מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה לט
עוד להרב הנ"ל:
מה שכ' עוד ע"ד השאלה שבא לידו אודות היין החדש שהמנהג במדינתנו למדוד במידה גדולה והמוכרים גם הם יודעין מזה דהמדידה בעת הבציר במדה גדולה וזהו מחמת השמרים ומחמת הפחת שנפחת מחמת רתיחתו כדרך יין החדש והמנהג שעל עשרה לטראות למשל מוסיפין עוד ליטרא אחת או פחות או יותר ונשאל מעלתו אם יש בזה משום מידה רמי' ומעלתו נ"י כ' להיתר כיון שגם המוכרים יודעים זאת ודמיא למידת שמן בתשרי דמותר וכדאיתא בב"מ דף מ"ב ע"ב:
הנה גם דין זה צ"ע דהרי בתורה כתיב איפת צדק והין צדק כו' יהי' לך ועיקר המדה תלוי' במנהג העולם דהיינו כפי מה שהסכימו בני העיר על מדת האיפה ועל מדת ההין וכדומה ואיפה ומדה והין שאינו כמותה הן חסר והן יתיר אסורה אפילו לשהותה בביתו. וכן במשקולות אסור לשהות בביתו משקולת שאינם כפי ההסכמה ועיין ב"ב בפ"ט דאפילו מדעת שניהם אסור לעוות המשקל ואפילו בהשוואת דמים ופי' הרשב"ם הטעם כדי שלא יראה, אחר ממנו ועי"ז ירמה בחבירו ובתוס' פ"ה דב"ב איתא דלא מהני אי אמר לי' מחול לי את הקורטוב. שאין האמנת המידות תליא בבריות רק הקב"ה הוחל שמו עליהם משמע דאינו מועיל מחילה. ובאמת מדברי המג"א סי' שכ"ג דפסקינין דבשבת או יו"ט ימעט מן המדה וכ' המג"א בשם המרדכי דמסתמא מחיל ומשמע דמועיל מחילה וקשה מתוספתא הנ"ל:
ונראה דהתוספתא מיירי מאופן שהוא נגד המנהג ויש לחוש שממנו ילמדו ויתעביד עי"ז רמאות ועיוות וכדאיתא ב"ב דף פ"ט ע"א הנ"ל ואדרבה מהתם מוכח דמועיל מחילה אלא א"כ אין המנהג כן וא"כ בנידון מעלתו שכ' שכן נוהגין וכבר כתבתי שבמדות ומשקולת העיקר תליא בהסכמת המדינה (עיין לעיל סי' כ"ח) וגם לפי הנראה בנידון הנ"ל אינו מצד תורת מחילה אלא שכך שיערו שביין חדש השמרים והפסולת ממעטים ומחסרים את המדה ולכן מוסיפין וא"כ שפיר הורה מעלתו להתיר ואחתום בברכה המשולשת הק' משה שיק מברעזאווע: