מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה רפב
בעזה"י יום ה' פ' שמיני תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א:
את חג המצות יחוג בדיצות כבוד הרב הדיין הגדול המופלג בתורה וביראה מוה' ישעי' קנאפפלער נ"י דיין מצויין בק"ק אוהעל יע"א:
מכתבו קבלתי. ואם אמנם שקשה עלי להשיב כי אני אד חלוש מאוד ומונע א"ע להשיב שואלי דבר, ודי לי. להפקיע את עצמי אבל לכבודו הגדול. החשוב אצלי למאוד לקחתי לי מעט פנאי. להשיב לו בקצרה. מה שתמה על הקושיא המובא באמרי אש חאו"ח סי' מ"א. והוא מאי שמקשין בשבועות דף ט"ו דאמרינן דבנין ביהמ"ק אינו דוחה יו"ט מתוס' פרק המצניע דף צ"ה שהקשו שם בד"ה והרודה דבונה ביו"ט יהא מותר משום מתוך ותי' דבאמת כן הוא מה"ת עיי"ש. וא"כ בנין בהמ"ק דהוא צורך קצת. א"כ יהא מותר לבנות ביהמ"ק ביו"ט ומעלתו קשיא לי' דמאי קושיא דבנין ביהמ"ק הוא צורך גבוה ובצורך גבוה לא אמרינן מתוך דביו"ט לכם כתיב וממנ"פ אם בשעת הבנין דעדיין לא קידש לא מקרי צורך גבוה א"כ גם עדיין לא מקרי צורך מצוה:
ונראה לפי ענ"ד פשוט דבאמת גוף הקושי'. לפי מ"ש התוס' המצניע סברת התוס' אינה מוכרחת. אלא לר"א ור"א הוא מתלמידי ב"ש וב"ש לית להו מתוך. וא"כ אין כאן קושיא כלל אדרבה לי קשה יותר אליבי' דר"א. דר"א סובר בר"פ ר"א דמילה. דמכשירי קרבן דוחה שבת ואפילו מכשירין דמצוה. דוחין שבת. ואיך אמרינן שם בשבועות דף ט"ו. דבנין ביהמ"ק אפילו אם צריך כדי להקריב שם שתי הלחם אינו דוחה יו"ט דשתי הלחם. הקרבה דידהו דוחה יו"ט. וכן שאר קרבנות דחייבין להקריב בשבועות וא"כ הי' מן הראוי שידחה בנין ביהמ"ק יו"ט. משום מכשירי מצוה ואיך דרשינן מקרא דבנין ביהמ"ק אינו דוחה יו"ט ואפילו נימא כדמסיק במגילה דף י'. דגם ר"א סובר. דמקריבין אעפ"י שאין בית וא"כ לא חשיב מכשירין לצורך גבוה כלל. אלא מצוה בפ"ע כמו שכ' הרמב"ם בפ"א מה' בית הבחירה. דזה מצוה בפ"ע לבנות ביהב"ח והאריך שם בזה. כמו דכתיב ועשו לי מקדש ואפילו עדיין לא נתקדש קיים בזה מ"ע. דקידוש ילפינן מקרא אחרינא שם בשבועות. ממה שנאמר ככל אשר אני מראה חותך את תבנית וכו'. ואת כליו וכן תעשו. אבל אין זה שייך לבנין מ"מ קושיא שלי עדיין לא נתיישב. דתינח בבית שני להאי מ"ד דקידשה לעתיד לבוא אבל הקרא דסתמא כתיב משמע אפילו בבית ראשון. דהתם היו צריכין לבנות המקדש ואפי"ה אינו דוחה שבת ויו"ט. וע"כ דגזיה"כ הוא. דלענין זה לא יהי' מכשירין דוחה וצ"ע ועכ"פ זה וודאי דמקדש לא מקרי צורך גבוה אלא מ"ע כשאר מצות כדמשמע מיבמות דף ב'. דילפינן עדל"ת. אפילו אם יש בו כרת. מדאצטרך קרא למעט דבנין ביהמ"ק אינו דוחה שבת ויו"ט:
וגוף הקושיא נ"ל לישב עפ"י דברי רמב"ן בביצה דף ו' המובא בר"ן דהוצאת המת ביו"ט ראשון ע"י ישראל אסור כמוצא אבנים. ואע"ג דהוא מצוה. והוי צורך קצת. דהרי גם שריפת קדשים. הוי מ"ע ואינו דוחה יו"ט. ועוד דאמרינן בכתובות דף ד' דצריך שוה לכל נפש. והרי אין כאן נפש עכ"ד, ובשלמא טעם הראשון יש להסביר. עפ"י דברי המג"א בסי' תמ"ו. דאע"ג דבפסחי' דף ה' חשבינן מצוה לצורך קצת. היינו מצוה שהיום גורם. אבל שריפת קדשים והוצאות המת שאין היום גורם אז לא הוי המצוה צורך קצת והה"ד בבנין ביהמ"ק. אבל לטעם השני דאינו שוה לכל נפש הוא תמוה להבין ואמרתי דאפשר דכוונתו דדווקא מצוה דכל אחד ואחד מחוייב הוא מצוה השוה לכל נפש אבל מצות קבורה דהיא אינה מוטלת אלא על הקרובים. כדכתיב לה יטמא לא מקרי שוה לכל נפש. וא"כ בכה"ג לא אמרינן מתוך וא"כ אפשר דגם בכה"ג. הוי בנין ביהמ"ק דאמרו חכמינו ז"ל שלש מצות נצטוו ישראל בעלותם לא"י. למנות עליהם מלך ולבנות ביהמ"ק ולהכרית זרעו של עמלק דמצות אלו הם רק על כלל ישראל. ולא על יחיד כי א"א ליחיד לעשות המצות האלו וא"כ גם כן לא מקרי שוה לכל נפש וממיל' לא אמרינן מתוך. כן נראה לפי ענ"ד: