אור ברסלב

מהרם שיק חושן משפט· רבי משה שיק

תשובה יט

תשובה יח

בענין הנ"ל: החיים והשלום אל אצילי ב"י ראשים וטובים ושאר יחידי סגולה יקרי רוח ובעלי תבונה ולהעומד בראשם כש"ת כ"ה מרדכי יוסף ני' רה"ק בק"ק ברעזאווע יע"א כולם יתברכו בברכת חיים ושלום עד עולם:

בשבוע העברה קבלתי מכתב כתוב מאת הראש הקהל לשאול אותי על עובדא הנזכר בסי' שלפני זה והוא שהקהל עם היחידים הנרשמים:

שם שלפי כתיבת רה"ק הם לערך ג' רבע הקהילה ובהסכמת הרב הגדול מרא דאתרא שם כו' עשו שני ב"ב לגבאים דמעות אר"י ובחרו בהם לפי שאבותיהם היו לערך ארבעים שנה גבאים ולכבודם עפ"י בקשתם הסכימו כל הנ"ל לעשותם גבאים תחת אבותיהם. אבל יש הרבה מיקירי אנשי הקהילה שאינם מרוצים לזה ויש לחוש ח"ו למחלוקת והסכימו לשאול אותי איך דעתי דעת תורה נוטה אם יש רשות לקהל למנות גבאים אפילו שלא מרצון בעלי בתים או לא:

והנה כל ציבור וציבור במקהלות ב"י הם כשותפים ויש לכל אחד ואחד זכות ורשות. לכל עניני הציבור כמו שארי שותפין. אבל כדי שלא להיות הדבר כקדירה דבי שותפי ויהי' זה מושך לכאן וזה מושך לכאן. ונאמר מקרא מלא בפשע הארץ רבים שריה. ולזאת המנהג בכל קבוצת ישראל לבחור להם טובי העיר ולהם מסרו זכות שלהם כדי לעשות כל הדברים וכל התיקונים וכל הצטרכות של כל הציבור על פיהם וקי"ל בחו"מ סי' ב' דטובי העיר בעירם יש להם רשות לענין תיקוני העיר כב"ד הגדול אלא שבמקצת דברים של דיני ממונות אין להם כח אלא לפי המנהג עיי"ש. והמג"א בסי' קנ"ג ס"ק ל"ז הביא בשם המשאת בנימין דהאידנא יש לשבעה טובי העיר כח יותר עיי"ש:

והנה בכל עיר ועיר חבורות שונות. חבורה קדושה וחבורה ת"ת וכן שארי חברות. והם ג"כ כשותפים כל חבורה וחבורה לדבר המיוחד לה וכל חבורה וחבורה בוחרים לעצמם גבאים לכל עניניהם. וברוב הקהילות נוהגין שאין להקהל רשות עליהם. ונראה לי שהיא מדינא דהרי מבואר במס' תענית דף כ"ח גבי קרבן עצים. דע"י שהתנדבו אנשים ידועים עצים בשעת חסרון עצים תיקנו הנבואים שביניהם שאפילו אם תהי' העזרה מלאה עצים לא יביאו באותו היום עצים אלא משלהם. והה"ד בכל מצוה שיתאמצו יחיד או רבים לקיים מצוה ההיא זכו באותו המצוה. וזה י"ל הטעם בכל החברות כיון שנתאמצו יחידים באותו מצוה אין להקהל רשות עליהם כיון שכבר זכו באותו מצוה כאלו הוא שלהם:

ובזה נבוא לנידון שלפנינו בענין גבאי א"י הקדושה דידוע דהחיוב על כל קהל ועדה לסייע לישיבת א"י ועיין בתשובת אדמ"ו הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחיו"ד סי' רל"ד. ומכל מקום ברוב הקהילות אין חבורה ע"ז אלא דההספקה הוא או מנדרים ונדבות או בשאר אופנים והחיוב הוא על הראשים וטובי הקהל בכל עדה ועדה ובכל עיר ועיר להשתדל בזה וכמבואר בח"מ סי' קס"ג דכופין ליתן לכיס של צדקה וא"כ זה הוא התחייבות על ראשי הקהל. ולכך ג"כ נראה דלהם הרשות לבחור הגבאים שיגבו זאת המעות לא"י ושיתאמצו בזה וא"כ לכאורה שפיר עשו הקהל הנ"ל כיון שהדבר מוטל עליהם ויש להם כח לעשות כפי הנראה טוב וישר בעיניהם וא"כ אלו הגבאים שבחרו נבחרו ביושר ובצדק:

אמנם נ"ל פשוט דבוודאי אי אפשר לאדם ליתן זכות לאחר אלא כפי מה שיש בידו וא"כ לפי המנהג דבוחרין טובי הקהל רק לשנה בוודאי על אותו שנה הכח להם לעשות מה שיועיל לתיקון הציבור לפי מה שנראה בעיניהם אבל איך יכולין לעשות גבאים לעולם. וא"כ מצד הקהל אינו מועיל עשיית הגבאים אלא על שנה או על שתים כפי הזמן שנבחרו הם להיות ראשים וטובים על הקהל:

איברא דלפי המכתב שכ' הראש הקהל הרי הי' באותו הבחירה ג' רבעי הקהל ורוב הקהל בוודאי יכולין לבחור אפילו על זמן רב. והיינו אם הי' המיעוט ג"כ אצלם דאז אזלינין בתר רוב אבל אם לא היו המיעוט אצלם ולא היו במתא. א"כ כיון דהקהל דינם כשותפין ואם שותף אחד לא הי' במתא כשנדון א' מהם יכול השותף השני לחזור ולדון. וא"כ הא דמועיל רוב הציבור היינו אם הי' שם כולם או שהיו בעירם ולא באו כמבואר בפוסקים בסי' קס"ג בח"מ. אבל אם המיעוט לא היו אז בביתם ולא היו במתא וכשבאו הם מוחין היו צריכין לאסוף ולעשות אסיפה חדשה אם ישארו הגבאים החדשים על התמנותם:

מיהו היינו אם אותם הגבאים לא הי' להם שום זכות ויפוי כח להיות גבאים. אבל באמת כיון שאבותיהם החזיקו במצוה זאת לערך ארבעים שנה ומי שהחזיק במצוה אין רשאין ליקח ממנו אך אם גם הבנים יש להם חזקה במצוה זו יש פלפול בפוסקים ועיין בשו"ת אמרי אש סי' קט"ז שהאריך בזה. וגם בספר מחנה חיים ח"ב סי' ח'. ולפי מה שכ' לי הרה"ק במכתבו שהסכים הרב מרא דאתרא בקהלתכם על הגבאים הנ"ל א"כ אפשר שיכריע דעת האומרים דיש לבן חזקה וא"כ חלילה לשנות הדבר:

סוף דבר לפי מ"ש לעיל לדעתי עפ"י דעת תורה לקהל למנות גבאים לגבאי אלא שאין להם כח למנות אותם אלא על אותו הזמן שנתמנו הם להיות טובי הקהל אבל רוב הציבור בוודאי יכולין למנות אבל צריכין אז להיות כל הציבור ביחד. ואם קראו אותם לבוא לאסיפת הקהל ולא באו הוי כאלו באו וכפי מה שהסכימו רוב הציבור וכ"ש אם הרב מרא דאתרא הסכים עמהם חלילה לשנות מדבריהם. והנה ידעתי אתכם שכלכם אהובים וברורים ואין ספק אצלי שתשמעו לד"ת וגם אין ספק אצלי שתעשו ותשמעו להרב הגדול מרא דאתרא שלכם ותשתדלו בכל עוז להיות שלום בקהלתכם. וד' יברך אתכם ואת כל אשר לכם בברכה המשולשת וחיים ושלום וכל טוב דברי אהובכם ושוחר טובתכם ודורש שלומכם כל הימים הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה