אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קעב

תשובה קעא

במקצת מקומות נוהגין מחמת דוחק שאין הגוים מניחין לעשות צוה"פ. עושין שראנקין של עץ א' שאפשר לנעול בו אבל מן הארץ עד השראנק יותר מג' טפחים. ואין השראנק גבוה עשרה. ומעולם תמהני על זה מהיכן יצא היתר זה שאין לו שורש בפוסקים ושו"ע. ובגמרא. שאין לו תיקון אלא או לחי או קורה במבוי שאינו רחב יותר מעשר ואם רחבה יותר מעשר בעינן צוה"פ או דלתות. מעצים הגבוהים מן הארץ עשרה טפחים הראוים לנעול ואפילו אינם נעולות וכן בס' דברי הר"ש נמצא שתמה על המתירין בשראנקין הנ"ל. ופעם אחד זכיתי לשאול את פי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בזה ואמר ג"כ שאין לזה שורש ואולי למדו כן מלשון הרשב"א המובא בב"י סי' שס"ד. שהסביר שאין צריך דלתות מב' צדדים דהואיל ויש דלתים בלילה החוסמין שם העוברים משמע בחיסום העוברים סגי ושראנקין הנ"ל אם הוא נעול ג"כ חוסם העוברים ואני לא אבין שגם מלשון זה אין שום סמך וראי' דנהי דע"י חיסום העוברים אין דינו כרה"ר. וכבר אינה נתונה לרבים מכל מקום אכתי גם מבוי דאינה רשות הרבים בעינין תיקון א' מהנפרטים למעלה וא"כ מלבד השראנקין בעינין לחי או קורה או צוה"פ ומה יועיל השראנקין. לכך בוודאי אין להתיר במבוי ע"י שראנקין:

ובהיותי בק"ק יערגין ולא רצה שרי העיר להסכים להעמיד צוה"פ עשינו כעין דלת. הראוי לנעול בלילה ואפילו אם עושין הדלת רק מג' לאטין. דהיינו שמהארץ עד הלאטין התחתונה מעט פחות מג' טפחים. ושוב מהלאט התחתונה עד האמצעית פחות מעט מג"ט. ומהאמצעי עד העליונה ג"כ פחות מעט מג"ט. והג' לאטין רחבים כל כך שמשלימין הגובה הדלת עד עשרה טפחים ונעשה באופן שראוי לנעול בכה"ג שפיר מועיל ובקצת קהלות מתחכמין לעשות צוה"פ מברזל מהודר ומיופה וגם שמענו שבמקצת קהלות קובעין באמצע הצוה"פ עששית (לאנטערין) להדליקה בלילה ברחוב. כדי שלא יהא להם לאבן נגף. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה