אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה מג

תשובה מב

אם נחסר קצת מחוט השדרא אינו מבואר בפוסקים אי טריפה ודינו כמו גרגרת בסי' ל"ד דגבי גרגרת אם נחסר כאיסור טריפה וכמו שדינו של חוט השדרה לענין נפסק ברחבו או נסדק לארכו כגרגרת או דלמא כשר ולא ילפינן מגרגרת ולכאור' לפי מ"ש הפ"ח בסי' ל"ב ס"קא דנראה לו דמצרפין האי רובא ק"ו מגרגרת דקיל דליכ' למ"ד דנקב פוסל ואפי"ה מצרפין כ"ש כאן בחוט השדרא וא"כ גם בהא איכ' ק"ו זה אבל לפי ענ"ד אם נחסר קצת מחוט השדרא כשר ויש בזה ג' טעמים.

א' דאין להוסיף על הטריפות וכמ"ש התבו"ש בסי' ל"ב ס"קב לענין נסדק לאורכו דאין לך אלא מה שמנו חכמים וכדאית' בחולין דף נ"ד ע"א אפילו אם רואין שמתה מדבר זה אמרינן אין לך אלא מה שמנו כ"ש אם לא ראינו. אמנם לכאור' יש לדחות דהרי כתבו התוס' בחולין דף מ"ג ע"א סוף ד"ה הנך דחסרון בגרגרת דטריפה ע"כ היינו משום דסופו לפסוק רובא וא"כ אי נימא דגם בשדרה טריפה בחסרון כאיסור אין זה הוספה על הטריפות אלא משום נפסק וילפינן רק גילוי מילתא כמו דחזינן בגרגרת בחסרון כאיסור סופו לפסוק רובו ה"נ בחוט השדרה וכעין זה כ' התבו"ש בסי' ל"ב ס"קא לענין לצרף הנקבים לרובא וזה יכולין למילף.

מיהו נראה דגם זה אין יכולין למילף דבשלמא גרגרת דפעי' בי' גמדא ופשטה לי' וכדאמרינן לענין וושט בחולין דף מ"ג ולכך איכ"ל דאם יש נקב כאיסור סופו לפסוק אבל חוט השדרה דמינח נייח אין ללמוד מגרגרת מיהו כיון דבפסיקת רובא טריפה וברש"י בחולין דף מ"ה ע"א ד"ה נסדקה משמע דגם טעם פסיקת רובא הוא משום דסופו ליפסק הכל משום דנמשך לכאן ולכאן גבי גרגרת וכיון דגם לענין חוט השדרה פסיקת רובא טריפה ונסדק כשר צ"ל דגם בחוט השדרה נמשך ע"י כפיפה וקומה ויש לחוש לפסיקת כולה וא"כ דלמא גם בחסרון כאיסור סופו לפסוק כולו:

ומכל מקום נראה דכשר מטעם אחר כיון דרבי ורבי יעקב פליגו בחולין דף מ"ה וס"ל לרבי יעקב דאפי' ניקב טריפה ולשון נקב אינו דווקא נקב קטן אלא גם נקב כאיסור מקרי נקב וכמבואר מלשון רש"י דף נ"ד ע"א במתניתן נקבה הגרגרת ופרש"י בלא חסרון כאיסור וכדמפרש בו מבואר דלולא דפירש הי' בכלל ניקבה גם נקב באיסור וכן אית' בסוכה דף ל"ו ניקב נקב מפולש במשהו ואינו מפולש בכאיסור ולדעת ר"ח והראב"ד והרבה פוסקים מיירי שם גם בנקב שיש בו חסרון ועכ"פ מוכח דבכלל נקב גם נקב גדול אפילו בכאיסור בכלל ותו דהרי נקב כאיסור היינו בבהמה גדולה וממיל' בעוף גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו וכדאית' בש"ע סי' ל"ד סעי' ד' לענין גרגרת וא"כ אי נימא דנקב כאיסור פוסל בבהמה א"כ בעוף קטן פוסל נקב קטן ותו דבכלל נקב לאו דווקא נקב אחד אלא גם הרבה נקבי' והש"ס פסק סתמא בחולין דף מ"ה ע"ב דאין הלכה כר' יעקב דאין נקב פוסל בחוט השדרה וא"כ ע"כ דשום נקב אין פוסל:

ואדרבה גם הא דחייש רבי לדברי ר' יעקב והורה לאסור בנקב נראה דהיינו דווקא בנקב כאיסור ומשום דסופו לפסוק רובו ובזה מיושב מה שדקדק הפליתי איך חזר רבי מקבלתו דהי' לו פסוקה ברובא ולהנ"ל א"ש וא"כ מוכח דאין נקב ואפילו נקב גדול פוסל בשדרה ותו דהרי בסי' ל"ד סעי' ב' דעת רמ"א דבחסרון יש להחמיר טפי ועי"ז הוכיח דאיסור קטן ואפי"ה רוב קנה העוף קטן מאיסור והשדרה אפילו בבהמה אינה גדולה יותר מקנה בעוף הגס ואכתי קשיא לדידי' קושי' על חוט השדרה וע"כ דבשדרה אין טריפות בכאיסור וזה יש לדחות מ"מ נראה לפי ענ"ד מטעם הנ"ל דכל נקב אינו פוסל בחוט השדרה כן נראה לפי ענ"ד:

ובדרך אגב אמרתי ראי' למ"ש התבו"ש בסי' ל' דהא דמצרפין השלם שביניהם הוא חומרא דאל"כ קשיא לי' בסוכה ל"ו דקא מבעי' לי' נולדה בה סימני טריפה ופריך אי ניקב תנינא ומאי קושי' דלמא מיירי לענין שלם שביניהם וע"כ דאין זה אלא חומרא ולא מצרפין לענין אתרוג השלם שביניהם והמג"א סימן תרמ"ח ס הי' יכול להקשות על הרדב"ז מסוגי' דסוכה דף ל"ו דהוי מצי לפרש דנולדו סימני טריפה היינו נקב מרובע וע"כ דזה פשיטא דהוא בכלל בכאיסור כן נרא' לפי ענ"ד:

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה