אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה רכו

תשובה רכה

עוד להנ"ל:

מה ששאל עוד בישראל וגוי שיש להם שותפות בעניני חמץ ולא מכר הישראל חלקו לגוי קודם הפסח אם אסור לאחה"פ בהנאה לדעתי פשוט דאסור בהנאה. דבשותפין שחלקו בחמץ לאחה"פ כבר האריך בשאג"א בסי' צ' וצ"א לאסור חלק הישראל וחלק הנכרי שרי משום דיש ברירה עיי"ש. ובאמת צ"ל עיון אפילו נימא דיש ברירה בדרבנן מ"מ כיון דבפסח. הי' ג"כ באחריות דישראל דכל שותפין המה אחראין זה לזה וא"כ עבר הישראל גם על חלק הנכרי בב"י וקי"ל בחמץ שקיבל הישראל אחריות עובר עליו וא"כ אחר הפסח דאסור משום קנס דעבר על ב"י הי' לן לאסור גם בכה"ג גם חלק הנכרי ואפשר דס"ל כדעת הח"י בסי' ת"מ. שהביא בשם הירושלמי דר' יונה ס"ל דחמץ של גוי שקיבל הישראל עליו אחריות מותר לאחה"פ והשעה"מ בפ"ד מחמץ דין ג' עשה סמוכין לזה דגם ש"ס דידן ס"ל כן: לפענ"ד. אפילו נאמר כן בחמץ של גוי בעלמא משום דאין נפ"מ לקנוס את העובר כיון דהחמץ ביד גוי אבל היכא דהם שותפין. כל חלקו של אחד משועבד גם לשותף השני כמ"ש הר"ן בר"פ השותפין בנדרים וע"י האיה"נ נפקע שיעבודו: ובכה"ג יש נפ"מ. א"כ אפשר. דבכה"ג קנסו. וצ"ע על השאג"א מיהו אפילו נימא כהשאג"א. היינו לאחר שחלקו אבל קודם שחלקו שכל שוה פרוטה שייך לשניהם ולא שייך אז ברירה. נראה דוודאי אסור בהנאה הכל. וקודם שחלקו: לא שייך לומר ברירה ומה שהביא בשם תשובת שואל ומשיב דכ'. גם בשפארקאססע לענין ריבית דאי אמרינין ברירה מותר ללות שם. זה אינו מובן כמו שכתבת. ואני הארכתי בזה במקום אחר בנידון של השפארקאססע ואין כאן מקומו אלא לענין איסור חמץ והנראה לפענ"ד כתבתי. ואחתום בברכה המשולשת ויהי ה' עמו. ויברך ה' אותך ואת ביתך וכל אשר לך. ותעלה מעלה מעלה דברי הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה