מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה יד
בעזהי"ת חוסט יום ו' עש"ק פ' אמור כ"ד למב"י תרל"ו לפ"ק: החיים והשלום וכ"ט לאהובי הרב הגדול המופלג מוה' נפתלי סופר נ"י אבד"ק פ' נייאדארף יע"א:
מכתבו קבלתי ובו נשאלתי ע"ד אשה אחת שאביה ואמה עזבו את דת יהודית והמירו דתם ואח"כ שבו לדת ישראל והבת ההיא נתגדלה אצלם עד היותה ט"ו שנים ולא היתה יודעת כלל שהיא מזרע היהודים ואח"כ נודע לה וחזרה לדת ישראל זה איזה שנים ונשאת לאיש אחד שהוא כהן ועתה הבעל מתקוטט עמה ואומר שהוא לא ידע מזה שהיו מומרים ובשגם שהוא כהן ומסופק מעלתו לדינא אם היא אסורה לכהן או לא וביקש ממני להשיב לו במוקדם כי צריך הוא לאותו דבר ולזאת אשיב לו בקצרה את הנראה לפענ"ד:
הנה באמת קי"ל שכהן הבא על הנכרית לוקה משום איסור זונה כמבואר בש"ע אה"ע סימן ו סעיף ח ובב"ש שם סקט"ו כתב שהרמב"ם סובר אפילו לא נתגיירה וגוף דברי הב"ש קשין לי מדברי המג"א סימן קנג ס"ק מח שהוכיח מדברי הרמב"ם דדוקא או נכרית שנתגיירה או נכרית שזינתה אז היא נקראת זונה כדקי"ל כרבא בתמורה דף ל"א יעו"ש במחהש"ק שהאריך בדבר ובתוס' ביבמות דף סא כתב גם כן דלרבא נהי דאם נתגיירה חייבין עליה משום זונה משום דנולדה מביאה פסולה וזרמת סוסים זרמתם מיהו דוקא כשנתגיירה דקרינן בי' לא יחלל זרעו מיוחס אחריו ובעודה נכרית אין זרעו מיוחס אחריו וא"כ דברי הב"ש תמוהין וצ"ע:
ולפי"ז במומרת או דאינה אסורה משום זונה כלל דהרי לא נולדה מטפה פסולה דאע"ג שחטא ישראל הוא או אי נימא דאפ"ה חשבי' לה כזונה א"כ אפילו בעודה מומרת חייבין עליה דהרי במומרת זרעו מיוחס אחריו ועיין בר"פ ח' דבכורות דחשבינן גיורת כאלו כבר ילדה בחזקת זונה וגם אי ילפינן מקרא דיחזקאל ד כי מזרע בית ישראל יקח אשה כדאיתא בקידושין דף עח ג"כ נראה דל"ש כה"ג במומרת יעויין בפ"ח ביו"ד סי' קיב סק"א בשם ס' תפארת למשה דבת המומרת מותר ובחדושי הר"ן על חולין דף ד' ע"ב כ' דמומר לפ"ז הוי מומר לכל התורה כולה אע"ג דאין בתו אסורה מה"ת מ"מ בכלל גזירת חתנות היא והיינו כמו שאמרו בש"ס ע"ז דף ל"ו דגזרו על בנותיהן משום נשג"ז והזיי"ן היינו איסור זונה וא"כ מבואר דמומרת היא בכלל איסור זונה ואסורה לכהפ"ח מדרבנן לכהן והיינו במומר רק לע"ז ומכ"ש בהנך מומרים דהאידנא דנטמאו בין הגוים לגמרי ודאי דהם בכלל הגזירה ההיא ובנותיהם אסורים וכ"ש המומרת עצמה ומדברי הר"ן קשה על התפארת למשה הנ"ל ולפי הר"ן נראה מבואר דבת מחלל שבת בפרהסיא גם כן בכלל גזירת בנותיהן היא כיון דדינו כמומר לכל התורה כולה ותימה על העולם שאינם נזהרים בזה:
וראיתי בתשובת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בסימן כ"א שהאריך לבאר הא דקי"ל באה"ע סימן ז' סעיף יא דמומרת היא בכלל זונה ואשה שהמירה אסורה והוא מתשובת מהרי"ק שורש ק"ס ושאר ראשונים דכיון שהמירה הויא כמומרת לכל התורה והוי כאיכא עדים דזינתה והדבר קשה להבין וביאר שם מרן יעוי"ש ולפי הנרא' גם לדברי מרן זצ"ל כיון דהמירה אצל רוב פרוצי בעריות עושית כמוהן: מ"מ נראה או דהיא רק מדרבנן ולכל הפחות יותר מספיקא לא הוי וגם בנכריוח גופה דלוקה כת' רק משום שנולדה מטפה פסולה ואי רוב הוי דזינת' הא מלקין עלה וכ"כ הפ"י בר"פ עשר' יוחסין דספיקא הוי וא"כ במומרת דהי' לה חזקת היתר אלא דאיתרע חזקתה ולא אזלינן בתר חזקה היינו מדרבנן וכמ"ש הפמ"ג בפתיחה להלכות טריפות והשתא בנידון דידן כיון שהיתה מומרת ונאסרה או משום גזירת כשג"ז או משום דחיישינן דזינתה:
מיהו הרמ"א הביא שם דיש מקילין דלא חיישינן שמא זינתה מיהו כבר חלקו כל האחרונים על דברי רמ"א הללו ואפילו לדברי הרמ"א נראה דדוקא לישראל מקילין דהרי הרמ"א כ' הטעם משום דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וביאר בחת"ס שם וזה שייך לישראל אבל אצל כהן אפילו אם הפקיעו רבנן הקידושין והיתה פנוי' מ"מ כיון שנבעלת לגוי הרי היא זונה כדקי"ל באה"ע סימן ו' סעיף ח' עוד כ' הנוב"י במהד"ת סימן קמב דגם הרמ"א איכ"ל דרק אם נשאת בהיתר כ' להקל אבל בנידון שלנו איכ"ל דגם הרמ"א מודה וא"כ לכאורה בנידון הנ"ל היא אסור' לבעל' הכהן וכל הפחות מדרבנן:
אמנם יש לדון למצוא קצת היתר דהרי קי"ל ביו"ד סי' קנט דבן מומרת הרי הוא כתינוק שנשב' לבין הנכרים והוא כאונס וא"כ הרי באנוס קי"ל שם באה"ע סימן ז' סעיף יא דלא חיישינן לזנות מיהו אנן קי"ל ריש כ"ג דגם תינוק שנשבה לא חשיב כאונס אלא כשוגג וגם בסימן קנט פקפק הש"ך שם על דין זה ונהי די"ל בנידון שלנו עוד קצת קולא דאבותי' היו משמרין אותה מיהו גם זה אינו ברור וכמ"ש מעלתו ע"כ אין אני יכול לומר דבר ברור להתיר לאשה הנ"ל לכהן וכתבתי בנחיצה רק לעורר את מעלתו ומעלתו ני' יעיין בזה ואם מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בסימן כב מחאה"ע לא רצה להכריע בנידון כזה וגם הנוב"י כ' עד שיסכימו עמו ג' גדולים ולכאור' מדברי תשובת כנסת יחזקאל סימן כח המובא בבאה"ט סימן ז' ס"ק לד נראה להכשיר בכה"ג ואע"ג דבתשובת שבות יעקב המובא שם אוסר היינו מטעם אחר אבל תשובת כ"י איננו בידי ולא אוכל לעיין בו וגם אין הזמן פנוי והנלע"ד כתבתי וד' יברך אותו ואת ביתו ויהי' ה' עמו דברי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע: