אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה ריד

תשובה ריג

שמעתי להקשות משמי' דהרבני המופלג מוה' קויפמאן נ"י ממט"ד על דברי מהרי"ו באו"ח סי' תל"ד הובא ברמ"א שם שכ' דלא יבטל קוד אלא ישרוף כדי לעשות המצוה בשלו. והקשה הנ"ל לפי דברי הר"ן בריש פסחים דביטול מהני מטעם הפקר. אע"ג דבעלמא הפקר כה"ג לא מהני בחמץ מהני הואיל ואינו ברשותו וכו' עיי"ש ולפי"ז אפילו ביטול מקודם השריפה אין הביטול שהוא במקום הפקר חל. אלא בשעת איסורו וכ"כ הנוב"י חלק א' סי' י"ט: וא"כ כששורף קודם איסורו שפיר עדיין הוא שלו וקיים המצות שרפה בשלו זהו תוכן הקושיא. ולפום רהיטא אמרתי שמהרי"ו סובר כמ"ש הרא"ש. ריש פסחים דף ו' דקודם זמן איסורו. ליתא למצות עשה דתשביתו. והא שאנו מבערין קודם זמן איסורו. הוא רק תקנת חכמים. כדי שלא ישאר החמץ בביתו ויעבור על ב"י יעיי"ש: וא"כ כשביטל מקודם אפילו אם אינו חל עד זמן איסורו מ"מ כיון שלא יעבור שוב אין כאן מצות ביעור:

אמנם לאחר העיון זה ליתא ומהרי"ו ע"כ לא קאי להרא"ש וסייעתו דקודם זמן איסורו לא יהא בו מצות עשה דתשביתו והביעור רק מדרבנן והא דאינו ממתין עד זמן איסורו כבר ביארתי והוא לקמן תשובה של"ז) דלהרא"ש כיון דהביעור מדרבנן. ומדרבנן אפילו ביטל צריך לבער כמבואר בתוס' ור"ן ריש פסחים הטעם. וא"כ אזדא חשש המהרי"ו ואפילו קודם ביטול לא מקיים מ"ע מן התורה ומצות ביעור מדרבנן אפילו לאחר ביטול איתא. וא"כ להרא"ש שפיר שרי לבטל. ולשרוף אח"כ באין נפ"מ וע"כ דלא קאי להרא"ש. וגם ליכא למימר דסובר כרש"י בפסחים דף ד'. והרמב"ם דמ"ע דתשביתו הוא קודם זמן איסורו. וסובר דבביטול מקיים מצות עשה דתשביתו עיין במקו"ח ריש סימן תל"א וא"כ שוב אין מקום לדין מהרי"ו. דשפיר רשאי לבטל ואח"כ לשרוף ושפיר מקיים מ"ע בשלו דהיינו בביטול מקיים המ"ע מן התורה בשלו אבל עוד נשאר עליו מצות עשה מדרבנן לבערו. אפילו לאחר ביטול ולכך שרפו אח"כ ואין חשש לדברי מהרי"ו.

וע"כ צ"ל דמהרי"ו חשש לומר דמ"ע דתשביתו. קודם זמן איסורו וחשש לדעת התוס' דביטול הוא משום הפקר ולא קיים מ"ע דתשביתו עם הביטול והביטול מהני רק שע"י הביטול אינו שלו ואינו עובר עליו. אבל מ"ע לא קיים. נהי דאין כאן מ"ע עליו כלל כיון דאין לו חמץ כלל דהמ"ע הוא רק אם יש לו חמץ דומיא דציצית מ"מ הרי אמרינן במנחות דף מ"א דאסור לעשות טצדקי למפטר נפשי' ממ"ע כזו. ולכך אנו שורפין מעט חמץ לקיים מ"ע ולכך כ' דישרוף קודם ביטול דאם יבטל כבר אין כאן מ"ע ועשה טצדקי' למפטר נפשי' ממ"ע דאורייתא נהי דקיים מצות ביעור דרבנן וא"ש דברי מהרי"ו:

וא"כ כיון שיסוד חשש מהרי"ו הוא אי נימא דמצות ביעור הוא קודם ז"א ממ"ע דתשביתו וגם אי אמרינן דבביטול לא מקיים המ"ע וא"כ שפיר קשי' קושיא הנ"ל דשפיר קיים אז המ"ע דאז עדיין הוא שלו. אמנם לפיענ"ד לישב. דהנה לפי דעה הנ"ל דמ"ע דתשביתו הוא קודם ז"א. אע"ג דבקרא כתיב אך ביום הראשון ודרשינן אך חלק דהיינו מחצות ואילך צריך לומר כמ"ש המג"ש דף ד' דהפי' כשיבוא חצות יהא מושבת והנה לפי האמור דאם אינו שלו אין כאן מ"ע ע"כ טעמא דילפינן גז"ש שאור שאור וכאלו הי' כתוב אך ביום הראשון תשבית שאור שלך. וכמ"ש הש"א דהיינו כשיבוא חצות יהא שאור שלך מושבת א"כ אפילו אי שורף קודם זמן איסור המ"ע נתקיים כשיבוא ז"א וא"כ אם ביטל קודם שריפה. דכשיבוא ז"א לא יהא שלו ממילא לא קיים מ"ע ושפיר קאמר המהרי"ו:

ועוד נראה בכוונת מהרי"ו דהנה דברי הר"ן לכאורה קשים למה לי' למימר טעמי' דלכך מהני ביטול הואיל ואינו בלא"ה ברשותו וכו'. ולמה לא אמר כמ"ש התוס' והרשב"א בשבת דף י"ח ע"ב. גבי שביתת כלים דהואיל והוא לאפרושי מאיסורא חזקה דמפקיר בלב שלם. ומהני בכה"ג והרשב"א שם כ' עוד משום לב ב"ד מתנה והוי הפקר ב"ד. וזה אפשר דלא ניחא להר"ן כאן דא"כ לא קיים בביטול המ"ע דתשביתו ובר"ן משמע דסובר דקיים בזה המ"ע עכ"פ קשה למה לא אמר הואיל והוא לאפרושי מאיסורא. מהני כה"ג וצ"ל דסובר כמ"ש הרשב"א בגיטין דף ע"ה גבי ת"כ. דאפילו בדבר שהי' מהני מצד אומדנא. אבל אם אומר לשון גרוע גרע מאלו לא אמר כלל. וה"נ אפילו הוי לגבי לאפרושי מאיסורא. אומדנא טובה. אבל לפי שאומר כל חמירא דהוי לשון גרוע. גרע ולא מהני וע"ז תי' הר"ן דלשון כזה נמי מהני וא"כ שוב אף קודם זמן איסורו הוי הפקר. וחזקה דהפקיר בלב שלם ומהני הביטול מיד.

ואפילו לא נימא הכוונה בר"ן כן, וא"כ ע"כ פליג על התוס' ורשב"א בשבת הנ"ל. ואפשר דהר"ן סובר דזה מהני רק מן התורה אבל מדרבנן לא סמכו על זה אלא היכא דלא אפשר בענין אחר וכאן סמכו לכתחילה. ולזה הוצרך הר"ן לומר כתירוצו אבל הרי"ו חשש לדעת התוס' והרשב"א דהביטול מהני הואיל והוא לאפרושי מאיסורא חזקה דבלב שלם מפקירם ומהני מיד ולא קיים בזה המ"ע. ואדרבה מבטל בזה המ"ע דאורייתא ולכך כתב דישרוף ואח"כ יבטל. ונכונים דברי מהרי"ו:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה