אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רצה

תשובה רצד

בשומר ציון מכתב כ' הרב דק"ק פיננע נ"י. לפשוט דמצהב"ע שייך גם בשוגג ממה שאמרו בר"ה דף כ"ח ע"א. דאם תקע בשופר של שלמים. לא יצא למ"ד מצות ליהנות ניתנו. ואע"ג דשם בשוגג מיירי. מדאמרינן דבעולה יצא כיון דמעל יצא מידי הקדש. ומעילה היינו בשוגג ואי משום הא לא ארי' אדרבה מדברי הרשב"א ביבמות דף ק"ד שהסביר הטעם דלכך לא יצא הואיל ואם לא יצא אין כאן עבירה דאין כאן הנאה דאם נאמר יצא נשוי' עבירה וכאלו השתא אתעביד עבירה ולמה לא פירש בפשיטות. אפילו אם יש עבירה בכל אופן. מ"מ אינו יוצא משום מצוה"ב וע"כ משום דס"ל בשוגג אין כאן מצוה"ב. מיהו י"ל דהרשב"א כ' כן כדי לישב דלא תקשה דר"י אדר"י. דהרי בגיטין דף נ"ה ע"א בתוס' ד"ה מ"ט וכו' בסופו כ'. דר"י לא חייש למצה"ב וקשיא דר"י אדר"י וע"כ צ"ל דכאן גרע. וכמו שהסבי' הרשב"א וכן הסביר הט"א מטעמי' דנפשי' ובשאגת ארי' סי' צ"ח לא עמד בזה:

מיהו מפשטות הלשון של הרשב"א משמע דגם לדינא צריך האי טעמא וא"כ מוכח דדווקא בכה"ג שאין המצוה ראוי שתגרם עבירה אז אפילו בשוגג לא יצא אבל בעלמא שהעבירה נעשית כבר בשוגג לא מקרי עברה למפסל המצוה משום מצוה"ב. וכן נראה מוכרח מלשון ר' אביגדור. המובא במרדכי ר"פ לולב הגזול אות. וכן נראה מדברי הר"ת בס' הישר שהסביר טעמו דאוונכרי לית בהו מצוה"ב. משום דרוב שדות אינם גזולות. אלא דחיישינן שמא יתוודע אח"כ והכוונה ע"כ דכיון שלא נודע אין כאן מצוה"ב. וכן נראה לפי ענ"ד מוכרח דאל"כ קשיא טובא. איך משכחת לה הא דקי"ל טעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור כיון דטעה ועבר עבירה. ממיל' הוי מצוהב"ע ולא עשה מצוה:

וכשלומא. הא דאיתא בשבת דף קל"ז. במל של ע"ש בשבת. דהוי טעה בדבר מצוה. ועשה מצוה דפטור לא קשה דאיכ"ל כיון דאין האיסור מצ"ע רק מכח הזמן לא חשוב מצוהב"ע וכמו דמחלק הסמ"ע בסי' ר"ח לענין אי עביד לא מהני והוא מבואר בירושלמי פ' האורג הלכה ג'. תמן גופי' עבירה ברם הכא בשבת. הוא עבר עבירה. לכך לא פסל מכח מצוה"ב וכבר הביא זה הפר"ח באו"ח סי' תנ"ד. אבל הא דאמרינן בפסחים דף ע"ב ע"ב בבעל יבמתו נדה דפטור משום טעה בדבר מצוה ועשה מצוה והא ר"י ס"ל בפ' לולב הגזול מצוה"ב מה"ת וא"כ לעולם מקרי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה. אלא ע"כ דבשוגג לא מקרי מצוה"ב:

אמנם מתוס' סוכה דף ל' ע"א ד"ה משום בסופו. שהקשו במצה של טבל. למה לי קרא ת"ל משום מצוה"ב. מוכח דס"ל דגם בשוגג מקרי מצוה"ב. דאל"כ לא מקשו התוס' מידי דנימא דאצטרך משום שוגג. נהי דאכתי קשה מאי הקשה נימא דאצטרך אם אכל בעת שאחזו בולמוס דאז בוודאי לא הי' עבירה ואצטרך קרא אחרינא. אפשר דהתוס' ס"ל דגם בעת הסכנה לא עדיף משוגג. וכמ"ש הטו"ז בסי' קצ"ו ס"קא. עכ"פ מוכח דתוס' ס ל דגם בשוגג מקרי מצוה"ב ומאדמ"ו הגאון בעל חת"ס זצ"ל שמעתי דאיכ"ל דהתוס' לא פליגו על הא דר"ת בס' הישר. אלא דס"ל דאכילת איסור גרע טפי. ומקרי טפי איסור מצד עצמו. משא"כ גזל בשוגג לא עבר. ולפי"ז מהאי דשבת קל"ז בתינוקת גם להתוס' בלא"ה לא קשה מידי. אמנם מהא דבעל יבמתו עמדה הקושיא על התוס' וצ"ע:

ואפשר דתוס' ס"ל כן רק לרשב"י דדריש טעמא דקרא. משום שה' שונא גזל וה"ה שאר דבר עבירה שונא הקב"ה. שממנו ילמדו אחרים והיינו שנמאס הדבר אצלו. וא"כ אפילו בשוגג כדאמרינן בעלמא אדם חותה באכילת איסור. ולכך לדידי' הקשו התוס' דאפילו בשוגג הוי מצוה"ב וכן משמע באמת גזל דומיא דפסח אבל למאן דלא דריש טעמא דקרא טעמא משום. דממנו ילמדו ס"ל בשוגג אין כאן מצוה"ב. ועדיין צ"ע ועכ"פ מבואר דפלוגתת הראשונים הוא בזה. ודע דתוס' כ' בסוכה דף למד ע"א ד"ה משום הנ"ל דהיכא דיכול לקיים המצוה מבלי העבירה. לא מקרי מצוה"ב ומטעם זה תבין דמ"ש בס' יום תרועה בר"ה כ"ח. דלפי מ"ש הכל בו דיש אדם נהנה. במה שתוקע. א"כ אם הוא תקע בשופר של איסור הנאה לא יצא: זהו תמוה דלא מבעי' למאן דלית לי' מצוה"ב. אלא מטעם הרשב"א הנ"ל. פשיטא דלא שייך זה כאן. כיון דאפילו אם לא יצא העבירה נעשית. אלא אפילו אי לא אמרינן כרשב"א. מ"מ כיון דאין העבירה גורם המצוה פשיטא דיצא ולא מקרי מצוה הבא בעבירה:

וכל הנ"ל במצהב"ע. אבל לענין כל מלתא דא"ר לא תעביד. דאמר רבא דא"ע לא מהני יש כללים אחרים בזה. עיין בחו"מ סי' ר"ח בש"ך ובסמ"ע. ועיין בשעה"מ פ"ג מגירושין שהאריך בזה. ועיין בנוב"י מהדו"ת חאו"ח סי' קל"ה וחאה"ע סי' קכ"ט. אמנם אי אמר רבא דינו אפילו בשוגג נראה פשוט ומוכרח בסוגי' דתמורה דף ו' ע"א דגם בשוגג אמר רבא דלא מהני ואדרבה כ' התוס' שם ד"ה שאני התם. דהיכא דלא נתכוון לעבור. והוא שוגג בזה גם אביי מודה דלא מהני. מיהו גם זה צ"ע שם. דא"כ מאי פריך לאביי ל"ל כאשר גזל. ואפשר דלשון הקרא קאי על מי שגזל במזיד. וכו לרבא מוכח שם דגם בשוגג לא מהני דאל"כ הו"מ לאוקמי' תעזוב יתירה אי לקחו בשוגג אלא וודאי דלרבא לעולם לא מהני וכבר כ' כן בנוב"י מהדו"ת חיו"ד בסי' ט' עיי"ש עוד:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה