אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

סימן סא

תשובה ס

הנה כבר כתבתי בסי' הקודמים לתרץ דברי הרמב"ם שפסק בפ"ז ממכירה שמלוה קונה במכר אע"ג דפסק בפ"ה מאישות דהמקדש במלוה אינה מקודשת והנה לכאורה דברי הרמב"ם מיושבים ע"פ דברי התוס' ב"מ דף טז ע"א ד"ה האי שטרא כו' שכ' דאיכ"ל דזה דאמרינן ושוין במכר שזה קנה היינו במלוה דאחרים ובאשה ס"ל לת"ק דאינה מקודשת היינו נמי במלוה דאחרים ומשום דלא סמכה דעתה משא"כ במכר וע"ש במהרש"א דסוגיא דכאן קאי לס"ד וא"כ למסקנא איכא לאוקמי' במלוה דאחרים ובזה מיושבין דברי הרי"ף שהקשו עליו דהרי"ף אינו מביא תי' הש"ס על הותסברא דמוקי לה במנה חסר דינר ומשום כסיפא למיתבע ולהנ"ל א"ש דס"ל דלפי המסקנא אינו מוכרח חילוק זה דאיכא לאוקמי' הברייתא במלוה דאחרים:

ולפי"ז י"ל נמי דדוקא לס"ד דסבר דאפי' במלוה דאחרים א"י לקדש ולא לקנות עי"ז ע"כ דסבר דמלוה כאלו אינה בעולם ולא שייך בה קנין ומכר וממילא בודאי גם במכר לא קנה ע"י מלוה בין במלוה דידה ובין במלוה דאחרים וכעין שהבאתי בסי' הקדום בשם הרמב"ן במלחמות בב"ק אבל למסקנא דבמלוה דאחרים לולא דלא סמכה דעתה הוית מתקדשות בה וגם תוכל לקנות בה והוי כדבר שיש בו ממש והוא בעולם והשיעבוד בעולם ונהי דאפ"ה ס"ל דבמלוה דידה אינה מתקדשת בה, וע"כ או דהוא מגזה"כ דבעי' קיחה או משום דבעינן דומיא דכסף השדה קח ממני או משום דאצל האשה אין ראוי שתהא מתקדשת במלוה דהיינו בשיעבוד דידה דהרי אדרבה ע"י הקדושין מתחלת להיות משועבדת לבעלה היא ונכסיה והו"ל נכסי' כנכסים שנפלו לה משנתארסה דס"ל לב"ה ר"פ האשה שנפלה דלא תמכור ולכך הוי כאלו לא קבלתה כלום. משא"כ במכר דבא לידו מחילת השיעבוד ולפ"ז בודאי יש סברא לחלק בין אשה לקנין וא"ש הברייתא וא"ש פסק הרמב"ם הנ"ל דאע"ג דבקדושין לא קנה במכר קנה דבא השיעבוד לידו ע"י מחילת השיעבוד וגם א"ש שיטת הרי"ף דלפי האמת א"צ לאוקמי במנה חסר דינר ולחלק בין חסר טובא לחסר דינר דכסיפא טפי כן נלפענ"ד נכון:

ועוד נראה לומר דגוף הדבר אי קונין במלוה תליא בפלוגתא דר"י ור"ל דלר"י דס"ל דמטלטלין עיקר הקנין בכסף דבא ליד המוכר שיווי החפץ ולא תליא במיד ליד איכ"ל דבקרקע דהניחו על הד"ת גם בהלואה קונה כיון דשיווי הדבר בא לידו ואינו מחוסר גוביינא אבל ר"ל דס"ל דבמטלטלין הקפידה התורה דבעינן דוקא משיכה מיד ליד בתורת קנין לענין מטלטלין ונהי דבקרקע לא שייך זה מ"מ בעינן שיבוא המעות מיד ליד שימשוך המוכר המעות מיד הלוקח ולכך לדידי' אתי שפיר דבמלוה אפילו היא חשיבא בא לעולם אין קונין בה ובזה מובן דברי הש"ס בב"מ דף מח ע"א דאמרינן קרא מסייע לר"ל מדלא אהדרינן תשומת יד ומשם הוכיח השמ"ק והפנ"י שם דבמלוה קונה ולהנ"ל א"ש דזה גופי' תליא זה בזה דלר"י קונה בהלואה לפי האמת דהלואה הוי כמו שהיא בעולם אבל לר"ל מיחסרא משיכה ולא קנה במלוה אפי' במשכון דאיכ"ל דמקרי לא מיחסרא משיכה לפמ"ש הנמוק"י בב"מ דף ד' בשמעתין דהילך דבמשכון לא שייך משיכה ע"ש מ"מ בעינן משיכת הכסף:

והנה בסוגיא דב"מ דף מח ע"א משמע מפשטות הסוגיא דרב סובר כר"ל מדאמר שם דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה קונה מעות נהי דלר"י מוקמי' לה בבלן נכרי אבל פשטא דלישנא דרב לא משמע כן אלא משמע דס"ל כר"ל ולכך לדידי' שפיר קאמר הש"ס ותסברא למה במכר קנה אבל לדינא דקיי"ל דכסף קונה כר"י שפיר פסק הרמב"ם דנהי דלענין קדושין בעינן שיבא דבר חדש לידה וכמ"ש התוס' בקדושין דף מז ע"ב ד"ה לעולם והיינו מטעם הנ"ל או מקיחה קיחה או משום דגם עכשיו משועבדים נכסי' משא"כ במכר לא בעינן שתבוא מיד ליד כנלפענ"ד:

ולפי מ"ש לכאורה נסתר תי' העצמות יוסף במ"ש על הא דאמרי' שם בגמרא ואלא הא דאמר ר"א התקדשי לי במנה כו' והקשה בע"י אטו גברא אגברא קא רמית ודלמא ר"א לית לי' דרב ותירץ דבלא"ה ע"כ צריך לאוקמי' הברייתא כדלעיל ע"ש ולפמ"ש דעיקר קושית הש"ס לרב לשיטתו וכן קשה לפמ"ש מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחיו"ד סי' קל"ד דעיקר הקושיא רב לשיטתו דיליף לעיל קדושי כסף מויצאה חנם אין כסף עמדה קושית הע"י וצ"ע וצ"ל דקושית הש"ס מדסתם לעיל משמע דליכא מאן דפליג והנה לפי תירץ ר"נ דאמר הונא חברין מוקי לה במילי אוחרא דמיירי במנה חסר דינר לכאורה קשה לרב דאמר ערבון רק כנגדו קונה וא"כ איך אלא בברייתא שבמכר קנה דלפמ"ש צריכין לתרץ דיהא ניחא אליבי' דרב וצ"ל שבאמת קונה רק כנגדו ואדרבה אפשר לכוון בזה לשון הברייתא שאמר שזה קנה והכוונה היינו רק כנגדו קנה:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה