכמו שהוכיח בתשובות פ"מ מדברי התוס' בביצה דף כ"ה ע"ב ד"ה דרך ארעא וא"כ שפיר נקרא דשיל"מ דהשתא אם היתה טריפה אין לנו היתר אלא מכח הביטול אבל אם תשהה מלבד ההיתר דביטול יש לן עוד היתר דשהי' דד"ת דאזלינן בתר רובא.

ועפ"י אחד מב' צדדים יש לפרש בדברי הרמ"א במ"ש על או"ה או דס"ל כמ"ש הצ"צ דאפילו קמא שמי' גלי' להיתר מ"מ לן ספק טריפה אסור כל י"ב חודש ואתחזק בספק איסור זה וא"א השתא להתיר אלא ע"י ביטול ורק ע"י הזמן יוולד לנו ההיתר ולכך אפשר לקרוא אותו דשיל"מ כמו כל איסור התלוי בזמן משא"כ תיקו אין האיסור וההיתר תלוי בזמן ולעולם הי' אפשר שיתברר ההיתר והיינו כדברי הצ"צ וגם יש לכוון בדבריו התי' כמו שכתבתי ועכ"פ דברי הרשב"א נכונים.

ולכאורה הבאתי ראי' לדבריו מגוף הדין למה אנו אוכלין ביצים וחלב שהתורה התירה והיינו מטעם רוב כמ"ש רש"י בחולין אתמה אכלנו מחלבה ואמאי לא נצטרך להמתין עד לאחר י"ב חודש כדי לאכול בהיתר גמור ולא נצטרך לסמוך על רובא דכשרות ונסמוך רק על טריפה אינו חי' שהיא לרשב"א אפילו מיעוט ליכא ואף אם הרשב"א מודה להרש"ל כמו שכתבתי למעלה מ"מ איכא שוב עד שתאכלנו בחד היתר תאכלנה בב' רוביי בוודאי לדעת המרדכי דדווקא היכא דאתחזק איסור' בהאי תערובות אמרינן כן לא קשה וכמ"ש נמי הר"ן ס"פ אין צדין אמנם להמג"א בסי' תקי"ג ס שגם בכה"ג לא אזלינן בתר רובא יש להקשו' הנ"ל וע"כ כסברת הרשב"א הואיל ואין המתיר עתיד לבוא בוודאי:

ואפשר דרובא דכשרות כיון דסמכה התורה על הרוב במקום דא"א לבדוק כדאית' בסוגי' דרוב גם במקום דאפשר לבדוק סמכינן על הרוב בזה משום דהתורה עשאו כוודאי כמ"ש הרשב"א בחולין דף ט' דאפילו ר"מ לא חייש בכה"ג למיעוט' אפילו אפשר וא"כ י"ל גם בדבר שיל"מ כן דכוודאי עשאו התורה:

ובחקירה הזאת ג"כ יש לדון בהא דאמרינן בביצה דספק טריפה אסור והקשו התוס' שם למה בנתערבה באלף כולן אסורות הא הוי ס"ס ותי' ר"ת דנתערבה אוודאי קאי ולכאורה כל ביצה אפילו מיעוט טריפה דרובא כשרות הוי רק רובא וא"כ ביצה הנולדת מעוף שלא נודע לן כשרותה היה כשר רק מכח רוב ואם נולד לן אח"כ באותו עוף ספק טריפה ברגל או בגף וכיוצא בו הוי לן לומר סמוך מיעוט' לפלג' והוי לי' רובא כדאית' בכיוצא בזה ביבמות דף קי"ט ובסו"פ בהמה המקשה וא"כ שוב הוי טריפה מצד הרוב והוי כוודאי ואין כאן ס"ס ולא קשה קושית התוס':

מיהו בזה איכ"ל לפי מאי דמוקמינן בס' טריפה או ספק מוכן מה"ת אבל למאי דמתרץ ר"א דמשום דשיל"מ אתאי' עלה א"כ אפילו הוי מיעוט טריפה מ"מ נתבטל דאינו דשיל"מ כמ"ש הרשב"א ולא נשאר רק ספק נולד ביו"ט וע"ז קשיא דהוי ס"ס ובזה מיושב היטב קושית הפר"ח בסי' ק"ו ס"ק מ"ג על הר' שמחה המובא במרדכי דמתרץ דבדשיל"מ לא מהני ס"ס ותמה הפר"ח ממנ"פ אם לא ס"ל כתי' ר"ת דאוודאי קאי א"כ עמדה הקושיא על התי' הראשוני' ולהנ"ל א"ש דגבי ספק טריפה איכ"ל דחשיב כוודאי הואיל ואיכא סמוך מיעוט' לפלגא ולפי אותו תי' אמרינן הטעם משום דביצה חשיב ולא בטיל אבל לרב אשי שפיר קשיא לי' לר' שמחה ותי' דס"ס לא מועיל בדבר שיל"מ וא"ש ולפי"ז מוכח דלא כמו שדחיתי לעיל די"ל דרובא דכשרות הווי כוודאי ממש הואיל וגבי א"א אזלינן בתר רובא לא חיישינן למיעוט' כלל אפילו לר"מ וה"ה דלא אמרינן סמוך מיעוט' לפלגא לפי סברא זו וע"כ לפי תי' זה מוכח דלא אמרינן כן:

ולפי"ז יש לישב קושית הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ס"קז דלמה כ' ש"ע על רשב"א יש מי שאומר הא מוכח כן מהש"ס ולהנ"ל יש לומר בוודאי לפי איקומתא קמייתא מוכח כן דלפי איקומת' דספיק' היינו ספק טריפה וקשיא אמאי נתערבה אסור הא הוי ס"ס וצ"ל כנ"ל ואמרינן סמוך מיעוט' לפלג' וא"כ ע"כ דמיעוט' דטריפות הוי כשאר מיעוט' וא"כ קשיא האיך התירה התורה חלב וביצים שמעשים בכל יום דסמכינן בבצים ארוב ואמאי הא הוי דשיל"מ דנשהה אותם י"ב חודש וע"כ דבכה"ג לא מקרי דשיל"מ ולכך לפי תי' זה מוכח לומר כרשב"א אבל עפ"י תי' ר' אשי דאיכ"ל כתי' רבינו שמחה דס"ס אינו מועיל בדשיל"מ ואינו מוכח דינו דרשב"א ואפי"ה פסק הרשב"א כן ולכך הביא בשם יש מי שאומר וא"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה