אור ברסלב

מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק

תשובה נב

תשובה נא

בעזהי"ת עש"ק וירא תרל"ח פה חוסט יע"א. החיים והשלום וכל טוב להרב המופלא ומופלג בתורה כש"ת מוה' אברהם צבי יונג ני' יושב בשבת תחכמוני בבערג אויפא"לא יע"א.

מכתבו קבלתי ואשר ביקש ממני להודיע לו דעתי בענין עסי"ג עסענ"ץ דסדר מלאכתו שצריכין בכל שעה לערות בתוך המאשין שבו ענינים שונים עם סממנים שעליו מעלין ע"י חביות שלמעלה ממנו ע"י הצאפי"ן מים ושפירטע"ס וזה יורד למטה ושוב שופכין אותו למעלה עד שנעשה חומץ ושאל אם יש היתר בזה לעשות כן גם בשבת ודעתו דלפימ"ש הטו"ז באו"ח סי' שכ"א ס"ק ג' דאסור לשפוך לתוך כלי שיש בו חומץ יין או שאר משקין משום דהוי ככובש כבשים. וכיון דזה הוי רק איסור דרבנן וא"כ ע"י גוי הוי רק שבות דשבות ושרי לדעתו יעיי"ש במג"א בסי' שכ"א סק"ז דאוסר לערות מים על בשר שלא נמלח ויום שלישי שלו בשבת ואסר לעשות זה אפילו ע"י גוי והנוב"י במהד"ת סי' צ"ב הביא דברי המג"א שם ס"ק י"ג דאפילו במידי דאינו לאכילה וכל זה לשפוך מים כדי לתקן במקום הפסד נמצאו מסכימים להתיר ע"י גוי:

אמנם בנידון שאלתו בענין עשיית חומץ אני חושש שיש בו איסור דאורייתא אם אמנם שאין אני בקי בתוכן הענין מעשיית החומץ מ"מ אני משער לפי דעתי שבתוך הסימנים והדברים שמניחין בהאמאשיע"ן יש בהם זויע"ר. שטא"ף וע"י שפירטע"ס והמים ששופכין ומערין עליהם כמה פעמים מוציאין הכח מהזויע"ר שטא"ף ונעשה ממנו חומץ ואם כן הוא נראה דהוי מלאכה דאורייתא כעין בורר ומחבץ כיון דבורר הזויע"רש שטא"ף וכדאיתא בסי' שי"ט סעי' י"ז ובמג"א שם ס"ק י"ד ובביצה דף י"ד ע"ב דשופך מים על קטניות הוי בורר עיי"ש וגם יש לעיין אם אין בו חשש לישה וכדאיתא בסי' שכ"א סעי' י"ד וסעי' ט"ז. ועכ"פ אפילו אם נימא דאין בו חשש דאורייתא והוי רק שבות דשבות. מכל מקום אינו מותר אלא במקום פסידא ויעיין במג"א סי' ש"ז סעי' ז' דאינו מתיר אלא ע"י הפסד גדול דווקא. ומעלתו לא ביאר אם הוא דבר הפסד:

והנה באמת כבר נשאלתי על ענין הזה (עיין חאו"ח סי' קל"ה) ואמרו שאם אין שופכין בשבת נתיבש והוי הפסד מיהו שמעתי מאנשים דפה שיש להם ג"כ עסק זה שאמרו שאין מערין בשבת כלל אלא שעי"ז צריכין אח"כ ביום א' שפירטע"ס יותר עד שיבוא הדבר שוב על תיקונו. ואפשר שההוצאה של השפירטע"ס שצריכים יותר ביום א' אין עולה יותר ממה שצריכין לשלם להגוי בעבור מה ששופך ומערה גם בשבת. ואמנם יש עצה טובה יותר מזה וכבר התרתי שם בתשובה הנ"ל לאחד לעשות כן. והוא שבש"ק לא ישפכו מים ושפירטע"ס על המאשיע"ן כי אסור לעשות עסק בשבת כדי להרוויח בו. אלא שבשבת יניחו לשפוך ע"י גוי חומץ שכבר נגמר ומתוקן והיינו שיתנו חומץ מתוקן בחביות שהוא למעלה על המאשיע"ן וכמו שעושין בחול במים ושפירטע"ס יעשו בשבת בחומץ ולא יהא נעשה בשבת חומץ חדש ועכ"פ ירוויח שלא יתייבשו הסימנין אשר הם בהמאשיע"ן. ובכה"ג נראה בוודאי דאין חשש איסור ואפילו אם גם בזה יצאו חלקי' הזויע"ר שטא"ף מחדש מ"מ הרי אינו מתכוון לזה ואפילו נימא דהוי פ"ר הרי קי"ל באו"ח סי' רנ"ג במג"א דפסיק רישא ע"י גוי שרי כיון שאינו נעשה כשלוחו לזה ע"כ בכה"ג נראה לי להתיר והנראה לפי ענ"ד כתבתי:

ומה שכ' מעלתו בענין אין שיעורין לב"נ דזה הוי רק לענין אכילה דנשאר על לשון אכילה משא"כ לענין גדלות י"ל דבעינן דווקא איש. באמת אין זה מספיק דמי יאמר לנו דנעשה איש מבן י"ג שנה אולי איש בעינין שיהי' בן י"ח או בן כ' וכדאיתא במשנה דאבות בן עשרים לרדוף בן שלשים לכח וא"כ ע"כ שוב אנו צריכין להלמ"מ דאיש נקרא בן י"ג ובאמת שם באבות פ"ה הביאו רש"י ושאר מפורשים דיש לימוד לאיש שהוא מבן י"ג מן ויקחו שמעון ולוי איש חרבו וגמירי ע"י חשבון דהיו אז בני י"ג שנה א"כ הוי שוב דין תורה דילפינין סתום ממפורש כברייתא דר' ישמעאל. וא"כ שוב אנו צריכין לומר דבגוי אין שיעורין דלהם לא ניתנה ברייתא דר' ישמעאל. ודברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל שכ' בחיו"ד סי' שי"ז הם דברים ברורים ומסתברים דדבר התלוי' בצווי לעשות או שלא לעשות תליא בדעת וא"ש דבריו דלולא הלמ"מ היינו דנין כל קטן לפי דעת שכלו. וד' יעזור לו ויצליח אותו בברכה והצלחה כאות נפשו דברי הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה