אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה ו

תשובה ה

בעזהי"ת חוסט טבת תרל"א לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי האברך המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' וואלף הכהן נ"י בישוב אודווארי' יע"א:

מכתבך קבלתי וכו' ואשר שאלת בשוחט ששאלו אותו בעניין סכין שאינה מחודד ולא ידע וגם אינו בודק אבישרא אם דינו להעבירו הנה דבר זה אין ראוי להורות בו אלא הרב מרא דאתרא ולפניו יבואו דבריו של השוחט אמנם לא ראיתי נפ"מ כולי האי בשאל' זאת ע"כ אמרתי להשיב לך דין אם השוחט אינו בקי במקצת דינים המבוארים בסידורי השוחטים ובודקים ומענה בפיו הואיל ואין דינים אלו מצויים אינו משים לבו עליהם הנה בודאי ראוי להחמיר על השוחטים שעליהם החיוב שיהי' שגורה בפיהם וחרות בלבבם דינים של השו"ב והתבואת שור בסי' א' בס"קי וי"א הסכים עם הבית הילל שהעביר שוחט אחד שלא ידע הרמז לאורך הסכין כי נראה שאין לימודו עולה יפה ואינו זריז לחזור את משנתו וכן הסכים הפמ"ג שהאידנא לא סגי במשיב שהי' מסתפק והי' שואל כיון שעתה הכל מסודר ומזומן לפניו ואפי"ה עיקר הדבר תלוי אם אנו רואין שהוא ירא שמים ומדקדק במעשיו וגדולה מזו קי"ל ביו"ד סימן קי"ט דאפילו ביצאה טריפה מתחת ידו ח"ו אם הוא ירא שמים נאמן לומר שהוא שוגג וכתב שם הפ"ח ס"קלא דאז אין להעבירו לא על יום או יומים אלא יקבל עליו להיות זהיר מעתה וזה קבלת דברי חברות שיקבל בפני שלשה להשגיח ולשים עיניו ולבו על זאת וכן כאן בפרט שנראה שגם התבואות שור מודה דממידי דלא שכיח ואפשר שלא יבוא לידו דבר זה אין מחזיקין למידי דשכיח ומקצת שוחטים אינם לומדים הדברי' דלא שכיחו ואפשר שלא יבואו לידם אם אמנם דעושין בזה שלא כדין מכל מקום אין מחזיקין מלא שכיח להשכיח ולא איתרע' חזקתו בשאר דברים בעניני שחיטות ובדיקות כעין המועד לקטנים אינו מועד לגדולים עיין פ"ו מנזקי ממון ברמב"ם:

ועל. דבר שאינו בודק בבישרא הנה גם שוחטים מומחים אחרים אינם בודקים ומעידים שאין הרגשה בבישרא ושכל השוחטי' בפולין ובערים הגדולים אינם בודקים בבישרא ולא דבר חדש הוא וכבר כתב כן בפ"ת בסי' י"ח ס"ק י"ג שכל השוחטים במזרח ובמערב לפני גדולים אומרים וכו' ועושין כן ואם אמנם שצוח טובא ודחק עצמו לישב המנהג ולבסוף כ' להעביר את מי שאינו מרגיש בבישרא אבל מי יאכילנו בשר כיון שרובם או כולם אינם מרגישין ואין אחר הנסיון כלום וע"כ אנו צריכין לדחוק עצמינו לישב המנהג ולפענ"ד הרי מבואר בפמ"ג בטו"ז ס"קב בסי' י"ח דנראה דבדיקת בישרא הוא מעליא דהיינו שמרגישין בה טפי אפילו דקה מן הדקה ונראה דוודאי רוב סכינין שאין בהם פגימה לאחר שבדק בטיפרא כדינו וודאי גם שאר פגימות דקות אין בהם לפי רובא דרובא אלא דאי איכא לברורי מבררין ולכך תיקנו חכז"ל לבדוק גם בבישרא אבל כיון דאין שום אדם מרגיש אין כאן איכא לברורי וכן נראה ממה דמנו פגימת סכין בחגירת צפורן ש"מ דהוא העיקר ונהי דמ"מ י"ב בדיקות בעינן כיון דאמרו רז"ל דאדם בודק לפעמים ואינו מרגיש וכשמשים טפי לבו ודעתו הוא מרגיש וכבר קבלו לבדוק י"ב פעמים ואולי ירגיש בפעם השנית ויהי' אתחזק טפי כל צד לכל הפחות בב' פעמים דהוי חזקה לדעת כמה מדאורייתא. ואני תמה למה לא תיקנו בכל צד לכל הולכה ולכל הבאה ג' פעמים דהרי אנן קי"ל דדוקא בג' פעמים הוי חזקה ורק כספק נפשות החמירו בב' פעמים עיין בטו"ז סוס"י ק' וע"כ שזה רק חששא דרבנן דשמא לא שם לבו לבדוק בכוונה לזה בעינן עכ"פ ב' פעמים וא"כ מזה עצמו יש להוכיח דאין עיכוב אם הבדיקה בטיפרא תחת בישרא או בהיפוך למאן שיש לו הרגשה טובה בבישרא ואחד יכול להשלים לחברו אלא דלכתחילה תיקנו חדא אבישרא נגד הושט וחדא אטיפרא נגד הקנה אבל כל שאינו מרגיש אבישרא יבדוק עבור זה בדיקה יתירה בטיפרא דהנה לכאור' קשה ממנ"פ אי בדיקת בישרא עדיף א"כ לבדוק רק בבישרא וכן להיפוך וכו' וצריך לומר במקצת אנשים טיפרא עדיף ובמקצת להיפוך או דבאמת טיפרא עדיף ורק כדי לעשות היכר דצריך לשחוט גם בעוף וושט וקנה לכתחילה ע"כ תיקנו כן אבל לדינא אינו מעכב כן נראה לפענ"ד דבי רבך הדו"ש:

הק' משה שיק מברעזאווע

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה