אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה נב

תשובה נא

החיים והשלום וכל טוב להדיין הגדול המופלג בתורה כש"ת מו"ה מנחם מענדיל כ"ץ בק"ק הונסדארף יע"א:

מכתבו קבלתי באלול העבר ונתתי אותו בדלוסקמא ונשמט ממני ולא מצאתיו עד כעת ולזאת אמרתי עתה להשיב לו על מה ששאל מעלתו ני' בענין כהן שנשא כפיו שהתפלל בהשכמה שחרית ומוסף ואח"כ בא לבית הכנסת לתפלת מוסף אם יברך שם פעם שנית דהמג"א בסי' קכ"ח סק"ג כתב בשם תשובת מהר"ם מינץ בפשיטות דצריך לברך והלבוש שם חולק וס"ל דאינו מברך ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק או"ח סי' כ"ב כ' דבתפלה אחרת וודאי יברך כגון באשכנז שנושאין כפיהן בשחרית ובמוסף ובמנחה בוודאי צריך לברך אבל באותה תפלה שכבר נשא כפיו מסיק שם דהדין כן אם אין שם כהנים אחרים מחוייב לברך אבל אם יש שם כהנים אחרים ישא כפיו עמהם בלא ברכה ונראה מזה דחש למ"ד דלא יברך פעם שנית ובספר מנחת חינוך פ' נשא סי' שע"ט כ' בפשיטות דהוי כמניח תפילין כמה פעמים ביום דקי"ל כרבי דכל אימת דמניח מברך עלייהו ובאמת גם בשאר מצות כציצית וכיוצא בו וכן במצות תפילין כל אימתי שמניח או מתעטף צריך לברך ובנטילת לולב וכיוצא בו אם נטל פעם אחת שוב אינו מברך אע"ג דבקרא סתם כמו דכתיב ולקחתם גבי לולב כן כתוב גבי תפילין וקשרתם ודרשינן דהחיוב כל היום וכל אימתי דמניח מחוייב לברך ואצל ולקחתם לא דרשינין כן. ונראה הטעם דהמצוה שכתבה התורה לנו איזה טעם כמו בציצית למען תזכרו. ובתפילין למען תהי' תורת ה' וכו' וכיוצא בזה שמזה נראה שאם הי' אפשר לנו היה ראוי לנו לעשות זאת המצוה כל היום כולו ולכך אם סילק ואח"כ מניחם מחדש צריך לברך שנית. משא"כ בלולב וכיוצא בו דכתב בי' ולקחתם וחייבה התורה רק ביום א' וגם סתם ולא ידעינן אי פעם אחת או כמה פעמים אמרינין תפשת מועט תפשת.

אמנם במצות ברכת כהנים קשה איך אמרינין בר"ה כ"ט ע"ב דאם כבר ברך אי מתרמי לי' פעם שנית אי בעי מברך. ואי בעי לא מברך. הא בקרא כתיב. כה תברכו אמור להם ודרשו חכז"ל כמו שפי' התרגום כד תימרון להון: ומזה מבואר דהמצוה של ברכת כהנים הוא לטובת הציבור וכיון שכן איך נימא דאם כבר ברך ציבור אחד לא יהא צריך לברך ציבור אחר שעדיין לא נתברכו ומבקשים ממנו שיתברכו על ידו איך אפשר שאין מצוה עליו לברך אותם. והי' נראה לי להסבי' דהנה אמרינין בסוטה דף ל"ט ע"ב דאפילו אנשים שבשדה הם בכלל ברכה אלא העם שאחורי כהנים דלא אנוסי אינם בכלל. מדהתעצלו ולא העמידו עצמם לפני הכהן ולכך אינם בכלל וא"כ איכא למימר דלכך א"צ לברך ציבור אחר. אם כבר ברך ציבור אחד דממנ"פ אם הוי אונסים הרי הם בכלל ברכה שברך הציבור הראשון ואם לא אנוסי הרי הם חייבו לעצמם וא"כ אינו מחוייב לברך אותם שנית ולברך ברכה:

ולפי"ז נראה לפי מה שביאר מרן הגאון זצ"ל בתשובה הנ"ל דהברכה צריכה להיות דווקא לאחר העבודה ולכך כיון דתפלות במקום קרבנות תיקנו ולכך צריך הברכה להיות אחר התפלה כמו שביאר מרן הגאון זצ"ל דילפי' מסוטה מקרא וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. וזה הי' בעת אשר וירד מעשות החטאת ומהתם ילפינן לכל ברכת כהנים דצריך להיות סמוך לעבודה ולדידן בתפלה כמו אמנם ולפי"ז שביאר בחינוך במצוה ש"ע כי הברכה צריכה שתהא באופן שיהי' המברכים והמתברכים המקבלים הברכה ראויים לכך שיחול עליהן הברכה ומוכח מקרא הנ"ל שגם הברכה של ישראל צריך להיות אחר העבודה המיועדת לישראל דהרי בקרא שם כתיב מעשות החטאת והשלמים ושלמים מבואר שם בקרא דאינם קרבן של כהן אלא של ישראל. וא"כ מבואר מהקרא דהברכה צריכה שתהא לאחר העבוד' והתפלה של ישראל דאז הם ראויים שיתברכו ואם כן לפי מ"ש דכל עיקר הטעם דא"צ לברך אי לא בעי משום שהם גרמו לעצמן שנתעצלו ולא באו. אבל בנידן הנ"ל דלא משום עצלות התפללו אחרי כן. אלא משום ברוב עם הדרת מלך ושאר טעמים הם מאחרים להתפלל וא"כ אין לומר שכבר הם בכלל ברכה. כיון שבאמת הם לא פשעו בזה. כי אז עדיין לא התפללו וכבר כתבתי כיון דילפינן מקרא דוישא אהרן וכו' דצריכה להיות הנשיאות כפים אחר העבודה. ולדידן אחר התפלה דקודם התפלה עדיין לא הגיעה זמן ברכהנ"כ אצלם. ומה שנשאו הכהנים כפיהם אז בזה לא יוכלו לפטור עצמם. וא"כ לדעתי פשוט דצריכין לברך דלא גרע מהא דקי"ל באו"ח סי' קכ"ח סעי' כ"ה דבית הכנסת שכולן כהנים אפי"ה מברכין לאחיהם שבשדות והא דאמרינן בגמרא דכהן שברך כבר ציבור אחד ואתרמי לי' ציבור אחר א"צ לברך. מיירי בגווני שהם פשעו בדבר זה או שכבר התפללו כלם בכה"ג א"צ לברך. ורב שמן בר אבא שם הקשה מדסתם הגמרא דלעולם הכהן עובר על בל תוסיף משמע אפילו הוא כבר סוף זמן תפלה. דאז אין מזדמן לי' ציבורא אחרינא אין חייב לברך אותם.

וא"כ בנידון מעלתו ני' שמתפלל בהשכמה והציבור מתפללים בעתם ובזמנם הקבוע להם מצד המנהג ולא פשעו בזה. בוודאי צריך הכהן לחזור ולברך בברכה כי אינו דומה מועטים העושים מצוה כמרובים וכו' ובפרט אם הכהן שהתפלל וברך כבר אם הוא שם בהמנין האחר וקוראים כהנים בוודאי צריך לעלות ואפשר דמצוה איכא שילך לשם ואם אמנם שאין אני כדאי לומר דבר שמרן זצ"ל לא הי' לו בירור. מ"מ הוא בעצמו כתב אם אין שם כהן אחר מותר לו לברך וע"כ צ"ל דס"ל לדבר ברור כמ"ש המר"מ מינץ וסייעתו ורק לחומרא כתב דאם יש שם כהנים לא יברך להכניס עצמו בספק ובפלוגתא. ע"כ הרשיתי והתרתי לעצמי לומר דעתי בזה והנראה לפענ"ד כתבתי.

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה