אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה כט

תשובה כח

על ענין הנ"ל בימי המצרים. ישמרהו יוצר המאורים. ויברכהו בברכת הורים. ידידי הרב המאוה"ג המפורסם לשבח ערוגת הבושם החריף כש"ת מוה' ישראל דוד נ"י האבדק"ק פעזונג יע"א.

מה שחזר מעלתו נ"י והביא שאלתו במינקת זונה אשר כבר דברתי עלי' בתשובה הקודמת תמהני עליו מה מצא בי תרי כבר שפתי ברור מיללו דאין דעתי נוטה להתיר ואם דעת מעלתו נ"י נוטה להתיר ישאל את פי הב"ד הגדול דק"ק פ"ב נ"י ושארי רבנים מופלגים ועל פיהם יעשה ואך שלא להשיב פני מעלתו נ"י ריקם אמרתי עוד הפעם לכתוב בקצרה הנה זונה המינקת המדובר בה נידון התירה סובב על ג' צדדים. הא' שמעולם לא התחילה להניק ותיכף ומיד שנולד הולד נתנו אבותיה הולד למינקת והן משלמין שכר וא"כ לא נקראה מינקת חברו הנה אם אמנם שהש"ג בפ' אע"פ הביא שיש מקילין אבל הוא לא הסכים וכבר הוכיח במישור הריב"ש בתשובה סי' תס"ג מדברי הגאונים דאפילו לא הניקה מעולם היא בכלל מינקת ופסק כן בש"ע אהע"ז סי' י"ג סעיף י"ג ברמ"א:

וכן נראה הדבר מוכרח דאל"כ אדרבה ע"י תקנת חז"ל לטובת הולד יבוא להולד תקלה וסכנה הנה חז"ל חששו אולי תתעבר ותתעבר חלבה וע"י תקנתם לא יתחילו כלל להניק אם יהיה הדין דאז תהי' מותרת להנשא וגרע לא הניקה מגמלתו דחששו גזירה שמא תגמלנו קודם זמנו ואפילו מאן דרצה להתיר אפשר דוקא אם לא התחילה להניק משום איזה סיבה או טעם אחר אבל אם בשביל זה לא התחילה להניק בכדי שתוכל להנשא גרע ואין עולה על הדעת להתיר וכבר הביא הפנ"י בקו"א לכתובות לדף ס' שנידו ע"ז בפומבי:

היתר השני סובב על דברי הר"ש הזקן המובא בתוס' כתובות דף ס' שכ' דבגרושה אין איסור מינקת הואיל ולא משתעבדא להניק וא"כ הה"ד זונה ושיטה זאת הביא הרמ"א בסי' י"ג סעיף י"א בשם הגהת מרדכי אמנם כבר האריך בתשובת צ"צ סי' נ"ה בדברים ישרים דאפילו לר"ש הזקן י"ל דמודה לאסור בזונה וכבר ביארתי זה לעיל (סי' כ"ד) דזה תליא בפלוגתא ובש"ע שם ס' י"ג סעיף י"ג לא הביא ב' דיעות. אלא בגרושה ולא הניקה כלל ואיכ"ל בדרבנן אמרי' להקל אבל בזונה לא הביא וא"כ בזונה משמע דלא מסתבר לי' להקל ומי הוא אשר חיילים יגבר להקל:

אמנם יש עוד צד השלישי להתיר בזונה מופקרת כמו שהביא רמ"א שם בשם תשובת ר"י מינץ וכבר ביארתי לעיל (תשובה כ"ח) דנידון שלנו לא דמיא למופקרת וגרע מיני' וכ"ש לפמ"ש הבית מאיר בתשובה סי' ה' דעיקר הדבר כהירושלמי דאיסור מינקת משום מעריפו"א של חברו ומרן זצ"ל בתשובה החזיק בסברא זו וא"כ מאי איכפת לולד בתועלת אחרים ואיך נגזול זכות הולד משום טובת אחרים וקי"ל בב"ק דף ס' דאסור להציל עצמו בממון אחרים וכ"ש בזכות עיבור ואע"ג דאין לעיבור זה זכות דעכ"פ לא אפשר שיניקו אותו מ"מ אנן אכלל עוברין חיישינן. ולכך אין דעת מרן ז"ל להתיר אפילו במופקרת והקשה על רמ"א אלא א"כ יש זכות לולד בהיתר הנישואין:

ואם כי במכתבי הראשון למעלתו נ"י לעיל סי' כ"ח כתבתי לישב דברי הרמ"א וכי מפני שאין מדמין נעשה מעשה בפרט שמרן זצ"ל כ' דאיכ"ל דדין דאורייתא הוא וכמ"ש שם ולכך אין דעתי להתיר (איברא די"ל לפמ"ש הפנ"י בקו"א בכתובות דף ס' די"ל לאחר ט"ו חודש ליכא חשש סכנה ורק חששו למיעוטא וא"כ נראה דבכה"ג שוב לית בי' משום מערופי"א של חברו ואינו אסור אלא מדרבנן) אמנם כעת כתב מעלתו נ"י אמתלאות שהוא כעין אונס ההוא וא"א לעקור סיכי ומשכי' והיא מרגילתו ומחזרת אחריו וא"כ אפשר לדמות זה לכעין אונס דומיא דמופקרת ואע"ג דהתם משום תקלת רבים חששו אבל בשביל תקנת יחיד לא מצינו שהתירו מ"מ לאחר ט"ו חודש שהתיר בכיו"ב בפנ"י בקוה"א בכתובות דף ס' ולאחר ט"ו חודש דבלא"ה אין הדרך בזה"ז להניק יותר מט"ו חודש אין כאן משום מערופי"א של חברו ונהי דתקנת חז"ל בודאי נשאר משום ולד חלוש ומעונג מ"מ בזונה דאינה בכלל מינקת חברו אלא משום סברת הרא"ש הואיל דהאם חסה על בנה להניקו ביותר מט"ו חודש דבלא"ה אין דרך להניק אלא משום חשש ולד חלוש מאוד הצריך יניקה כ"ד חודש תיקנו כן איכ"ל דבמקום תקלה ומכשול לא תיקנו חכמים ואפשר דגם מרן זצ"ל מודה בכה"ג ולזאת אם יסכימו הב"ד שבק"ק פ"ב ושאר רבנים מופלגים יעשה כן ולפי מאי שדעתו דעת תורה נוטה ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות והי' לו שלום ותחז בציון עינינו: ידידו הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה