אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה קכו

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה קכו

שאלה קכה

לדזיו ליה כבר בתיה שלום הוא אהובי מחותני האלוף המרומם פ"ה נ"י ר"ג ור"מ מהר"ר שמואל סג"ל יצ"ו ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום. ענין הגט מווי'נא הנה יצא הענין לאיסור שצריכה האשה גט שני גם לפייס בעלה במידי דמתפיס כדי שיתן לה גט שני ברצון כאשר יובא בלתי ספק לחוש אזני דכ"ת והעבר אין. אך עציר במלין מי יוכל ע"ד שראיתי העתק מדברי כ"ת שכתבת על ענין גט הנ"ל ולקחת הדבר לפשוט להיתר ותלית עצמך בדברים שאין להם שום מציאות במחילה ממעלת כ"ת ואפשר דלפום חורפא לא עיין מר לדקדק בדברי. ועתה אשיב לכ"ת על דבריך ראשון ראשון וראשונה אומר ואציע הדברים וסדר התיקונים ומתוכם יתבררו דברינו. (סדר התיקונים בנתינת גט שכ"מ וביאור דעת ר"י מפרי"ש שהיה נוהג לגרש סתם בלי תנאי):

שמת לה תיקן שמואל לגרש בתנאי כפול כדי לצאת כל הדיעות ומיד כשעמד מחליו היה הגט בטל ממילא ולא היו צריכים לשום נשואין שניים והיתה מותרת אז אפילו לכהן ובשביל חששא שלא יטעו בלשון התנאי ויגרום אותו הטעות שתהא האשה זקוקה ליבם כשימות היה נוהג ר"י מפרי"ש לגרש סתם בלי תנאי ר"ל שלא יזכיר השכ"מ שום תנאי לומר אם מתי ואם לא מתי וכו' לא כדברי הטועים שמפרשים שר"ל שיאמר המסדר לשון זה אל השכ"מ גרש אשתך בלי תנאי דמעולם לא תיקן מהר"י מפרי"ש לומר כן דלמה היה לו לתקן שהרי אין בלשון זה שום צורך ולא שום תועלת דהרי כשמגרש סתם מהיכי תיתי שנאמר שיש כאן תנאי וכן משמע מהגהות מהרר"מאי סימן קמ"ה שכתב וז"ל ויש אומרים שלכתחלה אין לגרש על ידי תנאי רק יגרש סתם וכו' עכ"ל. ואפילו נאמר שהבו להו שטותייהי שהמסדר אומר להשכ"מ לשון זה בלי תנאי אין במשמעות לשון זה שלא יעלה במחשבת הבעל שיחזרו וישאו זה את זה רק בלי תנאי ר"ל תנאי דאם מתי וכו' ואם לא מתי וכו'. ואיך שיהיה לא תיקן מהר"י מפרי"ש שיגרש סתם רק מפני חששא שלא יטעו בלשון התנאי אך מפני שחשש מהר"י שלא יתרצו הבעל והאשה לגרש סתם ותטרוף דעתו מפני שכשמגרש סתם קיימא לן אם עמד אינו חוזר כרבה ורבא דאין הגט בטל ממילא כשעומד מפני גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה ואף אם יבטיחו אותו שיחזרו וישאו זה את זה לא יסמוך על זה לכך תיקן שיתקשרו בשבועות או בחרם כדי שיהא לב הבעל סמוך ובטוח שכשיעמוד יחזרו וישאו זה את זה אם כן הקישור של החרם אינו אלא להחזיק הבטחון שתחזור אשתו אליו ולא בא לגרע כחו דשכ"מ שהרי אפילו אם הבטיחה אותו קודם כתיבת הגט בדברים בעלמא ואמרה לו תן לי גט ואל תדאג שכשתעמוד אחזור ואנשא לך הדין פשוט דהוי ליה דין תנאי וכשיעמוד מחוייבת לחזור אליו בנשואין שניים דאדעתא דידה קא גמיר ויהיב גיטא כאשר הוכחנו בתשובתי כל שכן כשמתקשרת כנגדו בחרם או בשבועות או בקנסות שאדעתא דהכי יהיב לה הגט בשביל שהי' לבו סמוך שתחזור ותנשא לו דיותר שלב הבעל סמיך על דברי האשה שמבטחת אותו שייך לומר אדעתא דהכי קא גמיר ויהיב גיטא כדמוכח בגמרא דפרק איזה נשך ואילו היה יודע שלא תנשא לו לא היה מגרשה ונמצא הגט בטל למפרע למה זה דומה למוכר שאומר ללוקח קני לך שדי ואי טרפו לה מינך מגבינא לך שופרא ושבחא ופירי ואם אין אתה מאמין לי הרי אני נשבע לך או מקבל עלי בחרם. פשוט הוא שהשבועה או החרם אינו מגרע כח התנאי אלא אדרבה מחזיק התנאי והוא הדין בענין הגט דהא הדינים דומים זה לזה והוי כאילו אמרה האשה אי קיימת אחזיר ואנשא לך וקבלה חרם על זה. ואם כן לפי תיקונו של מהר"י מפרי"ש אע"ג דמגרש סתם ואף כשעומד יש לה דין מגורשת דהא לא התנה שיהא הגט בטל כשיעמוד מכל מקום מחוייבת לינשא לו לקוחים שניים דאע"ג דלא הי' בנתינת הגט תנאי בפירוש מכל מקום אחר שהבטיחו אותו שכשיעמוד תחזור ותנשא לו ועשו לו הבטחה וקישור בחרמות וקנסות אדעתא דהכי נתן לה הגט אם כן על כרחך הקישור עצמו יש לו דין תנאי לענין זה שכשיעמוד תחזור ותנשא לו כאשר הוכחתי בראיות ברורות מהגמרא והפוסקים ולא הקפיד מהר"י מפרי"ש רק שלא יעשה שום תנאי בגט עצמו ולא יזכיר שום תנאי בפירוש פן יטעה בלשון התנאי ולא יהא גט אפי' כשימות ותהא זקוקה ליבם אבל מה שתהא מחוייבת לחזור ולינשא לו כשיעמוד מחמת הבטחת הקישור שיש לו דין תנאי לענין זה מה הי' לו להקפיד הלא כל כוונתו בתקנתו היה שתחזור ותנשא לו ולכך תיקן שיעשו לו קישור גם לא שייך הכא לומר שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה דבמקום שמפרש דבריו שכשיעמוד יחזור וישאנה לא שייך כאן גזירה כמו באומר אם לא מתי לא יהא גט כמו שהוכחתי בדברי תשובתי ובפרט שאין הגט בטל ממילא כשיעמוד רק שישאנה לקוחים שניים אם כן הגט לא ניתן כי אם אדעתא שתחזור ותנשא לו וכל שכן בנדון דידן שגם קודם זה הבטיחה אותו חמותו וקרוביה שכשיעמוד תנשא לו:

ועתה אשוב להשיב על דברי כ"ת ראשון ראשון. מה שכתב כ"ת שלשון המרדכי שכתב היה רגיל בגט שכ"מ לגרש לגמרי לא משמע כן ואינו סובל דברים אלו. לא ידעתי טעמו דמר דהא סובל וסובל הוא דהא דכתב המרדכי לגרש לגמרי ר"ל לגמרי בלא תנאי דאם מתי ואם לא מתי וכו' רק לגרש סתם לאפוקי נפשיה מכל ספיקות הנופלים בתנאי כדי שכשימות לא תהא זקוקה ליבם בלי שום ספק ואף כשיעמוד יש לה דין מגורשת ואסורה לכהן וליתר הדינים יש לה דין פנויה עד שתחזור ותנשא לו. אבל מה שהקישור יש לו דין תנאי לענין שהאשה מחוייבת לחזור ולינשא לו זה לא הי' המרדכי צריך לפרש דהם דינים מפורשים פרק איזהו נשך:

גם מה שכתב כ"ת והוכיח דק"ל כרבה ורבא וכתבת היאך לא חשש מהר"י מפרי"ש בתקנתו למה שחששו כל האמוראין רצונך לומר גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה. יש להפליא על כ"ת הא כבר כתבתי דבמקום שמפרשים דבריהם האשה או האיש שכשיעמוד יחזרו וישאו זה את זה לא שייך גזירה דשמא יאמרו:

גם מה שכתב כ"ת ועוד דאם בנשואין שניים ליכא למגזר שמא יאמרו אם כן לא היה לשמואל לתקן תנאי אם ימות וכו' אלא שישא אותה שנית. לא ידעתי מה כוונתך בזה אם רצונך לומר שלא היה לו לשמואל לתקן שיגרש על תנאי אלא יגרש סתם בלי שום הבטחה וקישור ויתקן שישא אותה שנית הא כיון שגרשה סתם היא פטורה ממנו מכל וכל ושמא לא תתרצה אחר כך לינשא לו דהא כשמגרש סתם אין הגט בטל ממילא כשעומד. ואם רצונך לומר שהיה לו לשמואל לתקן שתבטיח האשה ותתקשר בחרם ובקנס שכשיעמוד תחזור ותנשא לו כתקנת של מהר"י מפרי"ש. הא שמואל תקנה עדיפא מזו תיקן דלפי תקנתו של מהר"י מפרי"ש אסורה לחזור לבעלה כהן כמו שהוא מבואר בסדרי גיטין ובפוסקים. ולפי תקנתו של שמואל מותרת לבעלה כהן ועיקר תקנתו של שמואל לא היתה אלא בשביל אשת כהן כמבואר במרדכי פרק מי שאחזו. ועוד דלמה היה לו לשמואל לתקן לו קישור היה ניחא לו טפי שיתן על תנאי בהדיא שהוא לא חשה פן יטעה בלשון התנאי כמו שחשש מהר"י מפרי"ש בשביל שאין אנו בקיאין בדיני התנאים. גם מה שכתבת ולא לישתמוט הגמרא מלומ' לרבה ורבא דבלא תנאי נמי אם ישא אותה שנית דליכא למגזר הך גזירה דשמא יאמרו וכו'. לא ירדתי לסוף כוונתו דמר בזה. כנראה מתוך דבריך שאתה סובר דלרבה ורבא כשמגרש סתם לאחר שעומד אסורים האיש והאשה לישא זה את זה לעולם אף כשמתרצים מרצונם הטוב לעשות נשואין שניים משום גזירה דשמא יאמרו וכו' וזה דבר שאינו ורחוק מן השכל. דהא לא אמרו רבה ורבא אלא דאף לאחר שעומד אינו חוזר שיתבטל הגט ממילא ותחזור להיות אשתו בלי שום נשואין בעל כרחה משום הך גזירה דלעיל. אבל פשוט הוא דאם שניהם מתרצים לחזור ולישא זה את זה בנשואין שניים פשיטא דמותר ולא שייך גזירה גם מה שכתבת ועוד קשה בתקנת הר"י מפרי"ש מיניה וביה כיון דסתם גט שאנו נותנים הוה כמפורש בתנאי וכ' היאך יצאנו מידי הנך חששות. דברי כ"ת אינם מובנים לי דמה חששות שייך כאן כיון שאין מזכיר שום תנאי אלא מגרש סתם ועל המחשבה לא שייך שום חששה. ועוד הגם שהקישור יש לו דין תנאי כמו שכתבנו היינו לענין שכשיעמוד תחזור ותנשא לו אבל אין שום תנאי בגט עצמו שיתבטל ממילא כשיעמוד. ויתר הדברים שכתבת ויותר קשה ותמוה בזה וכו' כל דברי כ"ת תמוהים בעיני ואינם מובנים לי גם מה שכתב כ"ת ומה שאמר שסברא זו סברא דחויה היא וכו' דחה הדברים בגילא דחיטתא וכו'. במחילה ממר לא גילא דחיטתא היא כי אם עמוד ברזל ודברים ברורים שהרי כבר ביררנו בראיות ברורות דכיון שעושין הקישור כדי שיהא לב הבעל סמיך שתחזור ותנשא לו הקישור בעצמו יש לו דין תנאי לענין שתנשא לו כשיעמוד כי אדעתא דהכי נתן לה הגט ואילו ידע שלא תנשא לו לא היה מגרשה הלכך כשלא תנשא לו אחר כך הגט בטל למפרע. ומה ענין זה לשידוכין דעלמא דשם אין כאן כ"א ענין אחד שאם לא תנשא לו יתן הקנס אבל כאן שנתן גט לאשתו אדעתא שתחזור ותנשא לו כשיעמוד ונתקשרה כנגדו בחרם ובקנס אם כן כשלא תנשא לו הגט בטל למפרע כי לא היה החרם והקנס רק כדי שיהא לב הבעל סמיך שתחזור ותנשא לו ושיתן לה הגט אדעתא דהכי כאשר כתבנו כבר דעל זה הקפיד מהר"י מפרי"ש אם הבעל מגרש אדעתא שתחזור ותנשא לו כשיעמוד דמה היה לו להקפיד על זה הא לא שייך כאן שום טעות בלשון התנאי:

ומה שכתבת וז"ל גם מה שאומר שהקישור הוא מפני טירוף הדעת אין דברי מהררמא"י משמע כן וכו' שהרי כתב וי"א דלכתחלה מגרשים סתם וכו' ובכהן המגרש או שיש לחוש לטירוף דעת החולי יש לגרש בתנאי וכו' הרי לך בהדיא דעשיית הקישור לאו משום טירוף דעת נגעו בה אלא שהקישור הוא כדי שיתרצה השכ"מ לתת גט גמור בלי תנאי וכו' עכ"ל. (ביאור דעת מהרמא"י בהנהותיו בדין נתינת גט שכ"מ) אין זו ראיה שהרי ידוע שמנהגו של מהררמא"י בהגהותיו שהוא מרכיב ומחבר יחד דעות שונות והדעת הראשונה היא דעת מהר"י מפרי"ש. ומה שכתב ואם יש לחוש לטירוף הוא דעת התשב"ץ שחולק על מהר"י מפרי"ש וס"ל דלעולם אין לגרש על ידי קישור משום דלא יסמוך הבעל על זה ואיכא טירוף דעת עכ"ל ומהררמא"י כתב שניהם וכתב דלכתחלה יש לעשות כמנהגו של מהר"י מפרי"ש ואין צריך יותר משום דמסתמא יסמוך השכ"מ על זה ולא חיישינן שטטרף דעתו. ובכהן המגרש או שרואה המסדר בהחולי דברים ניכרים שאינו סומך דעתו על הקישור ויש לחוש משום טירוף דעת יש לגרש בתנאי בהדיא כך הוא כוונתו של מהררמא"י. ועוד אפי' יהא כדברי כ"ת שעושין הקישור כדי שיתרצה השכ"מ לתת גט גמור בלי תנאי מכל מקום הדין אשר חרצנו במקומו עומד דכיון דעל ידי הבטחתם והקישור שעושים לו סמיך הבעל שכשיעמוד תחזור ותנשא לו אדעתא דהכי נתן לה הגט ואלו ידע שלא תחזור ותנשא לו לא היה מגרשה בסתם א"כ כשאינה נישאת לו כשיעמוד הגט בטל למפרע כאשר הוכחנו בראיות ברורות מהגמ' והפוסקים מההוא דפרק איזהו נשך ומההיא דמוציא משום איילונית ודומיהם כמבואר הכל בדברי תשובתי הראשונה גם מה שכתב כ"ת וז"ל גם מה שאמר מה שעושין נשואין חדשים משום דגט הוא קצת משום ריח הגט וכו'. וכתבת דברים שלא היו ראוים ליכתב. במחילה ממר הפכת דברי והפכת כוונתי כי לא היה כוונתי רק שבשביל כך לא רצה שמואל לתקן כתיקונו של מהר"י מפרי"ש משום דלפי תיקונו של מהר"י מפרי"ש אם היתה אשת כהן היתה אסורה לו משום דלא היה התנאי שיתבטל הגט ממילא כשיעמוד אלא אפילו אחר שיעמוד היא בתורת מגורשת דהקישור לא הוי אלא כאלו התנה שכשיעמוד תחזור ותנשא לו לקוחים שניים אבל כל זמן שלא נשאת היא בתורת מגורשת ולכך היא אסורה לכהן דלא גרע מהיכי דהוי ריח הגט דאפי' ריח הגט פוסל בכהונה כל שכן הכא דהוי כמגורשת גמורה. והיינו טעמא נמי דלפי מנהגו של מהר"י מפרי"ש עושים נשואין חדשים משום דלא נתבטל הגט כשעומד אלא הוי כאלו התנה שכשיעמוד יעשו נשואין שניים וכל זמן שלא עשו נשואין שניים היא בתורת מגורשת ולכך צריכים לעשות נשואין שניים. זאת היתה כוונתי במה שכתבתי בזה. ואפשר שהעתקה מוטעת שהשמיט הסופר איזה תיבות נזדמנה ליד כ"ת ולכך הבין כ"ת מתוך דברי הפוך הכוונה:

גם מה שכתב כ"ת אך מה שאמר דהוי גט בטעות שהטעו אותו בענין הקישור וכו' לפום ריהטא היה נראה שהוא נאמן על עצמו וכו' ואינו נאמן על אשתו וכו'. לא ידעתי כוונת כ"ת בזה דמה צריך הכא נאמנות הבעל הלא הקישור והתנאים חדשים ביד הבעל חתומים ומקויימים ומתוכם מבורר בירור גמור שהטעו אותו:

גם מה שכתבת וז"ל הגם שנאמין לו שהטעו אותו וכו' לא היה הטעות רק בקישור הקנס ואין עליהם רק תביעת ממון וקישור החרם כשאר שידוכין פליאה דעת ממני נשגבה על כ"ת דמה ענין זה לשידוכין דעלמא דהכא לא נתן הגט אלא בשביל שסמך שיעשו לו קישור ובטחון שעל ידי זה הקישור תחזור ותנשא לו כשיעמוד ואלו לא עשו לו קישור ובטחון לא היה מגרשה. אם כן השתא נמי אלו היה יודע שבמרמה עשו אתו והטעו אותו בעשיית הקישור לא היה מגרשה אם כן הגט ניתן בטעות והוי גט מוטעה כאשר הוכחתי בראיות ברורות באריכות בתשובתי הראשונה. והנה לא נשאר מקום להתגדר בו להקל באיסור חמור כזה ולא ידעתי על מה סמך כ"ת וכתבת שהוראה זו פשוטה וידוע להקל. ומה שעבר עבר ועל כל פשעים תכסה אהבה ע"ד את והב בסופה. ויתר הדברים שמתי בפי מוביל כתבי זה. כה דברי הטרוד מחותנך איש בריתך מאיר בן מהר"ר גדלי"ה ז"ל ה"ה חתן המל"ך הגאון מהרר"יץ כ"ץ ז"ל ה"ה:

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה