אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה מג

תשובה מב

בעזהי"ת יום ו' עש"ק פ' וישלח תרל"ז לפ"ק חוסט:

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי הרבני המופלג מו"ה זאב ני' בקראלע יע"א:

מכתבך קבלתי בעתו ובזמנו ומאחר שדבריך סובבין על מה שהקשה הגאון מסאנץ זצ"ל בתשובתו בספר דברי חיים בח"ש על אורח חיים תשובה ח' ואני עד עתה לא הי' לי עוד ספרו ולזאת התמהמהתי עד כה ועתה ספרו בא לידי והנני להשיב לך בקצרה וזה לשונך שם ראיתי שהגאון מסאנץ בספרו דברי חיים השיג על מרן זצ"ל חת"ס בחלק או"ח סי' ט"ו וט"ז בענין נוסח התפלה של הספרדיים והאשכנזים ותמוה גדולה בעיניך איך יכול להיות שבעל חת"ס זצ"ל נעלמו ממנו הראיות המפורשים שם לדחות כל דבריו ע"כ בקשת שאכתוב לך ישוב על כל דבריו עד כאן תוכן דבריך ואני לא באתי החיים להכריע ולהכניס ראשי בין ההרים הגדולים וגם ידעתי כי אין אנכי כדאי להכריע. רק כיון שנראה מתוך דבריך שדברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל מוקשים ומופרכים ונתבטלו דבריו מכח הראיות האלו ולזאת מצאתי עצמי מחוייב לבאר הדברים. כי כל דבריו נאמרים באמת ובמישור.

והנה המג"א בסי' ס"ח הביא הירושלמי ששלחו מתם אע"ג שאנו שולחים לכם נוסח התפלה אל תשנו ממנהג מקומכם והביא שם מספרי קבלה הטעם דיש לכל שבט ושבט שער בפ"ע י"ב שערים בשמים יעויי"ש וכבר כתב הפמ"ג שם דמהתם מוכח דאין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד וכן באמת מוכח לכל הרואה וכן משמע בפרי ע"ח בהקדמה שהביא ג"כ הגאון מסאנץ זצ"ל שכ' שאין לשנות ותמוה רבה על הגאון מסאנן זצ"ל איך הסכים להיפוך דמותר לשנות ומטעם זה הי' קשה למרן זצ"ל שהביא שם שראה את רבותיו הגאונים נוחי נפש הנזכרי' שם שהם בעצמן התפללו נוסח ספרד ורק שאר אנשי ביה"כ וביהמ"ד התפללו אשכנז והי' קשה לו איך היו רשאין לשנות והרי קי"ל כל מקום דדברי קבלה חולקין על דברי הש"ס צריכין אנו לעשות כדברי הש"ס. וכמו שהביא המג"א באו"ח סי' כ"ה סעי' י"א ס"ק ב' בשם הכנה"ג ותשובת חכם צבי סי' ל"ו (אף שהוא הי' אדם גדול בקבלה כידוע אעפי"כ כ' כל מקום שדברי הגמרא חולקי' על הקבלה צריכין אנו לעשות כדברי הגמרא והפוסקים ומכ"ש בנידון זה שגם דברי המקובלים אינם מורין כן. וכבר העתיק שם בספר דברי חיים הקדמת הפרי עץ חיים שהי' אומר מורי זצ"ל שיש י"ב שערים ברקיע וכו' וכל אחד עולה תפלתו דרך שער אחד וכו' לכך כל אחד ואחד ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי אינו יודע מאיזה שבט הוא ואין תפלתו עולה אלא ע"י השער הזה ובדינים המפורשים בתלמוד הם שווין לכל השבטים עכ"ל וא"כ לכאורה יש תימה רבתי על הגאונים הנ"ל מה ראו על ככה לשנות נוסחתם:

ועל זה השיב מרן זצ"ל וכ' דבאמת התפלות אשכנזי וספרדי הן שווין ומה שיש בזה יש בזה. דהיינו כל התיקונים והיחודים שיש בנוסח זה ישנו ג"כ בנוסח זה וכלן עולין למעלה אל יחידו של עולם אלא שהסגנון של כל א' וא' הוא באופן אחר דהיינו לפי הדרכים והחלונות העולים למעלה הם משונים וכנגדן גם מכוון הסגנון של כל אחד לפי דרכו והאר"י הקדוש הי' מארץ ספרדיים כל ימי חייו ע"כ גילה כל הסודות עפ"י נוסח תפלת ספרד ואם הי' בעצמו אשכנזי או שהי' איש אחד גדול וקדוש כמוהו אשכנזי הי' מגלה כל הסודות הנ"ל בנוסח האשכנז ולכך הגאונים הצדיקים הנ"ל שהם היו משיגים היחודים והסודות והי' נוח להם יותר להתפלל בנוסח ספרד עפ"י כוונת האר"י זצ"ל ששם מבואר הכל על נכון ולכך הם התפללו נוסח ספרד אבל לא הניחו לאנשי שאר ביהכ"נ להתפלל נוסח ספרד.

וזה טעם נכון כי באמת כבר הביא המג"א בסי' תר"ד דבכל מקום שנשתנה הענין והדברים יכולים לשנות המנהג א"כ ה"נ אף שאנו מצווין על לא תטוש תורת אמך שלא לשנות המנהג וכמו ששלחו מתם בענין התפלה בפרטות אפילו הכי כיון שהועיל להן לכוון בדברים שמבוארים ומפורשים שם על ידי סידור האר"י וממילא כיון שהי' שינוי זה שפיר היו רשאין לשנות המנהג והגאון בעל המחבר ס' הקדוש דברי חיים השיג על דברי מרן זצ"ל בזה. וכתב שהאר"י הקדוש הוסיף כמה דברים ושינה נוסח ספרד ואין אני מבין שום השגה בזה דבוודאי עיקר התפלה של נוסח ספרד הניח האר"י ז"ל רק שהוסיף מקצת דברים כדי לתקן וליפות הדברים שיהיו יפין טפי ואפשר שאפילו אם הי' אשכנזי הי' ג"כ מוסיף איזה דברים שהם צריכין תיקון או אפשר שאם הי' עושה וכותב כוונותיו על נוסח אשכנזי לא הי' צריך להוסיף בגוף הנוסח מהתפלה שכבר הי' יפה הכל ומתוקן היטב ואין אני רואה שום סתירה מזה לדברי מרן זצ"ל שאמר שהוא מקובל מרבותיו שכל מה שיש בזה יש בזה ובאמת בלא"ה כבר הקשיתי במקו"א על מה שהעיד מרן הגאון זצ"ל על הגאונים הנ"ל שהם התפללו בנוסח ספרדי ושאר אנשי ביהכ"נ התפללו אשכנזי הא שייך בו איסור לא תתגודדו לכל השיטות דהא זה היה במקום אחד ובעיר אחת ובב"ד אחד ונראה לי עפ"י דברי מרן זצ"ל וכמו"ש המג"א בסוסי' תצ"ג דלכן בני הכפרים רשאין להקדים קריאת המגילה ואין בזה לא תתגודדו כיון דאם בני הכרכים היו בני כפרים או בני כפרים בני כרכים ג"כ היו עושין כן וה"נ כאן אם גם שאר בני אדם היו יודעין סוד הכוונות היו ג"כ מתפללין בנוסח ספרד הדבר דומה לדברי המג"א הנ"ל וא"ש מה שהתפללו בנוסח ספרד ומוכרת שפיר דברי מרן זצ"ל דהטעם משום שהי' להם בנקל לכוון הכוונות לפי שהם מבוארים ומפורשים עפ"י האר"י ז"ל בדרך ספרד דאל"כ יקשה הא יש איסור ל"ת:

ומטעם זה אני תמה ג"כ על מ"ש שם הגאון מסאנץ בספרו דברי חיים שאיך לא נבוש לחלוק על דברי האר"י הקדוש ושאר ספרי דברי קבלה ואני אינו מבין מי הוא זה שחולק על דברי קבלה בזה. ומי הי' חש יותר לדברי קבלה מרבינו האי גאון חת"ס זצ"ל כאשר ידוע לכל תלמידיו ובפרט דכבר כתבתי שגם בהקדמת ספר פע"ח מבואר כן. ונהירנא כד זכיתי ללמוד בישיבה אצל רבינו הקדוש מרן בעל חת"ס סופר זצ"ל שמעתי ממנו בענין סדר התפלה שהוא מכוון נגד הד' עולמות א'ב"י"ע שהוא ר"ת של "אשרי "יושבי "ביתך "עוד יהללוך וכו'. וגם מרומז שם י"ב שבטים דהיינו ר"ת של "יושבי ביתך. וע' נפש שירדו למצרים דהיינו הע' של עוד ושכינה על גביהן דהיינו ה"א של "אשרי או הי' של "יהללוך והעשי' הוא עולם התחתון: ויצירה עולם המלאכים. ובריאה הוא עולם היכלות ואצילה הוא עולם האצילות גבוה מעל כל גבוה שומר. וכנגדן השם בד' צירופין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ע"ב נגד עולם האצילות ס"ג נגד עולם היכלות מ"ה נגד עולם המלאכים. ב"ן נגד עולם התחתון:

וכן הוא מסודר התפלה עד ב"ש הוא צריך ליחד ולהעלות נפשו מן עולם התחתון לעולם המלאכים והוא שם בן ומברוך שאמר עד ברכת יוצר אור צריך להעלות מעולם המלאכים לעולם ההיכלות. ומברכת יוצר אור עד הש"ע צריך להעלות מעולם ההיכלות כנגד שם ס"ג ותפלת הש"ע הוא נגד עולם האצילות ממש. ולכך צריך לומר בכל חלק מה"ד חלקים הנ"ל בכל סוף החלק שמע ישראל דהיינו אצל ברוך שאמר ואצל ישתבח. ובזה מיושב קושית הב"י שרוצה למחוק תיבת שמע וכו' בסוף השירה ולהנ"ל א"ש דליחד שמו של הקב"ה בכל חלק מהעולמות ופעם א' הק"ש ממ"ש וליחד שמו אנו באין להתפלל שמנה עשרה שכולל הכל. ואח"כ חוזר ממעלה למטה כדאית' בגמרא עבד שנוטל פרס מרבו וחוזר וכו' ולכך מסיימין בעלינו לשבח אחר התפלה בשמע ישראל וכו' ולכך נהגו החסידים לומר הודו קודם ברוך שאמר. דהר"ת של סוף הודו דהיינו "ואני בחסדך "בטחתי יגל "לבי בישועתך בגימטריא שם ב"ן. ולכך ע"כ שם מסיים וע"כ אומרים הודו קודם ברוך שאמר:

אבל עפ"י הדין אינו נכון דאסור לומר המזמורים קודם ברכת ברוך שאמר דברוך שאמר וישתבח הם הב' ברכות של פסוקי דזמרה חד לפניה וחד לאחריה כמ"ש הרא"ש והרי"ף בפרק אין עומדין ועכ"פ דברי מרן הגאון זצ"ל המה מכוונים ומסכימים עם ספר הכוונו' שהביא המג"א בסי' ס"ח הנ"ל ועם דברים המובאים שם בספר דברי חיים בשם פרי ע"ח. ומכוונים לדינא:

אמנם בתשובת דברי חיים הביא עוד בשם ס' משנת חסידים ג"כ כספר הכוונות. רק דמסיים אם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקיבל הר"ח וויטאל זצ"ל מרבו האר"י ז"ל שרובו הוא על סדר תפלת ספרדיים לתקן תיקון הצריך למעלה עיי"ש. ודברים הללו חולקים על דברי פרע"ח הנ"ל דהפרע"ח כ' מי שנהג במנהג אשכנז אין רשאי לשנות המנהג ובעל הספר משנת חסידים אמר רק אם אינו יודע והוא בספק אם התפלה הוא לתיקון נשמתו יתפלל וכו' וזה נגד דברי הירושלמי וכנגד דברי הפע"ח בעצמו שלא כתב כן בשם האר"י הקדוש. וגם הוא תמוה דהרי אמרינן בכתובות דף כ"ו דגדולה חזקה שעי"ז החזיקו ליתן תרומה בבית שני להכהנים ובתבואת שור סימן י"ח כ' ראי' מזה דאפילו ע"י מנהג נקרא חזקה. ומכשירין איסור דאורייתא עי"ז ואיך כתב בספר משנת חסידים הנ"ל דאם א"י ישנה המנהג אם מועיל חזקה מה שהי' בחזקת כהן מחזיקינן לי' מכאן ואילך בחזקת כהן. א"כ בוודאי ראוי שיועיל החזקה שהי' עד עתה משבט שראוי לתפילת אשכנ"ז שגם מכאן ואילך יהי' כן והאיך רשאי לבטל חזקה משום דאינו יודע וצ"ע עליו ובע"כ דס"ל כיון דמחויב להתפלל באופן שיהא תיקון לנשמתו ואם א"י אם התפלה הזאת היא לתיקון לו כדבעי והרי הוא בחזקת חיוב וא"י אם נפטר הוא בזאת התפלה הוי חזקה נגד חזקה כן אפשר לי להסביר את דבריו שיהיו מכוונים ולא יסתרו דברי הגמרא:

ולפי"ז נראה דיש נ"מ דלדעת מרן זצ"ל ספרדי שהתפלל נוסח אשכנזי יצא שהרי רק למצוה מן המובחר שיהא דרך תפלתו כסגנון של השערים שהוא שייך לו וכן בהיפוך ולדעת המשנת חסידי' וכש"כ לדעת ליקוטי האמרים שהביא שם דלבני התערובות מתוקן דווקא נוסח ספרד. א"כ נראה כיון שרשאין לשנות המנהג נגד החזקה ע"כ אינו יוצא בנוסח אשכנז. ועכ"פ צ"ל לדבריהם דלכתחילה וודאי אין רשאין להתפלל בנוסח אשכנזי אם כבר התפללו ספרדית כן נראה דסבר מרן זצ"ל בכוונת ליקוטי אמרים. וע"ז הביא ראי' מר"א ורע"ק שהתפללו בבת אחת ולאחר שלא הי' ר"א נשמע ונענה. עמד רע"ק והתפלל ולכאור' קשה שהי' רע"ק מגרים והי' מתפלל נוסח ספרד ור"א התפלל נוסח אשכנז וע"כ דהוציאו אחד את חברו וכעין שהביא הגאון בעל דברי חיים זצלה"ה בעצמו מירושלמי בר"ה פלוגתא דר"י בן נורי ורע"ק בנוסח של ר"ה ומשם הוכיח הירושלמי הוכיח הירושלמי כן דאת"ל דהתפללו כל אחד בפ"ע שייך בי' איסור אמנם דבדיעבד יצא. וע"כ משום שהוציא אחד את חברו לא תתגודדו דנהי דכ"ז שלא עמדו למנין ולא קבעו הלכה למעשה עפ"י הרוב יהי' רשאי כל אחד להתפלל כפי דעתו. מכל מקום חשש לא תתגודדו שייך בי' אלא ע"כ שהוציא אחד את חברו ומזה הוכיח הירושלמי דבדיעבד יצא וכן הוכיח מרן זצ"ל מעובדא דר"א ורע"ק דמוכח ג"כ דבדיעבד יצא גם מי שצריך להתפלל בנוסח ספרד והתפלל בנוסח אשכנז אפי"ה יצא חזקת חיובו. וא"כ בוודאי אסור לשנות המנהג דגדולה חזקה כדלעיל ומזה הוכיח שפיר מרן זצ"ל נגד הספר משנת חסודים וס' ליקוטי אמרים וכל דבריו נאמרים עפ"י חוקי הש"ס והפוסקים. כ"ז כתבתי לברר לך שמרן הגאון זצ"ל לא טעה ח"ו ולא הביאו שום סתירה כנגדו הנראה לפענ"ד כתבתי ולא להכריע רק לברר דברי רבינו זצ"ל:

ואשר שאלת אותי על דבר המלבושים לשנות מאשכנז לפולין אין לי לחדש בזה ולא לפלפל בזה ולענין שלא להלביש בגדי צמר כבר כתב מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל סי' ט"ו וט"ז בחלק או"ח ולענין חשש מלבושי עכו"ם עיין ביו"ד סי' קע"ח והמפורשים שם ובחת"ס באו"ח סוסי' קנ"ט שרמז מאלו הענינים ותו לא מידי ואחתוס בברכה המשולשת היום יום עש"ק וישלח תרל"ז לפ"ק חוסט: דברי רבך הד"ש הק' משה שיק:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה