מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה קיג
שיל"ת חוסט עש"ק תזריע תרל"ג לפ"ק
החיים והשלום וכל טוב להרב המאור הגדול כש"ת מו"ה שלמה קליין אבדק"ק סענטא יע"א:
מכתבו קבלתי. וביקש ממני לחות דעתי בענין בנין ביהכ"נ בקבלנות בשבת. ודעת מעלתו ני' להתיר לשכור אומן גוי בקבלנות עפ"י ליציטאציע וקונטראקטון כפי הנימוס ואם הגוי בונה גם ביום אידם שוב עפ"י דעת מג"א בסי' רמ"ד ס"קלט ברבים ליכא חשדא וליכא בכה"ג חילול השם. זהו תוכן כוונתו ולא נראה לי דמי יערב בעד האומן שיבנה גם ביום חגם. אעפ"י שיאמר כן הרי קי"ל באו"ח סי' רמ"ה דאין רשאין להאמינו במה שאומר שישבות בשבת. כ"ש לענין ח"ה. וזה כתבתי לשיטתו אבל לדעתי כוונת המג"א כיון שעפ"י דתם מקרי זה זילותא ליום חג ואעפ"י שעתה אין מענשין על זה זהו משום רעליגיאנס פרייאהייט בדברים כאלה שאין עונשין אפילו להעובר על דתם בפרהסיא. אבל וודאי מה ששייך לדתם כגון בית תפלה שלהם. חלילה להם לבנות ביום חגם. ואם ישראלים יבנו ביהכ"נ בשבת אכתי איכא ח"ה:
ועוד הרי כבר כ' מרן וצ"ל בחת"ס סי' נ"ט ששורש דברי המג"א הם מבוארים ברמב"ם בפירוש המשנה סופ"ק דע"ז שכ' דלכך אסור להשכיר מרחץ לגוי משום ח"ה והיינו דהגוי מפעי פעי ויאמר שבמרחץ פלוני שנקרא על שם ישראל רחץ. אע"ג דאצל גוי בדתם רשאי לחמם מים במרחץ. אפי"ה כיון שהגוי אומר סתם על מרחץ שנקרא ע"ש ישראל וא"כ ה"ה כאן יאמרו סתם ואיכא משום חילול השם. ועוד נראה לפענ"ד דלפי המורגל עתה יש לאסור מדינא. דאפילו במלאכת קבלנות בתלוש בבית הגוי אסור לומר לו שיעשה בשבת וגם קי"ל בסי' רנ"ב: ובסי' ש"ז דאסור לומר לו שיגמור הדבר עד יום א'. אם הוא מלאכה שאי אפשר לגמרו עד יום א' אם לא יעשנה גם בשבת. והוי לי' כאלו אמר לו בפירוש שיעשה גם בשבת ואסור. ואע"ג דהוא בקבלנות והגוי אדעתי' דנפשי' קעביד ולהנאתו אפי"ה הא קי"ל בסי' תקט"ו סעי' ו' בהג"הה ובסי' רע"ו במג"א סק"ו דאם עושה ע"ד שניהם על דעת גוי וע"ד ישראל אסור וא"כ גם בשכירות אומן. לפי הנימוס שקובעין זמן שהאומן הבויא מיינסטער צריך שיגמור הבנין עד זמן פלוני. והאומן חושב הזמן ע"י שיפעול גם בשבת וא"כ הוי לי' כאלו מצוה לו הישראל לבנות גם בשבת. וזה אסור מדינא וכדלעיל. ומטעם זה אני אומר אפילו בלא קבעו לו זמן לגמרי. ואפילו במקום שידוע שעושין רק בקבלנות. יש לחוש שוב למראית עין היכא דשייך חשדא ומרן הגאון בעל חת"ס סי' ס' חאו"ח. פקפק על כל ההיתר. דברבים ליכא חשדא מסוכה דף נ"ג יעויי"ש:
והנה כ' מעלתו דלמדן אחד השיב דיש לאסור משום דשם בעירו הלבנים הם של ישראל והוי כמו דאיתא במ"ק דף י"ב דהיכא דמסייע בתיבנא בהדייהו אסור. ומעלתו ני' דחה אותו כיון דאדעתי' דנפשי' קעביד וברבים דליכא חשדא שרי עכ"ל ולכאורה בוודאי לפימ"ש המג"א סימן רנ"ב ס"קו ושם בתוס' שבת ס"קיב בשה הגהות מרדכי פ"ק דשבת דאפילו בקצץ אסור היכא דנוטל בשבת משל ישראל ואפילו בקבלנות בתלוש וא"כ מבואר דלא משום חשדא אלא משום דבכה"ג מוכחא מלתא דניחא לישראל וא"כ עושה ע"ד שניהם דאסור. ובזה כ' ג"כ הגהות מיימוני פ"ו משבת אות ו' והובא בתוס' שבת בכללים. וכזה נראה דלאו משום חשדא אלא משום דמוכחא מלתא דניחא לי' ואסור כדלעיל וא"כ ה"נ בנ"ד אם הוא בכה"ג אסור ובלא"ה הרי אמרו חכז"ל בסוף מעשר שני דיוחנן כה"ג ביטל שלא יהא הפטיש מכה בחוה"מ אע"ג דמדינא דבר האבוד שרי. אפי"ה כיון דאוושא מילתא איכא זילותא דמועד וכ"ש בשבת דחמיר': ואמרו בשבת דף י"ח דרחיים של מים אפילו נתן לתוכה מע"ש אסור משום השמעת קול ואיכא זילותא דשבת והביא רמ"א באו"ח סי' רנ"ב יש אוסרין כרבה. דחיישינן להשמעת קול ואיכא זילותא לשבת ומכל הלין טעמא אין להתיר לבנות ביהכנ"ס בשבת:
ועם ה' המקדישים ומפזרים יותר משלשים אלפים לפאר בית ה' לכבוד שמו הגדול איך יחוסו על הפסד כזה לכבוד השבת. וחלילה לבנות בית ה' ששופכים שם תפלתם ונפשם לה' לבנות בשבת. יבטחו בה'. ויעשו טוב. ולה' העושר והכבוד. וזכות שבת קודש: גורם השפעה. וכל טוב. וכדאי הוא שחפץ ה' בידכם יצליח יהי ה' עמו ויברך אותו בברכה המשולשת ידידו: הק' משה שיק מברעזאווע: