מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה לז
בעזה"י פ' בראשית תרל"ט לפ"ק פה חוסט יע"א.
עובדא בא לפנינו באחד שהי' לו חזקה. על הרבה דברים מהארענדעס ואחד השיג את גבולו והוסיף על הרענד"א ההוא וגוף הדבר כבר מבואר בשאלות ותשובות הרבה בתשובת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק חו"מ סי' ק"ד ובס' שואל ומשיב סי' כ"ב ובס' דברי חיים סי' מ"ו והנראה לפי ענ"ד ממסקנת הפוסקים הנ"ל דוודאי מה"ת אסור להשיג גבול ואפילו עני המהפך בחררה נקרא רשע אבל אין צריך להחזיר אותו דבר ור"ג מאור הגולה הוא וסייעתו תיקנו ע"י חרמות שיש חרם על המשיג גבול כל זמן שאינו מחזיר לו אותו הדבר. אבל אם מחזיר לו את הדבר או אפילו הוחזר ממילא ואעפ"י שעי"ז צריך הראשון להוסיף מעות על השכירות ממה שהי' נותן עד עתה מ"מ אין צריך המשיג הגבול להחזיר המעות הזאת אשר השוכר צריך להוסיף ע"י המשיג כי זאת לא מצאנו בדברי ר"ג מאור הגולה כלל:
וגם אין לומר דהוי כמזיק ומסור דחייב לשלם משום דינא דגרמי כשאר מזיק דחייב משום דינא דגרמי זה אינו דוודאי אם כבר זכה הראשון והחזיק עתה בהרענד"א מחדש אז המשיג הוי כמזיק אבל כל זמן שלא זכה מחדש בהרענד"א ההיא והי' אפשר לגוי או לאיש אחר שהי' רשאי להוסיף על שכר הרענד"א. אלא שזה המשיג בא והוסיף א"כ לא הוי ברי היזיקא וגם דיני דגרמי לא הוי ולכן אינו חייב לא משום מזיק ולא מכח דיני דגרמי דדינא דגרמי לא שייך אלא בברי היזקא כמבואר בחו"מ סי' שפ"ז ואינו חייב אלא בדיני שמים כשאר גרמא בניזקין כן נראה לפי ענ"ד:
ובגוף הדבר כבר האריכו האחרונים ועיין חת"ס חחו"מ סי' ק"ד ובשואל ומשיב ח"א סי' י"ט ובס' דברי חיים ח"ב סי' מ"ו ומדברי כולם נלמד דס"ל דבוודאי אין יכולין להוציא מן האיש המשיג גבול הראשון מה שהוסיף על מאי שנתן השוכר הראשון ובשואל ומשיב ח"א סי' ל"ד ביאר הטעם ג"כ כמו שכתבתי לעיל דלא חשיב גרמי דלא הוי ברי הזיקא אלא גרמא ופטור כדקי"ל בחו"מ סי' שפ"ז הנז"ל. ובס' דברי חיים סי' ל"ד כ' ג"כ דמן הדין א"צ להחזיר מה שהוסיף על השכירות אלא שכ' שם דבמנהגא תליא מילתא. ובגבולינו אינו מנהג להחזיר מה שהוסיף הרוצה להשיג ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ובאמת על דבר כזה קשה לבוא על שורש הדבר אם יש מנהג קבוע בזה או לא ואם הוי ספק בהמנהג הא קי"ל אפילו בספק תקנה ומכש"כ בספק מנהג אין מוציאין ממון ועי"כ קשה מאוד לעמוד על שורש הדבר:
ובאמת בס' ישועות יעקב בחו"מ סי' קנ"ו צידד לומר דכל דיני דרגמ"ה הם מדינא משום דקי"ל דיני דבר מיצרא דהוא השוכר הראשון וכ' שם ג"כ דאם הוסיף השוכר השני חייב לשלם להשוכר הראשון מה שהוסיף עליו ובאמת הדבר תמוה וכדלעיל ואפשר דהישועות יעקב מיירי דכבר הי' הרענד"א שכור ביד השוכר הראשון מחדש ואח"כ בא השוכר השני והוסיף עליו דאז הוי כמסור ולכן כתב דחייב לשלם לראשון מה שהוסיף על המקח ממה שהי' עולה עד עתה. וכן משמע מדבריו ממה שהביא ראי' מחו"מ סי' שפ"ז דמשמע ג"כ בכה"ג כן נראה לפי ענ"ד הק' משה שיק מברעזאווע: