מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה קצו
בעזה"י יום ג' לסדר בהר תרל"ח לפ"ק חוסט יע"א:
החיים והשלום. וכל טוב לתלמידי האברך המופלג בתורה כש"ת מוה' שמואל דוד כהנא נ"י:
אם אמנם שאין אני משיב אלא בדבר המוכרח מ"מ כיון שכתבת: שזה יוכל להביא הפסד לישראל והתורה חסה על ממונם של ישראל. ע"כ הנני משיב לך דעתי בזה ראשון על מה ששאלת: שאחד שכח למכור שדהו הנזרע. שנזרע תוך ג' ימים סמוך לפסח: והעולם נוהגין למכור השדות שנזרע בתוכן. בתוך ג' ימים קודם לפסח. כמו שאר חמץ וזה ששכח שואל מה דינו. וכתבת כיון דלפי דברי המג"א סי' תל"ו סעי' א' ס"קח שאם בשעת שנתן התבואה לבור לא הי' שם חמץ. אינו זקוק לבער וה"נ בשעת שזרע לא הי' חמץ. ובלא"ה הרשב"א בתשובה סי' ע' כ' דהחטים הצמחים אינם חמץ גמור אלא עיפוש בעלמא. וא"כ אין ראי' לאסור בכל זה עד כאן דבריך. הנה גוף הדין כבר כ' מרן הגאון בחת"ס בחאו"ח סי' ק"ד שלפי דברי מרן חת"ס זצ"ל מכירות השדות עם הזריעות אשר בתוכן. הוא באמת רק חומרא:
ושורש הדברים. דבוודאי קי"ל דדווקא לאחר י"ד ימים. דוודאי אז קולטת השרשים ושמעתי מפי מרן זצ"ל בח"ס לישב דברי הש"ך סי' רצ"ג. שנהי דדווקא בב' שבועות יש חזקה שנקלט הזרע אבל בג' ימים יש ג"כ ספק. אי נקלט הזרע. או לא: ואפשי פלוגתא לא מפשינן ומועיל הספק הזה לצרף עם ספק אחר דשמא התבואה הוא משנה העבר. ועיקר האיסור. אינו משום בל יראה אלא משום דהוי גידולי איסור הנאה. קיימ"ל דאסורין ולפי ענ"ד דנהי דכ' הרשב"א הנ"ל דהוא רק עיפוש דהיינו שבא לכלל גידול ולקליטה אבל מתחלה. כיון שהוא מונח במקום לח ורטוב ועי"ז נתחמץ החטה קודם העיפוש וממילא כיון שהוא נעשה חמץ בפסח אפילו אם נתעפש אח"כ ומצמיח בפסח מ"מ הוי לי' גידולי איסורי הנאה ויהיו הגידולים מהם אסורין ואע"ג דהוא בעצמו אינו אלא גורם לזה. מ"מ הוי כמבטל איסור לכתחילה דקי"ל המבטל איסור לכתחילה אסור להמבטל. ולמי שנתבטל בשבילו. אפילו באיסור דרבנן. ולכך צריכין לכתחילה. למכור השדה עם כל מה שבתוכו לגוי. ואם אין. מוכר לגוי הגידולים אסורין ואתי שפיר:
ולפי זה אין זה שייכות וענין לדברי רשב"א ומג"א הנ"ל דשם מיירי לענין איסור בל יראה ולענין שיהא חמץ שעבר עליו הפסח. ובכה"ג כ' המג"א דאין חייב לבער אבל כאן. שהוא עצמו גרם החימוץ. שעי"ז יגדלו הצמחים בוודאי אסור לכתחילה. אם נתחמץ בפסח. כמו כל מבטל איסור לכתחילה. אלא א"כ מוכרו לגוי. וחמצו של גוי. אינו אסור בהנאה. ולא הוי גידולי איסור הנאה. זהו נראה הטעם למכור השדות עם הזריעות שבתוכן. וכל זה כדי שלא יהא מבטל איסור לכתחילה ובמבטל איסור לכתחילה קי"ל ביו"ד סי' צ"ט. דבשוגג מותר. ולכך בנידון הנ"ל דמכר כל השדות. אלא ששכח אחת מהן למכור. בוודאי הוי כשוגג ומותר אפילו למי שנתבטל בשבילו כן נראה לע"ד. דעיקר איסור הזריעו' לא מבעי' תוך ג' ימים ואפשר אפילו קודם כפי מ"ש לעיל. בשם מרן הגאון זצ"ל בעל חת"ס דאין ברור יום הקליטה אם אינו גם קודם י"ד ימים. וכשם שקליטה אינו ברור כך נראה לפיענ"ד פשוט דגם איזה יום נתחמץ בארץ אינו ברור. וכמו דקי"ל בסי' תל"ג דאין לזרוק זרעים לעופות תוך שלשים יום במקום לח. משום חשש חימוץ. וה"ה הכא הי' לן לחוש גם קודם י"ד. אלא דשם אינו זורק להצמיח ואפי' אם יצמחו כבר נתעפשו ונרקבו משא"כ כאן. דעשה כדי להצמיח וקודם הצמיחה הוא נעשה מחומץ. ולכך אסור לכתחילה משום ספק איסור דאף ספק איסור אין מבטלין ואפילו ספק דרבנן. אין עושין לכתחילה כדי לבטל. ואפילו ס"ס אין עושין בידים משום מבטל איסור לכתחילה ועיין במג"א סי' תס"ד. ולכך בשוגג דלא שייך מבטל איסור מותר וכדלעיל כן נראה לדעתי: