מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה שיא
בעזה"י יום א' ר"ח תמוז תרל"ב לפ"ק.
החיים והשלום וכ"ט להרב הגאון המפורס' כש"ת מוה' פ' ה"ה ר"ב:
מכתבו קבלתי. ותוכו רצוף קונטרס. מכתב זכרון מאת דאקטאר גראץ ואחוזת מרעיו. מראה עצמו כאוהב ובתוכו משים ארבו לשפוך בוז וקלון על אחב"י היושבי' באה"ק וראיתי את אשר נגזר ע"ז מאת פר"מ נ"י ופליאה נשגבה בעיני איך הטה את אזניו לקבל לשה"ר. ואם באמת ובתמי' היו מדברי'. החיוב הי' עליהם להוכיח אותם על פניהם ואולי יבררו כי חף הם מפשע. כמצווה עלינו הוכח תוכיח כו' וכמו שביאר הרמב"ם אבל להרים קול לבזות ברבים ולעבור על לא תשא עליו חטא וכו' להלבין ברבים פני חבריו. ולהיות כהולך רכיל אין זה כי אם רוע לב. שאם היו שוחרי' טובתם. הי' מהראוי שיכתבו לנשיאי ולגזברי א"י. המקבצי' בח"ל ממון עבורם שמצאו באה"ק חסרון זה או זה ושימתיקו סוד לתקן כך או כך והיינו רשאים לשמוע ואז ג"כ היינו צריכין לשאול את פי בני אה ק מה זה ועל מה זה. וכי רשאין אנו לדון את האדם. שלא בפניו אפילו בענין ממון וכ"ש בממון זה. שאליו הם נושאי' את נפשות' ליקח מאת מכרו להחיות נפשם:
אבל עתה דחכז"ל אמרו. דמלתא דמתאמרו כה"ג באפי תלתא אית בי' משום לישנא בישא וחוצפה אינם כדאי להשיב עליהם וליתר שאת יעברו נא לפנינו. שלשה פשעי ב"י ועל ארבעה לו אשיבנו על החזות שוא אשר חזו באחינו ב"י יושבי אה"ק א' על הכתות המרובי'. המתנגדי' זה לזה. כבר העיר הגאון אדמ"ו בחת"ס חלק חו"מ סי' י"ב אות ג'. שבוודאי הי' ראוי שיתכנסו ויתאחדו: אבל אי אפשר כמ"ש שם בשם הרדב"ז. ועדיין אלי' הנביא לא בא, להשיב לב אבות על בנים:
הב' על מה שהחלוקה אינו נעשה כראוי. וגם העשירי' נוטלי': ומחשיבי' זה כמעות שלהם ולא כמעות צדקה הנה בוודאי אין מעות א"י כמעות צדקה דעלמא. וכבר מבואר ג"כ בתשובות מרן בעל חת"ס זצ"ל ביו"ד בסי' רל"ד דהחיוב עלינו לקיים ישוב יושבי א"י ובהם תלוי קיום המועדות. וממיל' מי שאפשר לו לדור בא"י בלי החזקה. הרי אין אנו מחוייבין ליתן. וכמ"ש בחת"ס חלק חו"מ סי' י"ב אות ב'. שדעת הנותני' רק על המצטרכי' והעשירי' הנוטלי' גוזלי' העניי' ואם אמנם שראוי לחלק לפי ערך נפשות. בוודאי אין כולם שווים. וגם ללומדי תורה ופועלי צדק ומצות. צריכין ליתן להם קדימה. כדאית' בברכ"י ביו"ד סי' רנ"א ובתשובת מרן זצ"ל ביו"ד סי' רל"ד הנ"ל. והכוללי' בעצמם ממנים עליהם את הגבאי' ואם הגבאי' אינם עושים כראוי יכולי' להורידם ורבים בהכוללי' אשר הם ת"ח ויודעי' הדיני' ואיך יניחום שיעשו להם עולה. ולא יתבעו את הממוני' לדין והכלל שמוע בין אחיכם כתיב וגם בכל הדברי' כאלו העיקר תלוי במנהג כמ"ש בחת"ס חחו"מ סי' י"ב הנ"ל כאשר קימו וקבלו אליהם יעויי"ש:
והשלישי גלגלו חטא עליהם. שמשיאין בניהם ובנותיה' מיד כשיגדלו ועי"ז בניהם חלושי' בגוף. ובדעת ואין בהם תבונה ומתרבה בהן התאוה לזמה. הנה מעולם לא נשמע כזאת. אמת הדבר כי חכז"ל אמרו בן י"ח לחופה. וכ' הרדב"ז בטעמי המצות בספרו מצודת דוד דלכך לא נתחייב בן י"ג כבשאר המצות. משום שאין הזרע ראוי להזריע קודם י"ח וחכז"ל שאמרו בקידושין שיש מעלה להקדי' הנשואין להיות נשמר מחטא ופשע. לא על הכלל כולו אמרו אלא על מי שראוי לכך ולאו כל אפין שווין בזה אבל לומר שהקדמת הנישואין ירבה הזימה זה רעיון רוח. ואם המעשה שספרו אינו שקר מקרה הוא שקרה בבן רע מעללי' ובטלן ואיך יאמרו ויחליטו מזה על גוף הענין:
והרביעית הנה זה עיקר חזיון החטא שאין להם שוהלען והם פראים. ולהגוי' הבאים לשם. כל היהודי' בעיניה' ללעג ולקלס הנה זה מקור כל דבריה ולא אאמין שבעל דיעה שלימה. ואינו רשע. יבזה איש הולך תמים ופועל צדק ולומד תורה שבכתב ובעל פה. ואין למו מכשול אחר. רק מה שאין יודע לשון לאומי' ושאר מדעות. ההוא יקרא פרא אדם. הרי זה הוא תכלית הבריאה ושלמה המלך עה"ש שהי' החכם מכל אדם ולאחר שביאר בספרו הרבה חקירות סיים בדבריו. סוף דבר וכו' את אלקי' ירא וכו' כי זה כל האדם. והתורה אמרה ושמרתם ועשית' כי הוא חכמתכ' לעיני כל העמי' וכו' ונאמני' דברי תוה"ק. וגם דורות הראשוני' יוכיחו אמנם אפילו אם נימא דעי"ז המה ללעג החטאי' גורמי'. כמ"ש הכתוב ונהי' מדון לשכנינו וכו' ואפילו נאמר שחסרון ידיעו' המדעות ההם הם גורמי' וחכז"ל אמרו יפה ת"ת עם דרך ארץ וכו' אתרי אדם מפחד משולהען. בראותינו ונשים לבבינו מה הי' מפראג ופ"פ וברעסלויא ובערלין. וכדומה. שהיו ערים מלאות חכמים וסופרי' שומרי התורה ועכשיו נתקיי' בעוה"ר ואתם תלקטו אחד לאחד. ומה גרם זאת ומי הוא אביהם אבות ניזקין השוהלען. והלערערס הרשעי' הפושעי' אשר בילדי נכרים יספיקו הם חרבו את כל נאות יעקב. ואם אמנם אין למדין מן הכללות ולפעמי' יצאו מיעוטי' נקיים. ואנו במדינותינו צריכין לזה לפעמי' עיר ועיר כלשונם. למען יכלו להיות להם שארית בארץ כשאר אומנות:
אבל בני אה"ק שנוסעים שמה. לעבוד את ה' ולפחדו בציון שוהלע"ן הגורמים חטאים. מי הוא זה אשר יוכל לדבר על לבם ולהסיתם שיעשו שוהלען ואם יש קלים ששולמי' אל המוסיאנערין לא מחסרון שולהען. ולא מחסרון מזונות עושים בזאת אלא מצד קלות הדעת. או חסרון האמונה ובוודאי החיוב על כל איש אשר יש לאל ידו להחזיק בני א"י יושביי אה"ק בכל מידי דמיטב. ולסלק מהם כל דברים המזיקי' ומה טובה העצה. שכ' פר"מ נ"י להעמיד שם אוצרות מאגאצין מי יתן איפוא ויזדמן איש שימציא עצמו לזה וצריכין אנו לעורר אחב"י היושבי' באה"ק שישימו עיניה' על הלימוד. שלא יצא מקרבם דברים רעים שאומרי' שנעשו בתוככי ירושלי' אבל בענין הממון והחלוקה אין אנו רשאין לעשות בלי רצונם: ולכל הפחות לשמוע טענותיה' יהי ה' עמנו הארכתי בדברי' פשוטי'. מרוב שיחי וכעסי על הדענקשריפט דברי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: