אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה י

תשובה ט

עוד בענין הנ"ל בעזה"י יום א' פ' מטות שנת תרל"ו לפ"ק פה חוסט יע"א. החיים והשלום וכל טוב להרב המאו"ג המופלג בתורה כש"ת מוה' יצחק אייזק ווייס נ"י אבד"ק סוואלווע יע"א.

מכתבו קבלתי וראיתי בו איזה השגות על מכתבי ואני לא אמרתי קבלו דעתי ובפירוש כתבתי שבאתי רק לעורר על הדברים אבל באמת לא הבנתי מה שהשיג עלי שכ' דלפי דברי יסתרו דברי האהע"ז בש"ע סימן ו' סעיף ג' וסעיף ט' ואני לא ידעתי מה סתירה יש שם ודאי דקי"ל שם דהמטיל מים מב' נקבים אינו פסול לבוא בקהל לא מבעי' אם הנקב קטן כולי האי שרק מי השתן שצריכין רק נקב קטן כדאיתא ס"פ לולב וערבה דאפי' ליין צריך נקב גדול יותר ממה שצריך למים, וא"כ אפשר דאין הזרע יכולה לצאת דרך שם מהנקבים הדקים. אלא אפילו אם הנקב גדול כל כך שהזרע יכול ג"כ לצאת דרך שם אפ"ה פשוט בעיני דאם מוציא זרע דרך ב' הנקבים אפילו אם נעשה ע"י אדם כשר דהרי משום דהזרע יוצא גם ע"י הנקב שבגיבתא של הזרע שהיא מקומה של הזרע וראוי להוליד א"כ מאי איכפת לן דהחלק מהזרע יוצא גם מגיבתא אחרינא שאינה מתבשלת שם להזריע וכן נראה מבואר מלשון הש"ע שם סעיף ו' דדוקא בנסתם שביל הזרע בכה"ג פסול וכבר כ' הרא"ש ביבמות דף ע"ו שדין זה מיירי בלא נעשה ביד"ש אבל בנידון שלנו שאנו חוששין שע"י הקנה של כסף סתרו הגיבת' של הזרע מחיצה המפרדת בין גיבתא דזרע לגיבתא דהטלת מי השתן ונהי דע"י סתימה לא הוי פסול משום דהי' ביד"ש אבל עכשיו שסתר המחיצה המפסיקתו הרי נעשה פ"ד ע"י אדם אם לא נאמר כמו שצידד הגאון מרן חת"ס זצ"ל בסי' י"ג בחאהע"ז שהבאתי בתשובה הקודמת דדייק לשון הסמ"ג דאם מעיקר' הי' ביד"ש ועשאו פצוע בידי אדם כדי לתקן לא הוי פ"ד בידי אדם וכבר כתבתי שמרן הגאון זצ"ל לא סמך על זה:

ומה שהשיג עוד על מה שהקשיתי על תשובת הרא"ש וכ' מעלתו דהרא"ש מיירי שלא נסתם הנקב הרגיל בסיום הגוף כלל רק שניקב ג"כ באמצע הגיד בידי אדם ופסול משום פ"ד וכו' ג"כ אינו מובן כלל דהרי בדברי הרא"ש מבואר דאפילו יש נקב באמצע הגיד אפילו אם החלל הולך עד סוף והקילוח של מי רגלים הולך עד סופו דאל"כ לא קאמר כלל שמכח שצריכין לחזור עי"ז שותת מבואר דגם בכה"ג הולך עד סוף הגיד וחוזר וא"כ לדבריו איכפת לן שיש נקב באמצע הגיד כיון שהקילוח של זרע ומי השתן יורדים עד סוף הגיד ושם יש נקב ושפיר יכול להוליד ואם כן אפי' בלא סתימת הנקב יוכל להוליד ואינו כרות שפכה:

ומ"ש על הס"ס שכתבתי וכ' דיש ס"ס להיפך שמא לא נתרפא כו' באמת הב"ש כתב דלא תליא בנתרפא אבל מ"מ ספק הוא ולכך בנידון דידן דלא ידעינן אם גיבתא דזרע נחתך הוי ס"ס גם בזה חדא שמא לא נחתך הגיבתא של זרע ועל ידי גיבתא של מי השתן לא נעשה כ"ש ואת"ל נחתך שמא נתרפא ולכך שפיר הוי ס"ס וכמ"ש בתשובה הקודמת זה הי' כוונתי ונהי דכ' הב"ש דלא תלינן בנחרפא אבל מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל באהע"ז סי' י"ג כ' דהטעם משום דמוקמינן אחזקתי' אבל כאן דהיא ספק לדעתי אם נחתך גיבתא דשכ"ז דהוי בחזקת שלא נחחך שפיר יש ס"ס:

וביבמות דף ע"ו נראה מבואר במאי שכת' למעלה דאמרינן שם א"ש ניקב ונסתם כל שאלו נקרי ונקרע פסול ואם לאו כשר ופרש"י דנקב קטן אם נקרי נקרע מרחיב הנקב ופסול מבואר דאין הזרע יוצא ע"י נקב קטן מאוד וגוף הדבר קשה שאם הנקב נעשה ע"י הזרע לפמ"ש מרן הגאון בחת"ס בחלק ששי בסימן ס"ד ולזה הסכים מעלתו והסביר במכתבו הראשון דאם נעשה ע"י השתן הוי כנקרע ע"י חולי וכשר לדעת מקצת פוסקים ג"ז כשר ואמאי אמרינן שם דפסול והרא"ש והרמב"ם לא כתבו כלל ונסתם וצ"ע. ואפשר כיון דהנקב נעשה ע"י אדם והיה עומד ליקרע ע"י הזרע אמרינן כל העומד כו' וכר"ש דס"ל כל העומד לזרוק כזרוק דמי ובגוף הדין אי קי"ל כר"ש יש פלפול גדול בבית שמואל בסימן קכ"ד סק"ב ובפר"ח שם וצ"ע ואם אמנם כל הדברים שכ' הם פשוטים ומבוארים ולא השבתי אלא מפני הכבוד ואחתום בברכה. הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה