אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה פח

תשובה פז

החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג מוה' משה פאלאק נ"י הרב בקהל ארטידאקסין בקהל באנהארד יע"א.

מכתבו קבלתי וביקש ממני לחוות דעתי בענין לאשר הנה קהלתו נחלקה לשתים וכת ארטידאקסי"ן הם בפני עצמם וזה ימים נשתדך אחד מקהל הזה עם אחד קאנגרעסלער וזה רוצה דווקא הגם כי כל הסידור קדושין יסדרו כנהוג אבל לכל הפחות עכ"פ לא ילבשו את החתן את הקיטעל כמנהג הארטידאקסי"ן כי מנהג זה להם ללעג ולקלס ורבים מתחברים עי"ז להקאנגרעסלע"ר ושאל ממני הואיל ויש לחוש שעי"ז יניח את קהל ארטידאקסי"ן לסדר לו קדושין בטעמפע"ל שלהם אם טוב להניח מנהג הנ"ל מפני חששות ההם זהו ענין השאלה:

והנה מה שאמרו שהמנהג ההוא הוא ללעג שקר ענו. אני שמעתי מחשובי אוה"ע ששבחו מנהג זה שהוא אות ברית אהבה בין הזוג עד המות כי רק המות יפריד ביניהם וגם שעי"ז יתעורר שלא למלאות תאוותם ליקח אשה אלא דרך הקודש יקרא לה לשבת יצרה לקיים המין וכשיצא מעולמו וימות יקימו בניו תחתיו ונהירנא לאחר חתונתי הייתי דר בהאליט"ש שהיא מנכסי בית המלכות ובכל שנה רגילים משפחת בית המלך לבוא שמה לצוד ציד ולהביא. פעם אחד צוו לעשות בטרקלין שלהם חתונת ישראל לראות נימוסיהם וצוו שלא ישנו שום דבר וכן עשו וניתן הפקידה לברר להם טעם כל נימוס ונימוס ומצא חן בעיניהם גם לבישת הקיטל ואינו ללעג אלא להלועג על כל דברי חכז"ל ועל כל עניני התורה. והמנהג הזה הרי יסודתו בקודש:

אם אמנם שלא נתפשט מנהג זה בכל ישראל נהרא נהרא ופשטי' מ"מ הרי בתשובת מהר"מ מינץ בסי' ק"ט הביא מנהגים כיוצא באלו לזכור יום המיתה כי יום חתונה הוא לחתן יום מחילה וסליחה וצריך לעשות תשובה וזכרון יום המיתה מועיל להכניע לבו ולשום לנגד עיניו לפני מי יתן דין וחשבון ויתעורר לתשובה וכל מנהגים כאלה בוודאי לדבר אחד נתכוונו ואית בהו משום אל תיטוש תורת אמך וקי"ל באו"ח סוס"י תר"צ דאין לבטל שום מנהג ואפילו מנהג קהלה אחת יעויי"ש במג"א:

ולכאורה אמרתי שתקנתן קלקלתן שהאנשים הפושעים אינם עוברים בביטול מנהג זה משום אל תיטוש כו' שהרי כ' המג"א שם שאם נשתנה הענין רשאין לבטל מנהג ופריצים כאלו נתקיים בהם מאמר חכז"ל בשבת דף ל"א ע"ב על קרא דאין חרצובות למותם שאינם יראים וחרדים מהמיתה ולא שישכחו אלא בפיהם ירצו אותו וכיון דאין הזכרת יום המיתה מכניע אותם ממילא אין צריכין הם אל הקיטע"ל ומפני שנשתנה אצלם יסוד הדבר ואין להם תועלת בלבישת הקיטל ממילא אין אצלם משום אל תיטוש תורת אמך דקים להו בדרבה מיני':

מיהו אפילו נימא כן מ"מ כיון דאצל הארטידאקסע"ן יש מנהג זה הוי לי' כהולך ממקום שאין עושין למקום שעושין דקי"ל דלא ישנה בפרהסיא מםני המחלוקת וכ"ש היכא דאיכא חשש רואין וא"כ אפילו אי נימא דבצינעא דהיינו בחצר שלהם רשאי איש ישראלי המחזיק בתורה המורשה לנו לסדר להם קדושין אבל בפרהסיא ובפרט במקום ביהכ"נ אסור לשנות דהרי קי"ל דהיכא דפשע לא אמרי' לאדם חטא כדי שיזכה חבירך כמבואר בתוס' בשבת דף ד' ובמג"א סס"י ש"ו ס"ק כ"ט ואמרי' סוף פ"ג דפיאה אין אנו חוששין לרמאין ולא צריכין למיעבד להו תקנתא כ"ש למיעבד איסורא בשבילם ע"כ יקים מוסדי דור ודור ויהי' ד' עמו דברי ידידו הדורש שלומו הק' משה שיק מברעזאווי:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה