מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק
תשובה לה
הנה אם שכר איש אחד דעגא"ל או אדענד"א של חבירו יש ג' חילוקי דינים לכאורה א') אם שכר ארענד"א של חבירו הוי כמו יורד לתוך אומנות של חבירו דחשיב כגזלן וכמו שחילק מרן זצ"ל בחת"ס חח"מ בסימן ע"ט בד' חילוקי דינים וא' דיורד לתוך אומנות של חבירו הוי גזל גמור וכ"כ מרן זצ"ל בסי' ס"א באחד ששכר אורענד"א של חבירו דהוי כאלו פסק חיותי' וכיורד לתוך אומנתו היכא דמבטלין אותו מאומנתו. אמנם נראה דזה שייך אם האומנות הוא שלו:
אבל כפי מה ששכיח עתה שהשררה משכיר הרענד"א או את הרעגא"ל על ג' או על ד' שנים. ושוב אח"כ משכרת אותה בפומבי בליצטאציאה"ן או באפערטי"ן א"כ אין זה אומנות שלו אלא של השררה ומעולם אין רצון השררה לזכות את השוכר הדענד"א אלא לימים הקצובים הנ"ל. אעפי"כ כיון דשכיח דהשררה מקדמת את השוכר שהי' מכבר באורענד"ע שלו ונותנת לו קדימה ולפעמים גם מוותרת עמו. וא"כ דמי למערופיא של חבירו שהביא בהגה"ה בסי' קנ"ז ב' דעות בזה ולכל הפחות מסתמא הבעלים הראשונים מהפכין ומהדרין אחר זה אצל השררה והוי כעני המהפך בחררה ונקרא רשע המשיג את גבולו:
אלא אפילו בחלק הג' שאין הבעלים דהיינו השררה או הקיר"ה עפ"י הדת אין נותנין שום קדימה למי שהי' שכור שלהם מעיקרא אלא כל אנפין שווין ואי אפשר לשחדם או לפייסם בממון אלא לעולם צריך להשכיר הרענד"א עפ"י ליצטצי"א או אפערטי"ן וא"כ אינו דמי למערופיא ולא לעני המהפך בחררה מ"מ יש בו במשיג גבול איסור משום חדר"ג המובא בסי' רל"ז בהגה"ה שי"א שר"ג החרים שלא לשכור בתים ושלא לשכור הלואת עכו"ם ששכר ישראל אחר עיי"ש. ומ"ש שכירות הלוואה או שכירות רעגא"ל ואוראנד"ע:
וגדולה מזו תיקנו הגאונים והובא במהר"מ מרוטנבור"ג בסופו דדירה ששכר ישראל מגוי והגוי הוציא את הישראל מביתו מבלי פשיעת הישראל אין ישראל אחר רשאי לשכור את הבית הזה עד לאחר שנה והוא משום חשש הערמת השגת גבול בשכירות בתים שעי"ז יפקיעו וייקרו השער שישראל זה ירבה בשכירות והבעלים הישראלים שדרים שם. מכבר לא ירצו להניחו ויוסף גם הוא וכך חוזר חלילה ויהי' הריוח לגוי וישראל יפסיד ולזאת תיקנו כנ"ל. ואם באמת הפקיע הוא בכלל חדר"ג. ובמדינה זו רובם נזהרין וחוששין לחרם דר"ג הנ"ל ויש מדינות מקילות בכה"ג ואין בו משום מערופיא ועני המהפך בחררה ואולי לא פשטה שם התקנה אבל יותר נראה שבאיסור עושין והשומע תבוא עליו ברכת טוב חתמתי שמי הק' משה שיק מברעזאווי: