אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה טז

תשובה טו

יתענג על רוב שלום אהובי תלמיד הותיק המופלג בתורה החרוץ והשנון כש"ת כ"ה זלמן נ"י:

יקרתך הגיעני עם חידושי תורה ואשר שאלת על דברי התוספת בגיטין דף ל"ג ע"א ד"ה ואפקיעינהו וכו' דאכתי תקשה אם באמת שלח גט וביטלו דאמרינן אפקעינהו א"כ אם היא אשת כהן ונאנסה תהא מותרת לבעלה ואע"ג דגירשה כיון דהקידושין על תנאי כמו שהסבירו הראשונים, וא"כ לא גרע מגט על תנאי שלא נתקיים התנאי דקי"ל באה"ע סימן ו' סעיף א' דמותרת לכהן וגם באשת ישראל תקשה אם זינתה ברצון כנ"ל אלא שעל זה י"ל דלתקלה לא הפקיעו כמ"ש התוס' אבל בכהן ונאנסה קשיא ואם הדין באמת כן קשה האיך לא הביאו הפוסקים חידוש דין זה והארכת בזה ואני כתבתי לשונך בקיצור עיין עוד מ"ש מזה לקמן בתשובה שאח"ז:

והנה עיקר הדבר כבר נאמר ברמב"ן בכתובות דף ג' ע"א והובא בשמ"ק שם דיש ב' שיטות בזה. יש מהראשונים דס"ל דע"י שלא יהא בעילתו בעילת זנות אנן סהדי דרוצה שלא יהי' בתנאי או בביטל שביטל את השליח כלום וא"כ קדושין כדקאי קאי אמנם אפילו לסוברים דרבנן אפקעינהו לקידושין מ"מ היינו מה"ת אבל מ"מ היא אשתו מדרבנן לענין שתאסור היא והוא בקרובים. וה"ה שתיאסר לבעלה אם זינתה כי מדרבנן היא כאשתו כן מבואר בראשונים שם ולכך ודאי הדבר פשוט דאפילו קטנה שנתגרש' אמרינן בכתובות דף ק' שאסורה בקרוביו ואע"ג דאמרינן דחשיב כאלו קדשה על מנת שירצו חז"ל והרי בקדשה ע"מ כן וכינסה סתם נמי קי"ל כרב בכתובות דף ע"ג ע"א דצריכה גט ונהי דהכא ע"כ עדיף מיני' דהתם הטעם משום דאין אדם עושה בעילתו ב"ז וכאן שווי' רבנן בעילתו ב"ז וזה באמת הטעם דהאריך הש"ס בלשונו כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש דבקדושי כסף דאמרינן דאפקעינהו משום הפקר ב"ד הפקר ואיהו לא אסיק אדעתי' לבעול לשם קידושין וממילא בעילתו בעילת זנות כדאיתא בכתובות דף ע"ד דהיכא דטעה אמרינן דבעל ע"ד קדושין הראשונים אבל במקדש בביאה דצ"ל דמקדש אדעתא דרבנן וכמ"ש התוס' דלכך אומר כדת מו"י א"כ אסיק אדעתי' דיש לחוש לביטול קדושין וא"כ נימא אפילו בקידש בכסף כיון שכנסה סתם מחל לתנאי ולכך אמר דשוי' רבנן לבעילתו ב"ז ועיין בתוס' כתובות דף ע"ג דאפילו במקדש בשעת כניסה אמרינן אאעבב"ז ולכך צ"ל שוי' רבנן בעילתו ב"ז:

ובגוף הדבר יש לי קושיא ומקום עיון בזה אי אמרינן כדעת הראב"ד המובא ברמ"א אעה"ז סימן כ"ו סעיף א' ובב"ש שם סק"ב האריך דלית איסור בפילגש, א"כ אמאי חשיב כאן בעילתו ב"ז נהי דעקרו לקידושין מ"מ לא גרע מיחוד והוי כפלגשו וצ"ל דדוקא אם יחדה לפילגש שרי' אבל כאן דקדשה וזה עקרו רבנן א"כ קידושין אין כאן ויחוד אין כאן והוי שפיר ב"ז וא"ש ועכ"פ לפי הנ"ל דאע"ג שעקרו רבנן מ"מ מדרבנן הוי כאשתו שנתגרשה לענין קרובות ולאסור עליו מיושב מאי שמקשין דלמה חששו אם לא יכתוב זמן שיחפה הא יכול לחפות בהיתר כמ"ש התוס' הנ"ל בגיטין דף ל"ג ע"א בתי' הראשון אבל להנ"ל א"ש דרוצה לחפות יותר על ידי זמן שאז לא תאסר עליו וכמ"ש התוס' בגיטין דף י"ח ע"א ד"ה הנהו וכו' וא"ש: דברי רבך הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה