אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רפח

תשובה רפז

לתלמידי האברך המופלג בתורה מוה' חיים צבי ראזענפעלד נ"י

מכתבך קבלתי ואשר בקשת ממני להודיע לך אם רשאין לשחוט בליל תשעה באב או בתשעה אב. בבוקר אצל קצבים ישראלים ואם לא ישחוט יש לחוש שינחרו עכ"ל הנה דין הזה. נראה דנחלק לג' חילוקים. א' אם הקצבים מוכרחים ליתן בכל יום בשר לשרי העיר וכיוצא. ויש לחוש לפסיד'. או שיש להם קונים מיועדים ואם לא ימכרו להם בתשעה באב. לא יקנו מהם שוב גם לאחר ת"ב דאז הוי כדבר האבוד דשרי וכיון שלהם עצמם שרי. ה"ה דלשלוחם ג"כ שרי והשוחט דמתא הוא כשלוחם ושרי אמנם אם אינו דבר האבוד אלא שמוכרים ע"י גוים. שמוסרים להם מעת"ב. אז לכאורה נראה דאסור לשחוט אצלם דנהי דע"י גוי שרי. אבל לעשות ע"י ישראל אסור. וא"כ השחיטה שנעשה ע"י ישראל: ראוי להיות אסור. ואפילו אם יש לחוש שינחרו אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך היכא דפשע לכ"ע. עיין בשבת דף ד'. ובמג"א ססי' ש"ז. מ"מ נראה אם הי' לו סכין בדוק מערב ת"ב יכול לשחוט בלי בדיקת הריאה ולא יברך ברכת השחיטה דשחיטה מצד עצמה נעשית ברגע והוי כמלאכה שאין בה טורח שכ' הרמ"א בסי' תקנ"ד סעי' כ"ב שמותר. והטעם משום שבכה"ג היכא דלית בי' טורח לא שייך דיסיח דעתו מאבילות. או מעינוי:

ועפי"ז. נ"ל לישב קושית המג"א שם ס"קכג על רש"י בתענית דף י"ב. דמתיר בליל ת"ב במלאכה. ונראה דהיינו מלאכה דלית בה טורח ואינה אסורה משום עינוי. רק משום מלאכה מצד עצמה ולכך ס"ל לרש"י דבכה"ג בלילה שרי. וא"כ ה"נ יעשה בליל ת"ב. והחילוק הג' אם ישראלים מוכרים בעצמם לגוים. וזה אסור: דאם אינו דבר האבוד אסור לשחוט אצלם דהוי כמסייע עוברי עבירה. כן נראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה דברי רבו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה