מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה קו
יתענג על רוב שלום מעתה ועד עולם הרב הגאון המפורס' לשם ולתהלה כבוד מוה' מכתבו קבלתי וכו' ועל אשר בדק לן מעלתו נ"י בקושיא אחת והיא דמנ"ל למילף מג"פ לא תבשל לאסור הנאה הא אצטרך לא תבשל הג' ללמד דרך בישול ואין לומר דזה ידעינן מל"ת הב' דזה אינו דמהתם אין ראי' דלעולם אפילו שלא כדרך בישול נמי אסור והא דכתיב לשון לא תבשל כדי לאסור שלא כדה"נ עכ"ל בקצרה ולפיענ"ד לא קשה דהרי אמרו בע"ז דף מ"ו ע"ב דכל מקום דיש לדרוש לחומרא ולקולא לחומרא דרשינן א"כ כיון דנוכל לדרוש הקרא על ב' אופנים דרשינן לחומרא דיתורא דל"ת הג' בא לאסור הנאה וא"כ שוב קשיא ל"ל הל"ת הג' לכתוב רק לא תאכל בשר בחלב או לא יאכל ונדע דאסור דיאכל נמי הנאה במשמע וע"כ צ"ל דהקרא בא ללמד לאסור גם שלא כד"א והנאה וכמ"ש וביאר כל זה הרמב"ם במנין המצות ל"ת קפ"ז ובחינוך מצוה קי"ג ושוב קשה א"כ לכתוב רק חד ל"ת בשר בחלב פן יקדש או יקבר הואיל והוא מהנקברין כשם דכתיב בכלאי הכרם וע"כ דבא ללמד דהאכילה רק דרך בישול אסור:
ועוד בלא"ה וכי קצרה יד הלשון מלאסור לן אכילה בלשון אחרת דלא לכתוב אכילה או כדרך שנאמר ביחזקאל והובא בחולין דף ל"ז ע"ב לא יבוא אל פיך ובמכות י"ד ע"ב אמרו דלא יגע אזהרה לאכילה ואז נימא כיון דלא כתיב אכילה בגופי' אסור אפילו שלא כד"א ולמה אפקי' בלשון בישול וע"כ דאתא להורות דדווקא דרך בישול אסור ואי משום דרך בישול לחודא אכתי הו"ל למכתב לא תאכל בשר מבושל בחלב וע"כ ללמדינו לאסור אפילו שלא כד"א ולמה לי הג' ע"כ לאסור בהנאה וכל זה כתבתי לפי מה דפשיט' לי' למעלתו נ"י דמכח יתורא או שינוי, ילפינן זה ולדידי קשי' בחולין דף קי"ד ילפינן מלא תבשל לפטור או לחייב חלב בחלב וא"כ מנ"ל דרך בישול ולכך הי' נראה לפיענ"ד פשוט דלאו מיתורא או שינוי בקרא ילפינן אלא אפילו אין כאן יתור מ"מ אין ל' לאסור טפי ממה דאסרה תורה וכיון דלא אסרה התורה רק בישול לא תוכל לאסור טפי וכיון דאסר בישול מסתמ' דרך בישול כמו דאמרינן בעלמא אכילה דרך אכילה בעי' ונהי דכאן רבי' קרא ואפילו שלא כד"א היינו משום דאכילה לא כתיבא אבל מאי דכתי' מסתמא מיירי בדרכו בכך וא"כ לא נוכל לאסור טפי אלא כדרך בישול כן נראה לפי ענ"ד נכון:
ובלא"ה קשה לי למה הוצרך רבא לומר משום דרך בישול הא אמרינן דבב"ח חידוש הוא ורבא סובר דכל מאי דנוכל למעט חידושו ממעטינן דהרי בע"ז דף ס"ח ע"ב אמר רבא נטל"פ בשרצים מותר הואיל ושרצים חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו וכיוצא בזה סובר רבא בסנהדרין דף כ"ו דעד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל דכל שנוכל למעט החידוש ממעטינן וא"ל דאביי לא ס"ל סברא זו כדמשמע גבי עד זומם דסובר למפרע הוא נפסל דאכתי קשיא למה הוצרך רבא לשנות דרך בישול אסרה תורה הא רבא לשיטתו בלא"ה לא קשה ודוחק לפרש דזה באמת כוונת רבא:
ונראה דהרי אמרו בפסחים דף מ"ד דלכך בב"ח אינו חידוש מכח דלחודא שרי דהרי בכלאים נמי כן הוא ובכלאים קי"ל כרבנן בכלאים פ"א מ"ז דירק באילן אסור והתוס' יו"ט שם הביא בשם הירושלמי דירק באילן אינו משנה את הפרי ואפי"ה אסור ומסתמ' כשם דאמרינן בכלאי אילן ה"ה בכלאי הכרם וא"כ ראוי לן לומר דגם בב"ח הדין כן דאפילו אינו משנה טעמו אפי"ה אסור כדי לדמותו לכלאים ועי"ז יתמעט החידוש ולכך פריך אפילו ליכא נ"ט נמי והוכרח רבא לומר הטעם דדרך בישול אסרה תורה:
ועפי"ז אמרתי לישב דברי רש"י בחולין דף ק"ה ע"א דמפרש החידוש בב"ח משום דבלחודא שרי ובהדדי אסור והתוס' תמהו דבפסחים מסיק דאין זה החידוש ואמרתי לישב דהנה בלא"ה כבר תמהו איך אמרינן דבב"ח החידוש מכח דתרו לי' כולי יומא שרי א"כ החידוש הוא לקולא ויכולין למילף מיני' החומרא עיין בנוב"י מהדו"ת בחיו"ד סי' וכבר העירו התוס' בסנהדרין דף כ"ז ע"א ד"ה חידוש ע"ז ולכך נראה דהרי לכאור' קשה איך אמרי' דבב"ח דמיא לכלאים לענין האי לחודא שרי הא לפי מ"ש לעיל לדידן כלאים אוסר אפילו אינו משנה טעמו ובב"ח בעינן דווקא שישנה טעמו א"כ לא דמי לכלאים:
ונראה דהרי בלא"ה קשה לרבנן מנ"ל דכלאים אוסר אפילו אינו משקה וצריך לומר דכלאים סתמא כתיב וקשה נילוף סתמ' מן המפורש בב"ח דגלי קרא דווקא דרך בישול ויהא כלאים דמי לבב"ח ולא יהא חידוש מיהו זה אינו דהרי בב"ח בלא"ה חידוש מכח דתרו לי' כ"י בחלבא שרי וא"כ ליכ' למילף כלאים מני' ולכך שפיר אמרי' כלאים סתמ' כתיב ואפילו ירק באילן דאינו משנה וכל זה למסקנ' דבב"ח חידוש מכח דתרו לי' שרי אבל לס"ד דרק מכח האי לחודא שרי הוי חידוש פריך הרי כלאים נמי וא"ל כלאים שאני דאסור אפילו בלי שינוי טעם דהוא גופי' נילוף מיני' ולכך משני דהחידוש הוא משום דאי תרו לי' כולי יומא בחלבא שרי וא"כ שוב אין ללמוד כלאים מיני' ונשאר החידוש מכח דלחודא שרי ובהדדי אסור והוי חידוש לחומרא וא"ש קושית הנוב"י:
ועפי"ז מיושבין דברי רש"י דכל זה לפי האמת דאית לן קרא דרך בישול אסרה תורה. אבל לפי מאי דלא ידע דרך בישול אסרה תורה שפיר קאמר אביי אי חידוש הוא לחומר' ע"ד הנ"ל מכח דלחוד' שרי נימא אפילו ליכ' נותן טעם שרי ויהא שוה לכלאי' ויתמעט החידוש ולא יהי' חידוש רק מכח דתרו לי' ומשני דרך בישול וא"ש כנ"ל ובזה אחתום בברכה ידידו הדורש שלומו:
הק' משה שיק מברעזאווע