מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה צג
בעזה"י יום א' פ' וישב תרל"ט לפ"ק פה חוסט יע"א החיים והשלום וכ"ט לאהובי ידידי הרב הגדול המופלא ומופלג בתורה וביראה המפורסם כש"ת מו"ה נפתלי סופר נ"י האב"ד דק"ק פעטשי חדש יע"א.
מכתבו קבלתי וכבר יודע מעכ"ת נ"י כי אני אדם חלוש ודי לי להפקיע א"ע ובפרט עתה שאני מוטל על דוי ר"ל והגם שהרופאים אומרים שאין בהחולי סכנה בעזה"י אבל מ"מ אני כלוא בבית וחלוש מאוד אבל מ"מ מפני כבודו הרמה אשיב לו רק בקצרה ולא ח"ו להלכה ולמעשה כי בלא"ה השאלה הוא מעורבבת מאוד ומכ"ש עתה שא"א לי לעיין היטב וגוף הדבר הוא לענין עישור נכסי ולענין שטר ח"ז אי הוי דינו כקרקע לענין חזקת ישוב או כמטלטלי אינו מבואר בש"ע אמנם בס' ישועות יעקב בסי' צ' ס"ק י"ט הובא בפ"ת באהע"ז סי' נ' ס"ק י"ג שכ' וז"ל ובעסק חזקות שנוהגין בכמה מקומות שמי שדר בבית או בכיפה יש לו חזקה שאין אחר רשאי לשכור הבית בלי רשות ובכמה מקומות שהוא דרך קנין שקונין ומוכרין זכות חזקות אלו אם דינם כקרקע או כמטלטלי האריכו בזה האחרונים בתשובותיהם ובכמה דברים יש נפ"מ בזה כגון לענין מצרנות ולענין שטח"ז שכתב בו חוץ מספרים וקרקעות והסכימו כולם שאין לנו הכרעה גמורה בזה וראוי למצוא פשר הדבר אף שלא מרצון הצדדים עכ"ל:
וא"כ הרי מדברי הישועות יעקב אלו מבואר דהדין הזה אי לענין שח"ז חזקת ישוב דינו כקרקע הוי כספק שאינו מוכרע וצריכין לפשר וענין הפשר לפי הנראה הוא דלבנים זכרים בוודאי יש חלק המגיע והספק הוא אם גם להבנות יש חלק וא"כ להבנים זכרים בוודאי צריכין ליתן להם חלק המגיע להם, ועל המותר אי הוי כמטלטלי יש לומר יחלוקו לפי הענין משום דאז הוא ספק אם הבנות ג"כ יקחו חלק:
ולכאורה קשה לי על גוף הדין של הישועות יעקב שכ' שטוב לעשות פשר והרי כיון דמה"ת הבנות אין יורשות כלל בין במטלטלין בין בקרקע ורק מן התקנה יש ליתן להם עישור נכסי וח"ז. והרי בתקנה קי"ל היכא דאיכא ספק. מספק תקנה אין מוציאין וא"כ גם הכי נמי נימא כן כיון דמספקא לן אי הוי כמטלטלי או כמקרקע ולענין קרקע לא הי' תקנה וא"כ לענין תקנה הי' לאוקמא בחזקת ירושת בניו הזכרים. דיורשין מה"ת:
אמנם י"ל לפי מ"ש מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחאהע"ז חלק ב' סי' קס"ח דיש שורש לזה מן התורה וגם גוף הסברא דאינה יורשת בקרקעות אינו ברי כ"כ ועיי"ש. ונהי דלפי הטעם שהובא שם בשם הנחלת שבעה שכ' דקרקע הנקרא על שם אבותיו וקיימת לעד מחזי כמעביר נחלה יעיי"ש יש לדון גם לענין חזקת ישוב כן במקום שנוהגין דהוי בי' משום חזקה והולכת מאבות לבנים וקיימת לעד. ולפי ענ"ד אני מסופק דלפי הנראה לי דחזקת ישוב ראוי לבכור ליטול פי שנים כהא דאמרי' ב"ב דף קכ"ד דלענין מתנות כהונה גבי מכירי כהונה כיון דאסור להעביר ממנו חשוב מצוי ויש לו חלק בכורה וה"נ בחזקת ישוב כן וצ"ע לכאורה:
ומה שמסתפק מעלתו אם מה ששכר אחד מהגיסים הוא נקרא מחילה משום דאם הי' לו חלק לא הי' צריך לו לשכור וכדקיי"ל בחו"מ סי' קמ"ב די"ל דהה"ד הכא לפי ענ"ד אין זה דמיון להתם דבדבר דאדם עצמו מסופק ואינו יודע הדין בכה"ג לא אמרי' שתיקה כהודאה. וכעין שכ' הרא"ש בגיטין דף נ"ד ע"ב בשם הריצב"א דאם שתק מעיקרא ולבסוף צווח ומכחיש ונותן אמתלא לדבריו דמה ששתק מעיקרא לא בשביל שהודה אלא מתיישב ומחשב בדבריו לדעת אם הוא אומר אמת או לאו הך שתיקה לאו כהודאה דמיא עיין שם ועיין בהג"א בב"מ דף ל"ז יעויי"ש. ובלא"ה לפי הספק אי דינו כקרקע יש לעיין אי מהני מחילה דהרי קי"ל בחו"מ סי' רמ"א דבקרקע לא מהני מחילה ואם כי יש לחלק בין התם להכא עכ"פ צ"ע:
והשלישית מה שמסתפק לענין שבועה לא אדע מה ספק יש בזה כיון דאין עדים ואין שטר ברור חתום בחתימת עדים וקרקע בחזקת יורשים קיימא דאין לבת או לחתן חזקה בנכסי חמיו. מלבד שאין שבועה מועיל לנגד יתמי קטנים בלא"ה הרי אמרי' דאינו נשבעין ונוטלין אלא הנך דמנו חכמים וכ"ז כתבתי רק להעיר בעלמא ולאו לפסק הלכה וכתבתי זאת בלי שום עיון בספר כי הרופאים ציווי עלי שלא לעיין בספרי' ואחתום בברכה המשולשת ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: