מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה נד
חוסט יום א' ח' טבת תר"ל לפק:
החיים והשלום וכל טוב לתלמידי הרבני המופלג מוה' חיים צבי ראזענפעלד נ"י:
מכתבך קבלתי ואשר בקשת ממני לברר לך דין עגלים רכים לענין מיעוך דדווקא לאחר שנה ממעכין כדאיתא ביו"ד סי' ל"ט אי גוי מסל"ת נאמן ע"ז ואם הפאס שרגילין הגוים להביא עם הבהמות למכור על השוק מקרי מסל"ת או דלמא בעי' בירור גמור והנה מסל"ת קי"ל דאינו נאמן אלא בדרבנן דלא אתחזק וכאן יש חשש דאורייתא דהרי בלי מיעוך טריפה ומיעוך קולא גדולה אלא דסמכינין על המנהג ובעלים הרכים דלא נהגו ממילא נשאר הדין ואיכא חשש וספק דאורייתא ואין גוי מסל"ת מועיל אלא בדרבנן וכ"ש דפא"ס (הוא מכתב תעודה) אינו מועיל דאיכ"ל דלאו בדווקא אמר דלא רמי עלי' לומר לענין פאס מספר שניו בדווקא ונהי דאינו מכוון להעיד ולא להתיר וגם שאלת הגוי השופט אינו מבטל מסלפ"ת כדאיתא באה"ע סי' י"ז סעי' ט"ו בהג"ה מ"מ לא דמי' לשאר מסל"ת שמספר דברים שהיו:
איברא ששמעתי שהשוחטים מקילין כל שרואין שגדולים לערך בן שנה ואומרים להם שהוא לאחר שנה אינם מדקדקים יותר ונראה לפי ענ"ד שטעמם ונימוקם הוא עפ"י הדין לפי מ"ש הש"ך בסי' ל"ט סק"ט בשם הר"ץ דלכך אין ממעכין בעגלים הואיל ולא שכיח סרכות בעגלים ואם אית בי' על כרחך סירכא גמורה הוא וכו' וכ' הש"ך דזה כוונת רמ"א דלכך חוששין דע"י ריכוך מתנתקת וכתב הפמ"ג שם דס"ל להש"ך דלולא זה לא הי' לן לאחזוקי ריעות' ולי נראה עוד טעם דכמו דיש לחוש דע"י ריכוך מתנתקת ה"נ יש לחוש דע"י ריכוך נגלד עמו העור ואז יכולין לסמוך על בדיקת פושרין גם לדידן כמ"ש הש"ך בסי' ל"ו גבי נגלד ולכך סובר הר"ץ דיש הכרח דסירכא גמורה הוא וכל זה שייך אם הוא וודאי תוך שנתו אבל אם הוא ספק יש להכריח מהסרכא דלאחר שנתו הוא ומועיל מיעוך ולא להחזיק ריעותא וא"כ ספק שרי:
אמנם אפילו נימא דלא כהר"ץ ג"כ נראה דבכה"ג שרי דהרי בסי' ל"ט סעי' י"ג פסק בספק אם הסירכא אוסרת כשר דאוקי אחזקה וא"כ ה"נ כיון דאזיל ע"י מיעוך הרי אם הוא לאחר שנתו בוודאי כשר ואם הוא תוך שנתו אז יש ספק ואוקי אחזקה וכשר כן הי' נ"ל נכון ואע"ג דלדעת הש"ש שמע' ג' פ"י חזקת קטנות הוי חזקה וא"כ לא מקרי ספק כלל מ"מ כ' שם בפי"א דאם יש חזקה אחרת כנגדה מועיל כנגד חזקת קטנות דעשויות להשתנות וא"כ ה"נ מועיל חזקת כשרות ועדיף מחזקת קטנות ושרי בספק אם הוא לאחר שנתו ולכל הפחות אם רואין אנו גידול ג' עגלים שידועים שהם לאחר שנה וזה כיוצא בו איתרע לה חזקת קטנות וה"ה דיש לומר דבכה"ג מועיל מסלפ"ת לאגרועי חזקת קטנות ושוב נשאר חזקת כשרות ושרי וע"כ שפיר נהגו השוחטים הנ"ל:
איברא דיש בנידון הנ"ל עוד לפירוש הר"ן בחידושיו בחולין דף קכ"ב ס"ל לר"י דהכל תלוי בהנקה אפילו תוך שנתו וזה נראה כוונת הב"ח המובא בש"ך סי' ל"ט סקל"ח אלא שיש שם ט"ס בב"ח וא"כ אם אינם יונקים רשאים למעך וא"כ אם הוא ספק לאחר שנתו וגם אינו יונק פשוט דיש להתיר וכן הביא בפ"ת סי' ל"ט בשם תשובת גבעת שאול סי' נ"ח שכ' ג"כ להתיר בכה"ג וכ"ש לפי סברת החכ"צ הנ"ל דיש לומר כן שהרי העיד התבו"ש דסירכא תלינין בהנקה ולכך אם אינו יונק שכיח סירכות ומכ"ש לסברת הר"ץ דתליא בשכיח:
והנה בפ"ת שם הביא שם בשם תשובת הר הכרמל סי' א' קולא גדולה דאם אינו יונק כ"ד שעות מעל"ע מקרי אינו יונק ולי קשה עליו דהרי קי"ל בסי' פ"א סוף סעי' ב' בהגה"ה דאין סירכא פחות מג' ימים וא"כ מאי מועיל מה שלא ינק מעל"ע דהרי כבר סירכא זו הוא ג' ימים ועיין שם בטו"ז ולפי"ז י"ל דבעי' שלא יהא הנק ג' מעל"ע וראי' לזה דבסי' ס"ט סעי' י"ב ג"כ איתא דבג"פ מעל"ע נתיבש ונתקשה הדם ה"נ כאן כן נראה לפיענ"ד דברי רבך הדורש שלומך: הק' משה שיק מברעזאווע.