מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה ק
ועל דבר דיני ממונות שכתבת על מעשה שאירע בראובן שבא לשמעון שילוה לו איזה סך על שלשלת זהב ונאבדה השלשלת מיד שמעון ופסקו מנהיגי אותה העיר מה שפסקו ואח"כ בא הפריץ בעל השלשלת לבית שמעון בזרוע לקחת את כלתו מביתו ונכנס לוי להיות תפוס ביד הפריץ במקומה בשכר שיתן לו שמעון הנ"ל כל שבוע ב' אדומים ועתה מעליל הפריץ ומטיל בפדיון לוי סך חשוב אם שמעון מחויב לפצותו ולפדותו והארכתי למעניתך להביא ראיות וסברות לפטור את שמעון:
תשובה אהובי מי לא ידע בכל אלה שמי שמשכיר את עצמו ונכנס מרצונו הטוב ונתן נפשו במאסר בידי עכו"ם תחת נפש אחר ושכיר הוא בא בשכרו בלא שום תנאי דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה. אבל אין רצוני להחליט ולחתוך הדין ע"פ ראיות ונימוקים כי אין מדרכי ומנהגי לכתוב שום פסק דין הנוגע בדיני ממונות כי אם הראות טענות שני הצדדים וברצונם או בשאלת הב"ד כששולחים טענת שני הצדדים לידי כאשר השרישונו בזה מהרא"י ז"ל. ע"כ אפסיק מזה זאת הפעם. השם יצילך מכל פחד וזעם. ותשכון בנועם. כה דברי המעתיר מורך ורבך אהובך דורש שלומך כל הימים הטרוד בטרדת הזמן כדי לרוות צמאון בני ישיבתי החמודה והמהוללה בלימודי"ם האלהיי"ם והשם יוסיף עליהם וכו' יצ"ו מאיר בן מהר"ר גדלי"ה זלה"ה חתן המלך הגאון מהרי"ץ כ"ץ זלה"ה