מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה ער
יתענג על רוב שלום וכו' מוהרר ישראל דוד נ"י אב"ד דק"ק פעזונג יע"א.
הנה בדין אי יש ביו"ט איסור תחומין הנה מדרבנן פשיטא ומבואר בכמה דוכתי דאסור כיו"ט אמנם אם ביו"ט אסור מה"ת י"ב מיל לפי דעת הרי"ף והרמב"ם דבשבת הוא מה"ת. זה אינו מבואר והנה הפר"ח בסי' תצ"ה סעי"ג. הביא מרש"י ותוס' בחגיגה דף י"ז ע"ב. מבואר דביו"ט מה"ת יש תחומין מיהו מזה אין ראי' דבוודאי לשיטת רש"י דנראה מדבריו בפסחים דף ה' ע"ב דאפילו איסור שאין בו בשבת אלא לאו. אפי"ה אסור ביו"ט. א"כ ה"ה תחומין ותוס' בחגיגה שם קאי על רש"י. אמנם הא דמסתפק לו היינו לדעת הריב"א ריש פסחים. ולדעת הרמב"ן המובא בב"י סי' תקכ"ו. דסוברין דכל איסור שאינו בו בשבת אלא איסור לאו לא נאסר ביו"ט. א"כ נראה דה"ה תחומין:
ומעלתו נ"י כתב דסוגי' מפורשת הוא בביצה דף ל"ד דאמרינן דאין רוכבין ע"ג בהמה גזירה. שמא יצא חוץ לתחום. ואמרי' דזה א"ש לרע"ק דתחומין מה"ת. א"כ מוכח דגם ביו"ט תחומין מה"ת מיהו באמת מזה אין ראי' דכבר כ' הפר"ח כסי' תצ"ה סעי' ב' דשבת ויו"ט כחדא הוא ואי בשבת אסור מה"ת גם ביו"ט גזרו. כדמוכח מהא דגזרו אין עולין משום שמא יתלוש אע"ג דקי"ל דביו"ט אסור. רק מדרבנן. מיהו מדברי הש"ע באו"ח סי' תקפ"ו סעי' כ"ב ובמג"א שם ס"ק כ"ד מוכח דגם ביו"ט י"ב מילין מה"ת ובאמת קשה לי למה פסקינין דתחומין דאע"ג דלא הוי רק איסור לאו אפי"ה אסור ביו"ט מה"ת ולענין שביתת בהמה פסק הרמ"א באו"ח סי' רמ"ו סעי' ג' דאינו מצווה על שביתתה ביו"ט ומ"ש זה מזה וצ"ע והי' זה שלום מנאי. הדוש"ת: ה"ק משה שיק מברעזאווע: