אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה שמה

תשובה שדמ

בעזהי"ת אור ליום ה' ט"ז אלול שנת תרל"ה לפ"ק חוסט יע"א:

כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר ידידי הרב הגאון המופלא ומופלג בתורה ובחסודות כש"ת מוה' מענדיל פאנעט נ"י אבדק"ק דעשש יע"א במדינת זיבענבערגין:

זה איזה חדשים קבלתי מאת פר"מ נ"י מכתב עם ספר מראה יחזקאל מאת אביו הגאון המנוח זצ"ל ומחמת טרדות וגם לא הייתי בביתי איזה שבועות. כי הייתי במרחץ לזאת נתעכבתי עד היום ועתה באתי לאמור לו תודה ותשואות חן חן לו על אשר כבדני בספר היקר ויהי ה' עמו ומחיה חיים יתן לו חיים ארוכים ומתוקנים:

והנה בסי' קכ"ו האריך שם להסכים עם המחבר. להתיר לעשות חתונה בפורים. דאנן קיי"ל כרב דאוסר לישא אשה במועד מקרא דושמחת בחגך ודווקא בחג משא"כ בפורים ותמהני ע"ז הרי מבואר באהע"ז סי' ס"ב סעי' ב' דנושאן הרבה נשים ביום אחד. אבל סעודה צריך לעשות לכל אחת בפ"ע משום דאין מערבין שמחה בשמחה והוא מלשון הירושלמי וכן הוא ברמב"ם ויליף זה מהא דאמר לבן מלא שבוע זאת ונותן לך גם את זאת ונהי דמהתם ליכא הוכחה דמה"ת הוא. כמ"ש הרמב"ן בחומש בפ' ויצא על הפסוק ההוא. ושבעת ימי המשתה הם מתקנות משה רבינו עה"ש ומטעם זה לא הביא במ"ק דף ח' ממקרא הזה. מ"מ מבואר ברמב"ם ושו"ע דאין מערבין שמחה בשמחה. וא"כ תמיה גדולה על המחבר באו"ח סי' תרצ"ו איך פסק דמותר לישא אשה בפורים. וגם שם באהע"ז עצמו תמה בספר בית מאיר. למה חילק בזה בין הנשואין ובין הסעודה:

ולפי סברת הדגול מרבבה שהובא בתשובה הנ"ל מיו"ד סי' שצ"ב. משום שמא יקדמנו אחר יש להקל בזה"ז כיון דאין מארסין אלא תחת החופה ויש לחוש שמא יקדמנה אחר ולכך מותר לישא. משא"כ הסעודה. מיהו תי' זה אינו דהרי שם לענין מועד. ולענין פורים לא חילק. אלא שמ"מ קשיא מזה על מ"ש הגאון בתשובה הנ"ל דמכח דברי דגול מרבבה יש להתיר הנישואין בפורים דאפי' הי' אפשר לומר כן הי' מותר רק לישא. אבל לא לעשות סעודה כמ"ש שם באה"ע סי' ס"ב הנ"ל, וגוף קושית הבית מאיר. מיושב עפ"י דברי המג"א. בסי' קמ"ז ס"קיא דדווקא במצוה של חובה משום חבילות חבילות וא"כ הנישואין שהם רשות שאני. ותוס' כ' במו"ק דף ח' דאיכ"ל דהטעם דאין מערבין שמחה בשמחה דאין עושין מצות חבילות חבילות וא"כ בנישואין דהוא עדיין רשות מותר. משא"כ כיון שכבר נשא. א"כ הסעודה חובה עליו ואסור משום דאין עושין מצוות חבילות חבילות:

ומזה קשה על מ"ש הגאון שם בתשובה הנ"ל דגבי נישואין לא שייך הטעם שכ' הרשב"ם בטעמא דאין עושין מצות חבילו' חבילו' משום דהוי עליו כמשא דבנישואין אין משא. דזה א"ש על הנישואין אבל אכתי הי' אסור לעשות הסעודה. כיון דנשא הסעודה עליו חובה ומשא ואפילו אי נתיר לו הנישואין מ"מ הסעודה לא יעלה לו. ומ"ש ממה שפסק באהע"ז הנ"ל דנושא כמה נשים אבל סעודה צריך לעשו' לכל אחד בפ"ע:

ולולא שסיים שם המחבר שאין מערבין שמחה בשמחה הו"א דהתם מטעמא אחרינא ששמחה של זו הוא תוגה לאחרת ששתי נשים צרות זו לזו (ובאמת קשה לי על הירושלמי. דמנ"ל למילף מהתם דאין מערבין שמחה בשמחה. דלמא שאני התם משום דשמחה אחת תוגה לחברתה. כיון דנעשים צרה זו לזו וצ"ע) אבל כיון דהרמב"ם והמחבר כתבו הטעם משום דאין מערבין שמחה בשמחה א"כ צ"ע דסתרו דברי המחבר אהדדי ממה שפסק באה"ע עם מה שפסק כאן באו"ח לענין נישואין בפורים.

וגוף קושית הבית מאיר דלעיל אמרתי לישב עפ"י מ"ש המג"א בסי' קמ"ז הנ"ל דלרמב"ם חבילות חבילות שייך דווקא בב"א אבל בזה אחר זה. אפילו בחד גברא אין כאן משום מצות חבילות וא"כ נישואין לעולם א"א בב"א דהרי הרמב"ם סובר דבעי' ראוי' לביאה וא"כ לעולם לא שייך דישא ב' נשים בבת אחת ולכך מותר אבל סעודה אסור לעשות שניהם כאחת. וא"ש דברי הרמב"ם דמחלק בין נישואין לסעודה. אבל בין סעודת ב' נשים לסעודת נשואין בפורים לא אדע שום חילוק וצ"ע לכאורה.

והנה המג"א בסי' תקמ"ו ס"קד. הקשה על הב"י שהביא ב' תשובות רשב"א בתשובה אחת כתוב דאם נשא בעיו"ט מותר לעשות סעודה ברגל ובתשובה אחרת כתב דאסור וכ' הב"י דהואיל ומידי דרבנן הוא קי"ל להקל והקשה המג"א דהתוס' כ' דדרש גמור הוא לאסור נישואין ברגל ואפשר לישב קושית המג"א דהשאגת ארי' מסי' ס"ה עד סי' ס"ח האריך אי חייבין בשמחה מה"ת בזה"ז דאין לנו שלמי שמחה וכו' וכ' דלהרי"ף והרמב"ם והרא"ש גם בזה"ז מצות שמחה מדאורייתא ועוד כ' דאפילו אי שמחה דאורייתא איכ"ל דבלילה ראשונה של יו"ט אין השמחה מדאורייתא. אלא מדרבנן. וא"כ איכ"ל דזה כוונת הב"י כיון דקי"ל דעיקר שמחה אינו רק חד יומא והוא דאסור לערב שמחה בשמחה והלילה נגרר אחר היום. ואם נשא בערב הרגל ורוצה לעשות הסעודה בליל יו"ט ראשון בזה פליגו התשובו' הרשב"א וע"ז כ' דאיכ"ל. כיון דשמחה בליל הראשון הוא מדרבנן הוי מילתא דרבנן וקי"ל להקל כן יש לפרש כוונת הב"י.

אמנם המג"א אפשר דס"ל כמו שהוכיח ג"כ בשאגת ארי' שם דלדעת הרי"ף והרא"ש גם בלילה הא' שמחה דאורייתא והב"י פסק לעולם כתרי מהני תלתא הרי"ף והרא"ש והרמב"ם. ולכך סובר דגם בלילה הראשונה שמחה דאורייתא. ולכך הקשה לפי שיטת הב"י שפיר כך נראה לפי ענ"ד.

ועכ"פ. נראה לי לישב בזה סתירת הש"ע דמה שהתיר בסוף סי' תרצ"ו לעשות חתונה בפורים היינו שיעשה הסעודה בלילה שהוא ליל ט"ו ואז אין אנו מחוייבין סעודה מצד הפורים ויכול לצאת בסעודה ההוא חיוב סעודת הנישואין וא"כ דברי הש"ע באה"ע ובאו"ח עולין בקנה אחד דכשם שפסק באה"ע בסי' ס"ב דבנישואי ב' נשים אין איסור ה"נ בפורים והסעודה שאוסר שם בסי' ס"ב בב' נשים ה"נ אוסר בפורים. ובאמת כוונתו לעשות הסעודה בלילה בליל ט"ו שאין אז חיוב סעודה מצד פורים כן נראה לפי ענ"ד שהם עולים בקנה אחד דהיינו לפי הטעם שכ' לעיל דהנישואין שרי. ואכתי הוי רשות. וכן מנהג העולם דבשושן פורים עושין החתונה אבל בזה מחמירין דבי"ד אין עושין אפילו נישואין. דשמא יאכלו ביום שהם מחוייבים בסעודה מכח פורים ואין מערבין שמחה בשמחה. כן נראה לפי ענ"ד נכון וא"ש ובזה אחתום בברכה יהי ה' עמו. ולאלתר יכתב ויחתם לחיים טובים ולשלום עם כל ב"ב וכל אשר לו ידידו הדורש שלומו הק' משה שיק מברעזאווע:

סוף הספר

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה