מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שלד
בעזה"י חוסט ח' אדר תרכ"ח לפ"ק:
החיים והשלום וכל טוב לכבוד תלמידי הרב המאוה"ג המפורסם המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' זוסמאן סופר נ"י אבדק"ק האלאש יע"א:
מכתבך קבלתי ושמחתי בתורתך ובשלוותך וכו' ואשר בקשת ממני לחוות דעתי בהלכה למעשה שאירע בקהלתך בחנוכה העבר ביום ד' קראו עם הלוי פר אחד וטעו וסיימו שלמואל של יום חמישי ולוי כבר ברך אחריו. והרגישו בהטעות באותו רגע ופסק מעלתו נ"י. שלא יברך עוד לפניו ויתחיל פר אחד ביום רביעי ויברך אחריו כעין שפסק הטו"ז בסי' קל"ז ס"קד ושאל אח"כ את חתנו הגאון נ"י וכ' לו שאם הי' מעשה כזאת בא לפניו לא הי' מצריך ללוי לחזור ולקרות כי בחנוכה אין זה קפידא. וכ' בקיצור וביקש מעלתו נ"י. לחוות דעתי בזה:
והגה בספר ברכי יוסף באו"ח בסי' תרפ"ד. סעי' ה' כתב ואם טעו וקראו ביום ב' של חנוכה פ' נשיא השלישי וכיוצא: עלתה להם דאין קפידא בימים ולא כ' טעם. ונראה טעמו כמ"ש שם בס"א (באם נקרא ביום ראשון לכהן רק ברכת כהנים. לא הוי טעות בדבר משנה ולא ברכה לבטלה עפ"י מ"ש הרשב"א בתשו' סי' ת"ע דמאי דנאמר במשנה בזה לאו דווקא דנהרא ונהרא ופשטי') והביא שמדברי התוס' מוכח דאין קפידא כל כך. בקריאת הנשיאים בחנוכה וטעמם דהקרבת הנשיאים אין להם ענין כ"כ לחנוכה ובאמת מלשון הגמרא במגילה דף כ"ט ע"ב אין משגיחין בשל חנוכה ור"ח עיקר. ופרש"י דאין משגיחין בשל חנוכה לעשותו עיקר משמע דמכל מקום צריך לקרות בשל חנוכה וכן הקשה בברכ"י. ונראה דוודאי כך תיקנו חכז"ל לקרות חנוכה בנשיאים. ומ"מ ר"ח עדיפא למסקנא משום דר"ח אית לי' מקור מדאורייתא כדאיתא בסוף מגילה וידבר משה את מועדי ה' משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין כל מועד ומועד בזמנו ור"ח נמי מועד מקרי כדאיתא בשבועות דף י':
ומכל מקום גם דבר הבא מתקנה מברכין עליו וחיובא לעשות: וא"כ צריך לקרות מצד התקנה בשל חנוכה. אע"ג דאין לו סמך ולכך לא אמרו אלא דר"ח עיקר אבל כיון דחנוכה אין לו שורש מן התורה ורק מהתקנה והם תיקנו לקרות ג' ור"ח ד'. ואין מוסיפין אבל לקרות חנוכה אם טעו וקראו כבר ד' שיקראו לחמישי בשל חנוכה ע"ז לא נמצא תקנה. אדרבה זהו נגד התקנה דאין מוסיפין מאי אולמא האי תקנה מהאי תקנה. ולכך שפיר כתבו התוס' במגילה דף כ"ג דקי"ל כמדרש ילמדנו דבכה"ג אין משגיחין בחנוכה. כן נראה לי להסביר:
ובזה אפשר לישב דברי השיבולי לקט המובאים בב"י סי' תרפ"ד. שכ' שאין משגיחין בשל חנוכה ור"ח כל עיקר והקשה מאי ור"ח. ולהנ"ל נראה דנהי דפ' ובראשי חדשיכם וכו'. אבל פרשת התמיד וביום השבת אין לו שייכות לר"ח. דהוי רק תקנה כמו חנוכה ואם כבר קראו ד' קרואים. אע"ג דלא קראו פ' התמיד אין מעכב אדרבה קשיא לי'. איך פסקו באם הוציאו ס"ת אחרת יברכו ויקראו משום פגמו של ס"ת. כיון דכה"ג לא תיקנו ואין כאן חיוב האיך יברכו הא הוי ברכה לבטלה וכי משום פגם ס"ת יברכו ונראה כיון דבברכת התורה בציבור מתוקן משום כבוד התורה וכדעת רבינו אפרים המובא בב"י באו"ח סי' ק"מ א"כ גם בכה"ג מסתמא כי היכא דכל עיקר הברכה הוא רק משוה כבוד התורה. ה"נ זיל כתר טעמא ואפשר כיון שע"י שקרא ד' בראשון יגרום פגם לס"ת וזה אסור מן התורה לפגום ס"ת. ואנו חייבין בכבוד ס"ת כדיליף בפ"ק דקידושין מן התורה ולכך אי עביד לא מהני ולא עלה א' לשם חובה.
וכל זה לענין קריאה בנשיאים. שכך תיקנו לפרסם ניסא (איכ"ל דהוי בדווקא מצד התקוה לולא שהרשב"א בתשובה סי' ת"ע הנ"ל. כ' דגם זה רק מנהגא) אבל שיקראו ביום ראשון נשיא ראשון וביום שני נשיא שני זהו נראה דלא הי' תקנה. שהרי מנהגים שונים יש בזה. וכיון דהוי רק מנהגא אין עיכוב בדיעבד ואין מברכין לדעת הרבה פוסקים אמנהג ההוא. ומובן טעמו של הברכ"י הנ"ל. וממילא ה"ה בנידון הנ"ל. לכאורה לא הי' מעכב מה שקרא ביום הרביעי בשל חמישי:
אמנם לכאורה יש לפקפק דהכא גרע דרישא אין לו סיפא דלקריאת הכהן לא קרא סוף הנשיא. וכאלו לא קרא כלל. וכן השני קרא הסוף בלא התחלה ואינו מובן. מ"מ נראה דאין זה קפידא. דכל שקרא ג' פסוקים כתקנות חכז"ל אעפ"י שאין להם המשך. קיים תקנות חכז"ל אפילו דילג בנתיים שמפסיק עי"ז המשך הענין וכדמוכח מאו"ח סי' קל"ז סעי' ג' וסעי' ד' בדילג פסוק שבנתיים שבחול אינו מעכב ואפילו דילג באמצע כמ"ש האלי' זוטא שם. ואפילו קורא למפרע אינו מעכב בקריאת התורה. כמ"ש הלבוש שם וכדמוכח שם בש"ע סעי' ד'. דבשבת אם דילג יקרא אח"כ אותו פסוק עם ב' עמו בברכה. אע"ג דהוי שלא כסדרן אין מוקדם ומאוחר. וכ' הלבוש שם הטעם דהתורה מגילה מגילה ניתנה. וכן מוכח בברכות. ריש פרק הי' קורא ובמגילה פ' הקורא את המגילה עומד דלענין קריאת התורה דלא כתיב והיו אין עיכוב בלמפרע עיי"ש בדיעבד. ולכתחילה דווקא בעינן כסדר. וה"נ בנידון הנ"ל:
מיהו י"ל כיון שהא"ר כ' שם דאיכ"ל דהיכא דקראו הג' פחות מט' פסוקים דצריך לחזור ולקרות לאו דווקא אלו פסוקים שקרא אותו האחד שטעה וקרא רק ב' פסוקים אלא יחזור הכל כסדר אפילו מה שקראו השניים האחרים אף שהם קראו ג' פסוקים כיון דחוזר יקרא כסדר. וה"נ בנידון הנ"ל. נראה דהשלישי הי' ראוי שיחזור לקרות מן התחלת יום הרביעי עד סוף יום החמישי כסדר. כן נראה לפי ענ"ד עפ"י דברי ברכ"י הנ"ל.
ובאמת גוף הדבר הי' קשיא לי דמבואר במס' סופרים פ"כ. הלכה י' וי"א דאין להקדים קריאת הנשיאים אלא כל א' ביומו ומ"מ כיון דאצלינו המנהג כמ"ש הרמ"א בסי' תרפ"ד. לקרות יום ב' דחנוכה שני ושלישי דנשיאים. וא"כ לא עבדינן כמס' סופרים וס"ל דגם יום של נשיא אחר הוי חובת היום וא"כ א"ש כמו שכתב הברכ"י הנ"ל. וכמו שביארתי ולא קשה מידי:
ולפי. סברת מעלתו נ"י דחשיב לי' כאלו קרא בדבר שאינו שייך להיום א"כ גם הברכה הראשונה הי' בטעות. והיכא שהתחיל בדבר שאינו חובת היום פסק הטו"ז בסוסי' ק"מ. דצריך לברך שנית ברכה ראשונה כשמתחיל לקרות במקום הראוי. וא"כ לא דמי זה לדברי הטו"ז בסי' קל"ז ס"קד דשם לא הי' הברכה ראשונה בטעות:
ולדינא. נראה לפי מנהג דידן שהוא כמ"ש הרמ"א בסי' תרפ"ד דקורין נשיא מיום שלאחר זה ג"כ אע"ג דאין לו שייכות ליום הזה דבחנוכה אין חוששין לספיקא דיומא. וכתבתי במקום אחר הטעם משום שהוא לעולם אחר רובו של חודש ואמרי' בסנהדרין דף מ"א ע"ב דאחר רובו של חודש מידע ידעינן ובשאר יו"ט עשו לא פלוג כדאמרי' בר"ה דף כ"א היכא דלא אתי שלוחי תשרי וכו' וגזרינן פסח אטו תשרי משא"כ חנוכה ואפי"ה קורין ביום שלאחריו א"כ מוכח כברכ"י הנ"ל. וכרשב"א בתשובה סי' ת"ע וא"כ הדין כמ"ש למעלה והנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי רבו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: