מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה צה
באהע"ז סי' קכ"ב מבואר דאע"ג דהבעל מצוה לסופר שיכתוב אפילו מאה גיטין מ"מ אם נולד פסול בגט נוהגין ש הבעל מחדש והטו"ז כתב וזה מדינא דאמרי' אין ברירה מא חולק דאין זה דומה לברירה וגם הג"פ כ' שם דזה רק חדא בעלמא וכיוצא בפלוגתא זו יש בנו"ב. בחאהע"ז מהדו"ק סי' צ' שכ' דאם צריך הבעל ליתן ב' גיטין כגון בשם אלי' או בשם ישעי' לא יודיעו מזה להבעל עד לבסוף משום חשש ברירה מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חלק אהע"ז סי' כ"ו חולק עליו דאין זה וחוט לברירה. וע"כ קשה לך למה לא הקשה כן על הש"ע סי' קכ"ב הנ"ל דפסק שם ג"כ דצריך לצוות מחדש מחמת ברירה:
ופשוט לישב דאין ב' הפלוגתות שווין דלגבי שני גיטין במקום שיש ספק אי לכתוב אלי' כו' הספק כבר הוא בעולם אלא שאין אנו יודעין להכריע א"כ הוי דומה למאי דאמרי' בעירובין דף ל"ו דהיכא דכבר בא החכם לצד אחד ואין אנו יודעין לאיזה צד. ומערבין משו"ה לב' רוחות לא תליא בברירה שהרי כבר הדבר מבורר שאין אנו יודעין זהו טעם מרן בעל הח"ס זצ"ל אלא דמ"מ מהיות טוב נוהגין כהנוב"י. אבל בסי' קכ"ב דצוה הבעל לכתוב גיטין עד שיהא א' כשר לדעת הרב כו' ולכל מי שמראין אותו וזה אינו מבורר עדיין ואפשר שהי' יכול הרב להכשירו אלא שרצה להחמיר וכיוצא בה שאפשר שנשתנה דעתו ונצטרך לומר דהוברר הדבר למפרע שעל כך צוה הבעל וא"כ זה שפיר שייך לברירה ולכך צריך לצוות מחדש אלא בשעת הדחק או שהלך הבעל סמכי' על הצווי הראשון ובס' בריכת המים בס' הגט אות נ"ז כתב דלפעמים אפילו לכתחילה סמכינין על הצווי הראשון כגון שנחפז הבעל לדרכו וגוף הסברות בברירה הם דקות מאוד וקשה להפריד ביניהם בדבר ברור וע"כ צריך להיות מתון בדבר זה: