מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה מא
עוד להנ"ל:
ומה ששאל ממני ע"ד ביהכ"נ שנבנה בשבת ע"י קבלנות ישראל וגם אחד מישראל עמד שם אצל עושי המלאכה כמו בחול כן בשבת ובני עירו הולכים שם להתפלל מוסף בשבת קודש. ועל גוף הדין אם רשאין לילך לבית שנבנה בשבת אין ספק כי אפילו אם נבנה בקבלנות עכו"ם אסור לכנוס לתוכה ונהי דבתשובת חת"ס זצ"ל בסי' נ"ט ובאמרי אש סי' י"ד ובכתב סופר סי' מ' צידדו אם נבנה ע"י קבלנות עכו"ם להיתר אבל אם נעשה ע"י אומן ישראל וע"י השגחת ישראל בוודאי אין להתיר ולזאת אין מעלתו בא שמה לא לקריאת התורה ולא לתפלת מוסף וישיחו בו יושב קרנות וכיוצא בהן. לכן ביקש מעלתו ני' שאודיענו דעתי בזה לסכור פי דוברי שקר: והנה באמת גוף הדין הוא ברור דבית שנבנה בשבת אין לכנוס לתוכו כמבואר באו"ח סי' רמ"ד ואפילו בשאר דברים קי"ל אם נעשו בפרהסיא ע"י חילול שבת אין ליהנות מהם עולמית עיין בסוסי' שכ"ה וכן פסקינן באו"ח סוסי' תרמ"ד לענין ערבה אלא דשם מבואר דאם אין שם ערבה אלא זאת שנתלשה באיסור ע"י חילול שבת אפילו בפרהסיא מותר ליטלה אם אין שם אחרת ולפי"ז לכאורה גם בביהכ"נ אם אין שם אחרת יהא מותר. דבחילול פרהסי' אין חילוק בין תלוש למחובר. אמנם י"ל דאדרבה למצוה גרע טפי דהרי המג"א בסוסי' תרמ"ח הביא בשם הלבוש דאתרוג המורכב אסור משום שנעבדה בו עבירה ותמה המג"א עליו דבחולין דף קט"ו מוכח דמשום נעבדה בו עבירה אינו אסור ותי' מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחידושיו לפרק לולב הגזול דיש חילוק היכא דמתחלת גידולו ועד סוף נעבדה בו עבירה כמו באתרוג המורכב. דאפילו לקיים כלאים אסור בכה"ג וודאי איכא למימר דמאוס למצוה. דזה אינו מוכח: להיתר מהא דאצטרך לאסור כלאים לגבו' יעויי"ש וא"כ ה"נ בבית שנבנה באיסור מתחלתו ועד סופו נראה דלכ"ע מאוס למצוה וגדולה מזאת אמרינן בא"ח סוסי' שכ"ה דארון וקבר שנעשו בפרהסי' בשבת לא יקברו בו עולמית וכ' שם הטו"ז בשם הר"ן ז"ל הטעם דגנאי הוא למת לקבור בקבר שחללו בחפירתו שבת. וא"כ כש"כ דגנאי הוא להתפלל ולשפוך שיחו לפני ה' במקום ההוא אשר אבן מקיר תזעק הוי בונה בית התפלה בעולה. וסניגור נעשה לו קטיגור כעין דאיתא בירושלמי ר"פ לולב הגזול:
אמנם עדיין י"ל דאם מוכרח עי"ז לבטל קדיש וקדושה וקריאת התורה דהוא עשה דרבים ור"א שחרר עבדו כדי לצרפו למנין כדאיתא בפרק שלשה שאכלו ומזה הביא הרא"ש שם ראי' דמצות עשה דרבים דרבנן דוחה אפילו עשה דאורייתא דהא קי"ל המשחרר עבדו עובר בעשה ומטעם זה התיר ג"כ מרן הגאון בעל חת"ס בחלק ששי סי' א' דאפילו במקום חשש חרם מותרין ליכנוס לביהכ"כ לשמוע קדושה וכיוצא בו וא"כ אפשר דגם כאן בנ"ד מותר לכנוס בו לצורך קדושה וכיוצא בו אלא דזיל בתר טעמא דמצוה דרבים חשיבא טובא אפילו הוא דרבנן מ"מ כיון דרבים עוסקים בה וברוב עם הדרת מלך על כן נעשה מצוה חשובה ודחי עשה דאורייתא וכ' אם אין העבירה. עבירה דרבים אבל אם גם העבירה הוא דרבים כמו בנידון דידן ליכא למימר דדחי ואיכא למימר דשב וא"ת עדיף טפי ובפרט לפמ"ש דמגונה ומאוס לגבוה וסנגוריא נעשה לו קטיגור והקב"ה שונאו ועדיין אפשר לומר דעשה דרבים דרבנן דוחה ל"ת דרבנן ועיין בתוס' עירובין דף ק' ע"א דכתבו דעשה דפשיעה א"ד ל"ת. א"כ ה"נ ליכא למימר דדחי.
מיהו כ"ז אם אינו למגדר מילתא אבל אם הוא למגדר מלתא הרי אמרו ביבמות דף צ' ע"ב דלמגדר מלתא רשאין לעבור אפילו בקום ועשה. וכן קי"ל בחו"מ סי' ב' דלמגדר מלתא רשאין לענוש אפילו שלא עפ"י דין תורה וכתב השבו"י חלק א' סי' קמ"ה דכל עבירות שנעשו בפרהסי' יש לחוש דאחרים ילמדו מזה ויעשו העבירה. לזה מקרי מגדר מילתא דאל"כ יהיה הדבר כאלו הותר. ועבר אדם עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר אבל עי"ז אף דאין בידינו לעונשם מ"מ ראוי לאסור לכנוס לתוכו אפילו לדבר מצוה כדי למגדר מלתא להיות להם לגנאי ולבזיון לבנות מקום התפלה בחילול שבת שעי"ז נמאס אצל הקב"ה. ואפשר שישימו על לב עי"ז לשמור שבת כראוי ולכך לדעתי בוודאי זה מקרי מגדר מילתא וכדאי לבטל אפי' מצוה דרבים דמוטב שיחלל שבת אחד כדי לשמור כל התורה כולה כן נראה לפענ"ד וה' ירחם על עמו וישיב שבות בני ישראל ומעלתו ני' יתאמץ עם בני ביתו וכל המחזיקים בידו להרים קרן התורה להעמיד הדת על תילה ויברך ה' את ביתו ואת כל אשר לו ויהי' ה' עמו דברי ידידו הד"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע: