מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קו
להרב אב"ד בק"ק האליטש יע"א:
מכתבו מיום ג' שבוע זאת קבלתי והואיל שכ' מעלתו ני' שהדבר נחוץ אמרתי להשיב מיד ע"ד שאלתו בשם המגרש ששמו ישעי' בן מרדכי ונקרא סימאן וחתימתו ישעי' ורשימה אחר הי' ושם האשה פראדל בת כו' כן שמה מעריסה וכן נזכרת במי שבירך ובפי כל נקראת פאני ומספקא לי' למעלתו אם יש לכתוב ישעי' עם וי"ו בסוף והמכונה סימאן. או דמתקרי סימאן ואם יש לכתוב פראדל או פריידיל (מלשון שמחה כמ"ש בט"ג) דמתקריא פאני ודעת מעלתו נ"י לכתוב ישעי' בלא וי"ו דמתקרי סימאן וגם לכתוב פריידיל דמתקריא פאני וטעמו דישעי' בלא ויו כ' הב"ש שכן נמצא בתה"ד בלא וי"ו ובתשובת חת"ס ועוד בתשובות כו' ובתשובת חינוך ב"י סי' ק"מ כ' דרק מי שנשתנה שמו מחמת חולי כותבין בוי"ו עכ"ל הצריך לענינינו:
והנה בוודאי יש פוסקים המסכימים לכתוב ישעי' בלא וי"ו והוא דעת הרש"ל ביש"ש בגיטין וסייעתו אבל אנן צריכין לילך בתר בתראה ודעת הב"ש בסדר שמות אנשים נראה שהסכים לדעת הר"מ שבוודאי אי נודע בבירור ששמו בוי"ו או בלא וי"ו כותבין כאשר הוא ברור וידוע לנו אבל אם לא נודע לן בירור נראה מדברי הב"ש שצריך לכתוב ב' גיטין וכ"כ להדיא בטיב גיטין שכן נראה דעת הב"ש וכן נראה דעתו. והא דכ' דכותבין לכתחילה ב' גיטין אם קורין אותו ישעי' בו' נראה דלאו דווקא דהרי כ' כמה פעמים דעל קריאה לתורה א"א לסמוך מסתמא שהחזנים רגילים לקרות כן מעצמם אלא משום דלענין דיעבד כ' דאפשר בשעת עיגון כ' דאפשר לסמוך והתנה שם דלכל הפחות הוא משום שקראו אותו לתורה כך יעויי"ש וכ"כ בתשובת מרן חת"ס ז"ל בחאהע"ז ח"ש סי' כ"ה וכן נעשה מעשה על ידי וע"י הרב המאוה"ג מו"ה ישראל דוד נ"י האבדק"ק פעזונג שסדרנו גט בשנת תקצ"ט בגליל שלי שהי' שם אבי המגרש ישעי' ואז הי' מרן הגאון זצ"ל בחיים והתגורר פה בקהלתי בזמן הקיץ וצוה עלינו לכתוב ב' גיטין הראשון בשם ישעיה והשני בשם ישעיהו בו'. ותמיהני איך יכול מעלתו ני' לומר שמרן חת"ס מסכים לכתוב ישעי' בלא ו' והוא בהיפוך שכ' לכתוב ב' גיטין:
וגם מ"ש בתשובת חינוך ב"י אם אמנם התשובה ההיא איננה בידי מ"מ לפי הלשון המובא בט"ג בשם ישעי' ס"ק כ"ז נראה דלא החליט אלא בשם ישעי' הנותן לו בחליו דוודאי הוא בוי"ו אבל הנקרא כך מעריסה תליא במחלוקת וגם על סברא זו פקפק הט"ג. יהי' איך שיהי' דעתו של חינוך ב"י אנו אין לנו אלא דברי בתראי וכמ"ש מרן זצ"ל ונעשה מעשה על ידינו וכן מסתבר דספק הוי דנהי שכ' הד"מ בסי' קכ"ט והובא באחרונים דאין לסמוך על החזנים שרגילין לקרוא כן מעצמם מ"מ נ"ל כיון דרגילין החזנים לקרוא את הנקרא בשם ישעי' עם וי"ו עי"ז הורגל אצל אנשים שם ישעי' בוי"ו ואיכ"ל דנקרא כן. וכעין שאמרו בשם מתתי' דע"י על הנסים כו' ה"נ י"ל על ידי החזנים. ולכך נראה דלאו משום חומרא החמירו ליתן ב' גיטין אלא מדינא:
ואפילו בדיעבד אם ניתן בשם ישעי' בלא ו' לחודא נהי שהסכים הט"ג דכשר דלא גרע מחניכה וכן מסתבר מ"מ יש לדון דהיינו בזמנם שהי' נקרא בפי כל ישעי' אבל עתה דאנשים אלו שינו שמם לשם אומות וקורין עצמן סימאן ואינם רגילים כלל בשם ישעי' וע"כ רק לשם הקודש הוא א"כ צריכין לכתוב שם הקודש כאשר ניתן לו. ומי יודע שמו הניתן לו בבירור וא"כ אפשר דבכה"ג מודה הט"ג דאפילו בדיעבד לא מהני ישעי' בלא ו' ויש לדחות שגם בדורות ראשונים. לא היו רגילין לקרות ישעי' אלא שעי' כמ"ש הב"ש באות ע' בשם סעדי'. מיהו י"ל דיו"ד נכלל ונבלע בשם שעי' וכמ"ש הב"ש שם. וכל זה בדיעבד יש לדון אבל לכתחילה בוודאי בכה"ג שאינו ברור לן איך נקרא שמו אם בוי"ו או בלא ו' צריכין אנו לכתוב ב' גיטין הראשון בלא וי"ו והשני בוי"ו וכמ"ש מרן הגאון זצ"ל וכמו שפסק בנוב"י מהדו"ק סי' צ' בחלק אהע"ז בשם אלי':
ועל דבר הספק השני אי לכתוב המכונה סימאן או דמתקרי כו' כ' מעלתו שהוא נבוך דהואיל ולא ניתן לו מעריסה אם יש לכתוב דמתקרי וכמ"ש הב"ח המובא בב"ש סק"ל או המכונה כהשגת האחרונים שם הנה בזה נראה דנכון לכתוב המכונה וכן מבואר מתשובת מרן זצ"ל בחת"ס חאהע"ז ח"ב סי' כ"ג בשם יוסף המכונה יאזעף וכן נוהגין וכן נעשה מעשה על ידינו:
ונראה דאפילו לדעת הב"ח הנ"ל דמודה בשם גוים כזה דראוי לקרות כינוי כמ"ש בפ"ק דנדרים כינויי נדרים לחד מ"ד דלשון נכרים הם ובלא"ה שמות כאלו ראוי לקרותם כנויי שאלו הקורין עצמם בשם הגוים להעלים שם ישראל כמ"ש בחת"ס יעויי"ש סי' ל"ח דראוי להם שם מכונה מלשון ואל אדם לא אכנה איוב ל"ג ולכך נראה דבכה"ג גם הב"ח מודה ועכ"פ הדין דין אמת שהסכמת מרן זצ"ל לכתוב מכונה:
ועל השלישית אי לכתוב פראדל או פריידל כ' מעלתו עפ"י מ"ש בט"ג אות פ' לכתוב פריידל בב' יודי"ן וה"נ בנידון שלו יש לכתוב פריידל דמתקרי' פאני וכ' שיש לזה ראי' ממ"ש הב"ש בשם גוטא גוטליין וזה אינו מובן ולדינא נראה דיש לכתוב פראדל דמתקריא פאני דאע"ג דהט"ג כ' דיש לכתוב פריידל ומרן זצ"ל כ' בתשובה הנ"ל סי' כ"ה דשם אשר הוא מוזכר ומוסכם בספרים אין לחוש שוב עליו היינו אם אין שינוי מכח מנהג הלשון אבל בזה י"ל דהט"ג כ' לפי לשון פולי"ן שנקרא כן פריידל הר' בפתח חריף אבל במדינתינו אין קורין כן אלא פראדל ואין לשנות שום שם אלא כאשר היא נקרא בלשון מדינתינו וכמ"ש הרמ"א בסוף סימן קכ"ט סעיף ל"ד דכל מדינה ומדינה כלשונה וה"נ בשם פראדל כן נראה לפי ענ"ד נכון:
ואע"ג דמרן זצ"ל בחאהפ"ז סי' כ"ה הנ"ל הסכים למ"ש בתשובה מאהבה לכתוב הירש ביו"ד אם אינו נקרא הרשל יעוי"ש היינו שם הירש דגם אנו שקורין בלשון המורגל אצלינו את הצבי בשם הירש. מ"מ גם אנו אם אנו רוצים לקרות בדיוק בלשון אשכנ"ז אנו קורין הצבי בשם הירש וא"כ זה האיש הנקרא בשם צבי שפיר יאות גם לנו לקרוא הירש וכעין שכ' התוס' בשבת צ"ב ריש ע"ב ד"ה את"ל לענין קוצים בכרם הואיל ואלו הי' לנו הרבה גמלים היינו מקיימים קוצים בכרם כו' וה"נ גם אם אנו רוצין לדבר בלשון אשכנ"ז בדיוק גם אנו היינו קורין לצבי הירש. משא"כ בשם פראדל לא שייך לומר כן דאצלינו אין מקום כלל אפילו אם רוצים לדבר בלשון מדוייק בלשון אשכנז"י לא נקרא לה פריידל והוי כמו הרשל שכתב מרן זצ"ל וכנ"ל ואין לשם זה אצלינו מקום כלל כן נראה לפי ענ"ד פשוט (מהדו"ב. ואעפי"כ כשבאתי למדינה זו פה חוסט העירה העידו לפני שבגלילות האלה כותבין פריידל ב' יודין אחר הר' והנחתי מנהגם וסמכתי על מ"ש מרן הובא בשו"ת אמרי אש סי' ע"ה וע"ו דשם שמבואר בב"ש וט"ג יש לכתוב אפילו אם עתה אינו נקרא כך אין חשש לעז יעויי"ש כנ"ל):
ואם יתן ב' גיטין לא יודיע לבעל ולסופר כמ"ש הנוב"י במהדו"ק חאהע"ז סי' צ' וגם מרן זצ"ל חשש לזה אלא שבתשובה מאהבה תי"ו כ' שלא יאמר שבגט הראשון טעה בו שמוציא לעז על הגט אלא יאמר שיש לו עליו גמגום. ובאמת הא דדימה זה לומר אין ברירה מלבד מה שפקפק על זה מרן זצ"ל שם לפי ענ"ד זה אינו דומה לברירה דהוי כמו דמשני הש"ס בביצה דף ל"ז ובשאר דוכתי על הא דאם בא חכם למזרח דלא חשיב לי' ברירה משום דכבר בא חכם וא"כ ה"נ כבר קמי' שמיא גליא ומבורר הדבר אי שמו ישעי' בוי"ו או בלא וי"ו אלא שאין אנו יודעין וא"כ מאי ברירה שייך בזה וצ"ע. ובתשובת נוב"י מהדו"ת חאהע"ז סי' ק"כ וקכ"ב האריך לפלפל בזה אי דמיא לברירה ועכ"פ מהיות טוב עושין כמ"ש הנוב"י הנ"ל והנלפענ"ד כתבתי ה"ק משה שיק מברעזאווע.