מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה יח
שיל"ת יערגען יום ה' י"ג ניסן תר"כ לפ"ק:
את חג המצות יחוג בדיצות חתן אחי האברך המופלא בתורה וביראה החרוץ והשנון כש"ת מו"ה יעקב סניידערס ני' עם כל אשר לו:
מכתבו קבלתי ושמחתי בשלוותו ותורתו ובבשורות שלום אחי וביתו שיחיו ועל ד"ת אשר ביקש ממני לחוות דעתי בענין תפילין מרובעות שהביא בשע"ת באו"ח סי' ל"ב ס"ק נ"ח בשם בית יהודא דנהי דקי"ל שם אם נתקלקל הריבוע צריך לתקן אבל אם מחמת יובש נתרחב האויר והחריץ שבין הבתים וכשיהדקם ימצא הריבוע מכוון כשרים ע"כ ומעלתו ני' סבר דטעמי' משום לבוד והקשה הא בלבוד אמרינן דהוי כאלו נתמלא ולא כאלו דבוקים. וא"כ אדרבה נתבטל הריבוע ואפילו נימא דקי"ל כרב אחא פ"ק דסוכה דדווקא לקולא אמרי' לבוד ולא לחומרא מ"מ צ"ע להקל בהלמ"ס עכ"ל בקצרה והנה מה שהאריך בעניני לבוד יעויין במג"א סי' תק"ב סק"ט ובמח"השק שם אבל לענין תפילין מרובעות לא שייך לבוד דהלכה למ"ס דלבוד היינו היכא דאמ' רואין כאלו הוא מרובע כדאיתא פ"ק דעירובין אבל כאן הלמ"ס דלא אמרינין רואין אלא בעינן דווקא מרובע דהיינו שיהי' משך ארכו כמשך רחבו ואם הוי רק מכח רואין אין משך זה כמשך זה. וא"כ לבוד אין לו ענין לכאן אלא טעמא דבית יהודא אם אמנם שספרו אינו בידי. אפשר שטעמו דאיכא למימר דהא דבעינן מרובע היינו שיהי' משך העור של הרוחב כמשך העור של האורך וגם החריצים אינם ממעטים וכן משמע מלשון קצת הפוסקים ובכה"ג האורך כרוחב ממש וכיון דמשך העור שוה מאי איכפת לן אם מתרחב העור ע"י יובש אמנם מלשון הרמב"ם והטור והש"ע דכתבו דמביא עץ ארכו כרחבו וחורץ בו חריצין משמע דהחריצין ממעטין ובהדי חריצין יהי' ארכו כרחבו וא"כ אם מתרחבין החריצין אפשר דלא מקרי מרובע מ"מ י"ל כיון דאין חסרון בגופו ומחוסר קריבה לאו כמחוס' מעשה דמי כדאיתא בשבת דף ואין זה בכלל אינו מרובע שהרי התפילין והצרוך להן הם מרובעים. ולכאורה יש להביא ראי לזה ממנחות (ל"ה ע"א) דאמרי' שם על הא דתפילין מרובעת הלמ"ס לימא מסייע לי' מהא דתנן העושה תפלתו עגולה אין בה מצוה ופרש"י משום דתפילין מרובעת בעינין. ולכאורה קשיא לפי התשובה האשכנזית שכ' הב"י דאם נתקלקל הריבוע פסול דאמר בעי' תפילין מרובעות דלעולם צריכין להיות מרובעות וכו' א"כ דלמא זה גופא קמ"ל. ומאי קאמר לימא מסייע לי' הא במתני' תנן העושה תפלתו עגולה. והו"א דווקא בשעת עשי' תליא מלתא. קמ"ל דלעולם בעי' ואם נתקלקל הריבוע פסול וכמו"ש בתשוב' האשכנזית ההוא דלכך בציצית אם נתמעט קשר אגודל כשר משום דכתיב ועשו. א"כ ממתני' נמי הו"א דהא תנן העושה וכו'. ובאמת גוף התשובה צריך ביאור למה צריך התשובה האשכנזי' לחלק משום דכתיב ועשו. תיפוק לי' משום דאמרינן במנחות ל"ה ע"ב גרדומי מכשירי מצוה כשרים. אבל גרדומי תפילין תשמושי קדושה פסולין. וצ"ל אם נתמעט מלמטה הקשר גודל שלא הי' מעולם במקום הזה כשר אינו בכלל גרדומי. שבאותו מקום מעולם לא הי' כשר ופנים חדשות בא לכאן ואפי"ה כשר כדאיתא במנחות דף מ"ב דבתר שעת עשי' אזלינין. ולכך הוכרח בעל התשובה ההוא לחלק דדווקא בציצית אזלינין בתר שעת עשי'. וא"כ מאי לימא מסייע לי' הא במתני' תנן העושה. וצריך לומר כיון דממתניתן מוכח דהלמ"ס להיות תפילין מרובעת וכפרש"י. ממילא ידעינין אם נתקלקלו ג"כ פסולין:
וכל זה ניחא אם דווקא קלקול במרובע בגוף התפילין פוסל: אבל אם נימא דגם אם נתרחב האויר אינו בכלל מרובע א"כ זה בוודאי אינו נשמע מלשון המתניתן דהעושה תפלתו עגולה אינו מצוה ואצטרך לאשמעי' וכו'. אלא וודאי דבאמת אינו פסול. מיהו אין לבנות דין על כיוצא בזה דדלמא עדיפא מני' משני ואין לי ראי' לדברי הבית יהודה אלא מסברא. ולפי הנראה דהעיקר מה שהנהיגו לדבקם הוא משום חשש שיתפרדו ויתרחבו. וא"כ חששו אבותינו גם לזה. וספר בית יהודה אינו בידי. ומה שהקשה מעלתו ני' למה בנקרע התפירות אחת או שנים כשר ואפילו התפירות שבזוית הא נתקלקל הריבוע. זה לא קשה. חדא דיש לומר הרי כל התפירות כפולים למעלה ולמטה ונשאר הרבוע ע"י העליונה. אמנם לפימ"ש הכ"מ בפ"ג מתפילין מיירי אפילו אם התחתון והעליון נפסק ולא שייך תי' הזה ומ"מ י"ל כיון דהטעם דכשר בנפסקו התפירות הוא משום דעדיין שאר התפירה חזקה. ואינו עומד להתפרד ולכך חלקו בין ישן לחדש. ומה שנפסק אינו מעכב. וכיון דגוף של התפירה אינו מעכב א"א שתהא הריבוע מעכב. שהרי אמרו רק כל צרכי תפילין בעינין מרובעים.. א"כ מעיקרא דצריך לעשות י"ב תפירות צריכין לעשותן מרובע משא"כ אם נפסקו. דהוי דבר שלא צריך. ואינו מעכב גופו. כ"ש הריבוע כנלפענ"ד: ה"ק משה שיק מברעזאווע: