מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קיז
בעזה"י חוסט יום א' פ' תצא תרל"ה לפ"ק: כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר הרב המאוה"ג המופלג בתורה מוה' משה הלוי אבדק"ק באניהאד יע"א:
מכתבו קבלתי בעש"ק העבר ולזאת אשוב לי כעת בקצרה על אשר ביקש ממנו בשם געציל שכ' הגאון בס' טיב גיטין בשמות אנשים באות א' ס"ק מ"א לכתוב געציל ביו"ד אחר הצדיק וכ' מעלתו שנראה לו כי ט"ס הוא כי כפי הברת מדינתינו לא ניכר הברת חירוק כלל ואפילו אם נשמע אין כותבין יוד לנקודה כמ"ש הט"ג עצמו בשמות נשים אות פ' בשם פעסל אלו תורף דבריו. והנה אמת הדבר דשם פעסל ושם פערל וכיוצא בשמות אלו כ' הב"ש דתליא אם דוחקין החירוק אז כותבין ביוד אבל במדינות שאין דוחקין החירוק אז כותבין בלא יו"ד כגון שם מענדל ובהנך שמות וכיוצא בהם הכלל אם חותמין עצמם עם יו"ד כותבין בגט ג"כ עם יו"ד ואם חותמין עצמן בלא יו"ד כותבין בגט בלא יו"ד ואם אין אנו יודעין החתימה אז תלי' אם דוחקין החירוק לפי הברת המדינה וכל זה נמצא כמה פעמים בשמות אנשים ונשים:
אבל שם שעיקרו בא להקטין כגון בשם וואלק וקורין אותו וואלקי"ל או בע"ר וקורין אותו בערי"ל וגם בפניו קורין אותו כן דאז הדין דצריך לכתוב שם הקטנות אז נראה דכותבין ביו"ד דהיו"ד בא להקטין הדבר כשם שנקרא אמנון בשמואל ב' קאפיטע"ל י"ג האמינון הזה ופירש"י שם שהיו"ד בא להקטין ולכך גם בשם בערל סתם הב"ש דיש לכתוב בעריל ביו"ד אחר הריש וכן בשם גאדיל וועלקיל וכיוצא בהם וכן בשם געצי"ל דעיקר שמו הוא געץ ויו"ד והלמד באו רק להקטין נראה דשפיר כ' הט"ג דיש לכתוב געציל ביו"ד והיינו אם לא נודע שחותם עצמו בלא יו"ד כן נראה לפיענ"ד פשר הדבר:
ובאמת בשם בעריל כ' הט"ג דאינו מילתא דפסיקתא לכתוב ביו"ד אחר הרי"ש וצ"ע עליו בזה. ועכ"פ כיון שבט"ג שנתפשט בכל בתי דיני ישראל נכתב געציל ביו"ד אזי אם אינו חותם עצמו בלא יו"ד מן הראוי ושפיר לכתוב כמ"ש הט"ג כי כבר כ'. מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בהרבה תשובות מתשובותיו שכל שם שנתפרסם בספרי שמות גיטין אפילו אם אינו ברור לכתוב כן אין בו חשש משום שינוי השם וכיוצא בזה כתב בתשובת אמרי אש בחאהע"ז סי' ע"ו בשם מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל לענין שם מאטל דכל שנתפרסם השם ונתפשט בעולם כו', ועי"ז הוי מוכח מתוכו ואין כאן חשש עירעור ולעז כן נראה לפי ענ"ד:
ומה שהקשה לשאול למה אין כותבין רק מי מעינות ולא בארות הנה כבר נשאל מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחאהע"ז סימן למ"ד ע"ז מהגאון ר' הירש חריף זצ"ל (בעהמח"ב ספר טיב גיטין על מס' גיטין) מעיר באניהאד עצמו ועיי"ש מה שהעלה בזה ומסתמא עשה הגאון הנ"ל עפ"י מרן זצ"ל ובתשובה אחרת הארכת גם אני בזה (עיין לעיל סי' צ"ח וצ"ט) אבל כיון שכבר כ' מרן ז"ל דעתו אין נפ"מ בדברי לכך לא צוויתי להעתיקם לו ועיין גם בס' אמרי אש בחאהע"ז סי' ע"א שכ' פלפול בזה ובס' פ"ת סוס"י קכ"ח בחאהע"ז עיי"ש ותמצא הדברים מבוארים ואחתום בברכה יהי ד' עמו ויכתב ויחתם לאלתר לחיים ולשלום דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: