מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה רנ
שיל"ת יערגין יום ב' ח' אדר תר"ט לפ"ק:
החיים והשלום וכ"ט לידידי הרב הגאון המפורסם ע"ה פה"ח נ"י כש"ת מוה' יעקב נ"י עטלינגער האב"ד ור"מ בק"ק אלטונא יע"א.
אחרי דרישת שלומו וטובו דמר פר"מ וכו' באתי לבקש וכו' איזה חקירות בענין שיעורי הלמ"ס וזה החלי:
הנה רוב איסורי מאכלות שיעורן ללקות עליהן בכזית חוץ מתקרובת ע"ז דילפינן מקרא דחייב עליו בכ"ש. וחוץ מדבר שהוא ברי' דחייב עליו ג"כ בכ"ש לפרש"י משום דחשיב. ולתוס' חולין דף צ"ו משום דהוי כאלו פירש קרא בין גדול ובין קטן וחוץ מח' שרצים דשיעורן בכעדשה. וחוץ מיוה"כ דחייב בככותבות הגסה אמנם כדי לברר אם יש חילוק בזה בין מאכל למשקה ובין מ"ע לל"ת יש לחקור בזה איזה חקירות:
חיקרה א'. דמצוה וברכה אי בהנאת גרונו משערין:
הנה לענין ל"ת מסיק ס"פ גיד הנשה. וכן פסק הרמב"ם בפ' י"ד ממ"א דין כר"י. דבהנאת גרונו משערין. וגם מה שבין החנוכים מצטרף. ולענין מ"ע לא מצינו מפורש אי כזית דמצוה. וכן כזית דברכה אחרונה אי משערין ג"כ בהנאת גרונו. ומסברא נראה דאכילה דמ"ע שיעורו כאכילה דל"ת. ובהנאת גרונו משערין. דחיך אוכל יטעם וכן מצאתי שכ' אדמ"ו הגאון בעל חת"ס זצ"ל בתשובה אחת הנדפסת אצל חידושי רמב"ן לקידושין. וכ' שם מקצת ראי' מדחשיב בעידנא עיי"ש. אמנם מצאתי במחהש"ק סי' תע"ה ס"ק ד' דפשיטא לי' לאידך גיסא דבמ"ע בעינן הנאת מעיו ומייתי ראי' מברכה אחרונה וגבי ברכה אחרונה הביא הפ"מ ח"ב סי' ה' ראי' דתליא בהנאת מעיו. מדברי הרא"ש ברכות סי' י"ד והובא ג"כ בכ"מ בפ"א מברכות דין ב'. כיון שאינו נהנה בתוך מעיו א"צ ברכה ויותר יש להביא ראי' מדברי ב"י הי' במה שהביא להשיג על אוהל מועד וכ' דאכילה במעיו בעינן אמנם בברכות דף ל"ט ובירושלמי ריש כיצד מברכין. נראה דכזית דברכה ואיסור שווין דאל"כ הא כזית דברכה בעינן גדול טפי וכן מוכח מדברי הכ"מ. בפ"ג מברכות דין י"ב בסופו בדעת הרמב"ם דשיעור איסור וברכה שווין:
ונראה לי עוד ראי' גדולה. מדברי הריב"ש סי' ר"פ דמביא ראי' דטועם ופולט אינו אסור באיסור מה"ת מברכה. ואי אמרינן כהפ"מ הנ"ל. קשה מאי ראי' הא איסור שאני. דבהנאת חיך תליא. באמת ראיתי בפמ"ג ביו"ד סי' צ"ח בטו"ז ס"קא שהקשה על הריב"ש. למה מתיר בפולט הא החיך נהנה ובאיסור בהנאת גרונו חייב. ולפי ענ"ד לא ק"מ. דוודאי דרך אכילה הוא לבלוע. ולא לפלוט ואם פולט אינו כדרך אכילה ושלא כדרך אכילה פטור ולא מקרי אכילה. ושפיר כ' הריב"ש ולפי"ז אין ראית הפ"מ ראי' דלעולם איכ"ל דהרא"ש סובר דגם בברכה אחרונה. בהנאת גרונו תליא מ"מ אכילה ודרך אכילה בעינן ואי פולט אין זה אכילה. וא"כ שיעור ברכה ואיסורן שווין אלא אם אינו מתכוון ליהנות ולאכול אע"ג דלענין איסור אפילו מתעסק בחלבים חייב. מ"מ לענין ברכה. שהוא הודאה כיון שאינו מתכוון ליהנות (יעוין בטו"ז סי' ר"י ס"קד) וזה טעם רמב"ם דפוטר מטעמת אפילו בולע מברכה. ולא קשה קושית הפמ"ג בסי' צ"ח הנ"ל וכיון שראיית מחהש"ק אינה מוכרחת הדרינן לסברא. דאכילה דמ"ע בהנאת גרונו וכן שיעור כזית לענין שבועה. שכ' המל"מ רפ"ד משבועות דוודאי כיון על שיעור המחוייב באיסור א"כ ג"כ תליא בהנאת גרונו חוץ מיוה"כ דתליא ביתובי דעתא. ותליא בהנאת מעיו: