אור ברסלב

מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק

תשובה לא

תשובה ל

עוד להנ"ל:

מה ששאל על מה שדרשו חכז"ל בת"כ פ' בהר על פסוק וכי תמכרו ממכר לעמיתך להקדים לישראל כו' וכ' שכמדומה לו שראה שאפילו הוא אצל הגוי בזול. ואם האמת כן מספקא לי' אם גם בתגר הקונה להשתכר הדין כן וגם אם אצל ישראל הוא טרחא יותר אי מחוייב להקדים לישראל עכ"ל. הנה שורש הדין הוא מדברי תשובת הרמ"א סי' יו"ד ולכאורה ממקומו הוא מוכרע ששם פסק הלכה למעשה ואסר לקנות מגוי אפילו מוזיל ומשמע אפילו למוכר ספרים להשתכר ואפילו בטירחא טפי מישראל דכללא כייל שם:

אמנם גוף הדין של הרמ"א לכאורה אינו מוכרח דכיון דלגוי מותר להונות לכך הו"א שאפשר שירצה למכור או לקנות מגוי ואיצטרך קרא וכעין שאמרו ב"מ דף ע"א ברבית לגוי וא"ש ההמשך בקרא דכי תמכרו ממכר לעמיתך להקדים אע"ג דאל תונו איש את אחיו ושמעתתא אהדדי נאמר וא"כ אכתי לא שמעינין דצריך לוותר משלו וכמ"ש הרמ"א עצמו שם לענין רבית ותו קשיא לי הרי לדידן דקי"ל גזל עכו"ם אסור בעינין קרא לעמיתך למעט הקדש וגוי מאונאה וגם לפי דעת רוב הפוסקים דלר"י דרשינן לעמיתך בכסף ולגוי במשיכה ולר"ל בהיפוך וא"כ בעינין כל הני לעמיתך דקרא ומנ"ל למדרש דרש דת"כ. והתו"כ אפשר דס"ל דגזל גוי מותר ואייתר לן חד לעמיתך כדאי' כל זה בבכורות דף י"ג ע"ב אבל לדינא אין ראי' מהתם:

ובאמת מתחילה הביא הרמ"א ראי' מהא דאמרי' בע"ז דף כ' ובפסחים דף כ"א גבי נבלה לר"י להקדים נתינה דגר למכירה דגוי לא צריך קרא והה"ד הכא מיהו לפי"ז תקשה למה לי קרא לזה באם כסף תלוה את עמי כדאיתא ב"ב דף ע"א ע"א וכן הקשה הרא"ם בפ' משפטים וזה יישב הרמ"א במתק לשונו בגוי איכא מצוה ליקח רבית עיי"ש וזה כתי' הפ"י שם:

מיהו אכתי סתם סיפרא ר' יהודא ואיהו ס"ל דלא צריך קרא בנבילה ואיך דרש כאן תמכרו לעמיתך להקדים ובספר גור ארי' (להגאון מהר"ל מפרא"ג) תי' קושית מהרא"ם וכ' דהתם בנבילה בגר עני מיירי דמצווין אנו להחיותו ובעשיר לא שמענו ועוד כ' דנבילה שאני וכיו"ב כ' התוס' בע"ז דף כ' ע"א בד"ה ור"מ וא"כ מנבילה אין ראי' וצ"ע על הרמ"א ומסוף דברי הרמ"א שם נראה דירד לזה. מנבילה אין ראי' רק בשווין וכ' עוד ראי' מתורת כהנים וקשה כנ"ל ועוד יש להקשות וכי גוי כתיב בקרא הרי חכז"ל הם שדרשו רק להקדים ישראל ודלמא באמת דרשו כן רק להקדים קודם לגר תושב אע"ג דמצווה על שניהם להחיותם. וכן קשה בב"מ דף ע"א דמוקמי' דלא נצרכה אלא לגוי ברבית ולמה לא תי' דלהקדים נגד גר תושב איצטרך קרא:

מיהו אדרבה בזה יש לקיים דברי הרמ"א ולא מטעמים דקשיא לי' על הש"ס מנ"ל לגוי אפילו ברבית וע"כ דפשיטא לי' האי דין בנבילה דכתיב להקדים וא"כ מוכח כדינו של הרמ"א דליכא למימר מהכא נפקא דדלמא קרא מיירי להקדים לגר תושב וע"כ ממקו"א יליף וא"כ איכ"ל דהה"ד במכירה כן נראה לפי ענ"ד:

אמנם בתגר נראה לי דלא בעי' להקדים דהנה התוס' והרא"ש בב"ק דף ע"א כ' דיש מפרשים דקי"ל כל"ב ורבית בגוי מותר אפילו יותר מכדי חייו והקשה השמ"ק דמנ"ל דל"ב פליג בזה. ונראה כוונת התוס' והרא"ש דבשיעור כדי חייו בוודאי אין צריכין להקדים ישראל כיון דצריך לכדי חייו וחייך קודמין לחיי חבירך ולפי"ז לפי מ"ש שם דף ע' ד"ה תשיך דהאי דינא הכל ככדי חייו וא"כ אין סברא לומר דלהקדים ישראל וא"צ להקדים ישראל קודם לגוי שנותן לו רבית שהוא צריך לכדי חייו. ובזה נמי מיושב שהטור והש"ע לא הביאו דין זה אע"ג שהרמב"ם בפ"ה מה' מלוה ולוה הביאו דצריך להקדים דס"ל דלדידן ליתא וא"כ במכירה אצל תגר שהכל ככדי חייו א"צ להקדים ליקח מישראל ביוקר:

אמנם אפילו נימא דאנו לא סמכינין על סברא זו דהתוס' והרא"ש דהכל חשיב אצלינו ככדי חייו והא ראי' שהטו"ז והש"ך בסי' קנ"ט לא הביאו אלא שאר טעמים מ"מ בנידון שלנו בתגר נראה דלא שייך זה דהרי הפ"י שם הקשה הא קי"ל פ' אלו מציאות דאפס לא יהי' בך אביון דאברתו קודמת לאבדת חבירו ותי' אבדה שאני שהיא רק להצלת ממון חבירו וכיון דיש גם הצלת ממונו שלו קודם משא"כ הלוואה אינו מלוה להציל או (אלא) להרויח עיי"ש:

ואפשר להסביר דאצלו הוא רק כדי להרויח ואצל חבירו הלוה אפשר שעל ידו יציל את עצמו מיני שחת או מהפסד רב אשר כבר מוכן לו. ועכ"פ אם שניהם שווין והם במדרגה אחת אמרינין שלו קודם. וא"כ כאן בקונה מתגר ישראל תגר זה מתגר זה. זה להרויח וזה להרויח א"כ שלו קודם וא"כ בתגר מתגר יש לו ב' סברות ותגר מבעה"ב עכ"פ לתירוץ התוס' והרא"ש הנ"ל יש להקל דאצלינו הכל ככדי חייו ומכ"ש אם הוא באמת כדי חייו ולצרכו אין חשש בזה וא"צ להקדים ולוותר משלו:

אמנם משום טירחא דטריחא לי' מילתא יותר לקנות אצל ישראל מאצל נכרי שיהי' סברא לדחות קדימה הנ"ל לא שמענו כיון דעל ידו יבוא הנאה לישראל וכי מילתא זוטרתא היא ליהנות ולהחיות את ישראל ובשכחה ואבדה שאבד אדם ומצאו ישראל עני אמרו חכז"ל דכתיב בי' למען יברכך ה' כיון שעל ידו נתפרנס עני אע"ג דממילא קאתי (עיין רש"י פ' תצא בפסוק כי תקצר קצירך בשדך מ"ש בשם הספרי) כ"ש שמחוייב כה"ג שהוא לא חסר וחבירו נהנה ולדעתי זה בכלל ג"ח והאיך לא ירצה להטריח עצמו וכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ויהי ד' עמו דברי הדורש שלומו תמיד הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה