אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רכח

תשובה רכז

עוד להנ"ל: שהקשה במנחות דף ע"ב דפריך שם אי אמרינין דקצירה ביום כשר. נקצרי' מבער"ש והקשה מעלתו ני' אמאי נקט בע"ש הא ע"ש הי' יו"ט ראשון של פסח. וביו"ט אסור דכתיב לכם ולא לגבוה והי' להש"ס להקשות ליקצרי' ביום ה' ע"כ תוכן קושיתו ולענ"ד הרי מבואר בתוס' ביצה דף ג' ופסקו בש"ע סי' ת"צה ס"ב דבקצירה אסרוהו חכמים ובירושלמי אמרינין מאך שלא לקצור הוא אסמכתא בעלמא והקשה שם הטו"ז הא ביו"ט סופג ארבעים ואני אמרתי מאז לישב דלעולם דרבנן הוא והאך אסמכתא בעלמא והא דלוקה נ"ל הטעם דכיון דאסור מדרבנן. א"כ הוי כמלאכה שאינה צריכה והוי כאופה מיו"ט לחול ולכן לוקה והואיל לא שייך ולעולם דלא הוי רק אסמכתא: ומכאן נראה ראי' להתוס' דס"ל. דקצירה מותר מה"ת ובקצירת העומר מבואר ברמב"ם. פ"ז מהלכות תמידין הל' י"ב. דטוחנין שלש סאין ומוציאין מן הכל עשרון. שהוא מנופה בי"ג נפה ונאכל לכל אדם (נהי דהי' של הקדש ובעי' פדיון. מ"מ נראה פשוט דזה אינו מעכב דאפילו אם קצרוהו לשם מצות העומר דרק העשרון שהיא העומר הוא ההקדש והשאר. שאר חולין כמו שהי'. ובוודאי שאינו מעכב וא"כ א"ש דמקרי לכם ולפי הנראה. דהא דקלין אותו באור כדי שיהא קלוי ג"כ מותר ביו"ט שהוא בע"ש כמו דהקצרה כשר אע"ג דלכתחילה בעינין נקצר בלילה כ"ש בדין קלוי) עיי"ש והנה בנדונ"ד הו"א דמותר להקריב ואמנם אסור משום דכהנים משלחן גבוה קזכו והא תינח התם משא"כ כאן דהשאר נפדה כמ"ש הרמב"ם הנ"ל. א"כ בוודאי מותר דשפיר הוי לכם. ולכך שפיר נקט הש"ס ערב שבת. לא מבעי' למ"ד דנדו"ד מותר להקריבן ביו"ט דמותר לקצור בע"ש אלא אפילו למ"ד דנדונ"ד אין קרבין ביו"ט נמי' מותר לקצור ביו"ט אם נקצר ביום כשר כמו שכתבתי. כן נראה לי לדעתי:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה